פרשני:בבלי:סוכה יח ב

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

סוכה יח ב

חברותא[edit]

ומבארת הגמרא: אביי אמר כשרה,  היות ואמרינן "פי תקרה (עובי הנסרים שבשפת תקרת האכסדרה, הנראים בסוכה), הרי הוא כאילו יורד וסותם", ונעשה כדופן שלימה לסוכה שבחצר, והוא הנקרא "גוד אחית מחיצתא", משוך והורד את המחיצה.
רבא אמר פסולה, דסבר לא אמרינן "פי תקרה יורד וסותם". כלומר, באופן הזה לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, וטעמו יתפרש להלן.  343  אמר ליה רבא לאביי: לדידך, דאמרת פי תקרה יורד וסותם, האם תאמר זאת אפילו בסוכה העשויה באמצע החצר, שאין מחיצות החצר נעשים דפנות לסוכה, וכשהיתה הסוכה מסוככת בנסרים עבים  344  שאינם רחבים ארבעה טפחים וכשרים לסיכוך, והפחית  345  דופן אמצעי של הסוכה, ולא נותרו לה אלא שתי דפנות משני צידיה, האם נכשיר סוכה זו משום "פי תקרה יורד וסותם", וכאילו יורד עובי הנסרים שבסוף הסוכה ומשלים את הדופן החסירה?!

 343.  בהמשך הגמרא נזכרו שתי סברות שלא לומר כאן "פי תקרה": האחד: אין אומרים "פי תקרה" בכל המחיצות, אלא אם כן היתה מחיצה אחת קיימת, והיא סברת שמואל המובאת בהמשך הגמרא, וסברה הגמרא לומר: רבא כשמואל ואביי כרב. השני: הואיל וה"פי תקרה" כאן אינו נעשה על ידי תקרת הסוכה אלא על ידי תקרת המקום שחוצה לה (האכסדרה), לפיכך אין אומרים פי תקרה יורד וסותם.   344.  כן הוא לשון רש"י. ומבאר הפני יהושע, שרש"י הוכרח לפרש כך, משום דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם אלא כשיש בפי התקרה רוחב טפח, אבל אם היתה הסוכה מסוככת בקנים דקים שאינם רחבים טפח, לכולי עלמא לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם. והוסיף רש"י, דאיירי שאין הנסרים רחבים ארבעה טפחים, שאם כן יפסלו משום גזירת תקרה, כמבואר לעיל יד א. וראה שם שציין לדברי התוספות בערובין דף פו א ד"ה קורה שחלקו על רש"י בזה, ונקטו שאין אומרים פי תקרה אלא בנסרים רחבים ארבעה טפחים. ולשיטתם אין לפרש כאן כפירוש רש"י, שהרי אין מסככין בנסרים רחבים ארבעה טפחים משום גזירת נסרים, ואפילו הפכן על צידיהן הרי הם פסולים לסיכוך, כמבואר לעיל יד ב דנעשו כשיפודין של מתכת. ולשיטתם פירשו סוגייתנו, שאין ה"פי תקרה" כאן נעשה על ידי סכך הסוכה, אלא על ידי תקרת האכסדרה המקורה בנסרים רחבים ארבעה טפחים.   345.  כתבו התוספות: מה שנקט "והפחית" לאו דוקא, והוא הדין אם מתחילה לא היו לסוכה אלא שתי דפנות בלבד, ושמא כשנעשית כן מתחילה גם שייך לנקוט לשון "הפחית". ועיין מה שכתב הגר"א בביאורו לשולחן ערוך סימן תרל"ה, הובאו דבריו בילקוט מפרשים.
אמר ליה אביי לרבא: מודינא לך, מודה אני לדבריך בההיא סוכה שהפחית דופן אמצעי שלה, שאין אומרים בה "פי תקרה יורד וסותם", דכיון שנותרו רק שתי מחיצות זו כנגד זו, הוה ליה סוכה זו כמבוי המפולש העשוי להילוך הרבים, שבקיעת הרבים דרכו מבטלת את המחיצה. ומשום כך אף כאן גזרו חכמים שלא לסמוך על "פי תקרה יורד וסותם", הואיל ודומה סוכה זו למבוי המפולש.  346  ואין אומרים "פי תקרה יורד וסותם" אלא בסוכה העשויה בחצר, הואיל ומוקפת היא בכתלי הביתxxx

 346.  וכתבו התוספות על זה: "סברא משונה היא". ותמה הפני יהושע, דלכאורה סברא מעלייתא היא, דכיון שעשויה החצר להילוך הרבים, מבטלת בקיעת הרבים את המחיצה, כמו שמצינו לענין רשויות שבת?! (ועיין לעיל דף ז א, שהובאה סברא זו לגבי סוכה העשויה כמבוי, שעושה לה פס ארבעה טפחים ולא די ברוחב טפח). ופירש, שקושייתם היא מדברי הגמרא בהמשך, שמדמה מחלוקת אביי ורבא למחלוקת רב ושמואל לענין סוכה העשויה בבקעה, והרי בבקעה אין לסוכה מחיצות כלל, ואפילו הכי אמרינן "פי תקרה" לאביי, אף שהרבים בוקעים שם? ועיין עוד מה שכתב בזה הערוך לנר.
ודנה הגמרא: לימא, האם יש לנו לומר, כי אביי ורבא, בפלוגתא דרב ושמואל קמיפ לגי?
דאתמר: אכסדרה שאין לה דפנות כלל, לא לפניה ולא לאחריה, אלא יש לה רק תקרה, וכגון שעשויה בבקעה, שדינה ככרמלית,  347  ואסור לטלטל בה בשבת ארבע אמות כדין רשות הרבים דאורייתא. (אבל אכסדרה העשויה לפני הבתים, אף שאין עושין לה דפנות, מכל מקום, גדורה היא על ידי כתלי הבתים משלשת צידיה, ורשות היחיד גמורה היא),

 347.  נתבאר על פי רש"י בערובין, שכתב שהיא כרמלית, אולם הריטב"א כאן כתב שהיא רשות ה רבים.
רב אמר: מותר לטלטל חפצים בשבת ממקום למקום בכולו, כלומר, בכל האכסדרה, ודינה כרשות היחיד גמורה, משום דאמרינן "פי תקרה יורד וסותם", והרי היא כמוקפת מחיצות מכל רוחותיה.
ושמואל אמר: אין מטלטלין בה בתוך האכסדרה אלא בארבע אמות כדין כרמלית (וכדין רשות הרבים), משום דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם מארבע רוחותיה.
אבל, אם היתה שם לכל הפחות מחיצה אחת, מודה שמואל שאמרינן "פי תקרה יורד וסותם" להשלים את שאר מחיצותיה.  348 

 348.  לשיטת רש"י: אם היתה לסוכה מחיצה באחת מרוחותיה, אומרים "פי תקרה" להשלים שאר המחיצות לכולי עלמא, ולא נחלקו אלא בסוכה שאינה מוקפת מחיצות כלל. והקשו התוספות: הרי הגמרא כאן רוצה לפרש שאביי סבר כרב, הסובר שאומרים "פי תקרה" אף אם אין לסוכה מחיצות כלל, והרי אביי אמר לעיל, "בההיא מודינא לך, משום דהוי כמבוי מפולש", ומבואר, שאפילו היתה הסוכה מוקפת בשתי מחיצות לא אומרים פי תקרה כיון שהרבים בוקעים בה, כל שכן בסוכה שאין לה מחיצות כלל שאין אומרים פי תקרה?! וראה ילקוט מפרשים.
ונמצא לכאורה, שאביי, האומר "פי תקרה יורד וסותם" בסוכה שבחצר שאין לה אפילו מחיצה אחת, סבר כרב. ואילו רבא, הסובר שאין אומרים "פי תקרה יורד וסותם" בסוכה שבחצר, סבר כשמואל, שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם בכל המחיצות.
ודוחה הגמרא: אליבא דשמואל, הסובר שאין אומרים "פי תקרה יורד וסותם" בכל המחיצות, כולי עלמא, בין רבא ובין אביי, לא פליגי. ולדעת כולם סובר שמואל, שאין אומרים פי תקרה יורד וסותם להקיף סוכה שבחצר מכל רוחותיה.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת סוכה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב |