פרשני:בבלי:סוכה נד א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

סוכה נד א

חברותא[edit]


ומשנינן: מהו דתימא אפילו כרבנן היא, ואם ירצה יכול להפסיק הפסקה מועטת, ומה שאמר רב כהנא "אין בין תקיעה לתרועה ולא כלום", כוונתו לומר שגם לרבנן אין להפסיק הפסק מרובה בין התקיעה לתרועה, לפי ששתיהן נצרכות לקיום המצוה, על אף שהן שתי מצוות.
וכל כוונתו של רב כהנא היא רק לאפוקי להוציא מדרבי יוחנן, דאמר: שמע תשע תקיעות שחייב אדם לשמוע בראש השנה מן התורה, אפילו היו הפסקות גדולות בין שמיעתן, שאפילו שמען בתשע שעות ביום - יצא.
לכן קא משמע לן הגמרא שלפי רב כהנא אין לעשות הפסקה אפילו לא מועטת, ודבריו הם רק לפי רבי יהודה.
והוינן בה: ואימא הכי נמי, שרב כהנא אמר זאת גם לרבנן, ולאפוקי מרבי יוחנן!?
ומשנינן: אם כן, מאי קאמר "ולא כלום", ומשמע שאין לו להפסיק אפילו הפסקה מועטת. והרי כיון שלרבנן התקיעה והתרועה שתי מצוות הן אפשר להפסיק ביניהן קמעא.
שנינו במשנה: ערב שבת שבתוך החג היו תוקעים ארבעים ושמונה תקיעות.
ומונה המשנה בין שאר התקיעות: שלש לשער העליון, ושלש לשער התחתון, ושלש על גבי מזבח.
ואילו שלש תקיעות למעלה עשירית - לא קתני.
מתניתין מני - רבי אליעזר בן יעקב היא.
דתניא: שלש תקיעות היו תוקעים בהגיעם למעלה עשירית.
רבי אליעזר בן יעקב אומר: שלש תקיעות היו תוקעים על גבי המזבח.
ומוסיפה הברייתא: תנא קמא האומר שתקעו למעלה עשירית - אינו אומר שתקעו על גבי המזבח.
ואילו רבי אליעזר בן יעקב האומר שתקעו על גבי המזבח - אינו אומר שתקעו למעלה עשירית.
מאי טעמא דרבי אליעזר בן יעקב?
כיון דתקע לפתיחת שערים - למעלה עשירית למה לי דתקע? והרי האי מקום המעלה עשירית - לאו שער הוא.
הלכך, לתקוע על גבי המזבח בשעת זקיפת הערבה עדיף.
ורבנן סברי: כיון דתקע כבר למילוי המים, תקיעה נוספת על גבי המזבח למה לי? שהרי תקיעות אלו משום מילוי המים הם ואין להם קשר לזקיפת הערבה.
הלכך, תקיעה למעלה העשירית שהיא לענין מילוי המים עדיף.
ועתה עוסקת הגמרא בתקיעות על קרבנות המוספים, ודנה בענין התקיעה על כמה מוספים הבאים ביום אחד.
כי אתא רבי אחא בר חנינא מדרומא, אייתי מתניתא בידיה: (במדבר י) "ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות".
שאין תלמוד צורך לומר "יתקעו", שהרי כבר נאמר "ותקעתם בחצצרות על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם".
ומה תלמוד לומר "יתקעו"?
הכל לפי המוספין תוקעין.
הוא, רבי אחא, תני לה שנה לברייתא זו, והוא גם אמר לה, ביאר אותה: לומר, שתוקעין על כל מוסף ומוסף תקיעה בפני עצמה.
ומעתה דנה הגמרא בדבריו של רבי אחא, ומתחילה להקשות עליהם:
תנן במשנתנו: ערב שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה.
ואם איתא לדברי רבי רבי אחא שיש לתקוע על כל מוסף, ליתני כך: שבת שבתוך החג - משכחת לה חמשין וחד! שיש לתקוע בה שלש תקיעות נוספות (תקיעה תרועה תקיעה) על מוסף החג מלבד שלשת התקיעות על מוסף השבת.
אמר רבי זירא: אין בשבת שבחג חמישים ואחת תקיעות, לפי שאין תוקעין את שלשת התקיעות לפתיחת שערים בשבת. שאינם מצוה אלא סימן לכהנים וללויים שיבואו לעבודתם במקדש. וכיון שפחתו שלש תקיעות אלו נמצא שגם בשבת שבחג תוקעים רק ארבעים ושמונה תקיעות, על אף שתקעו לשני המוספים, כל אחד בפני עצמו.
אמר תמה רבא בלשון משל: מאן הא דלא חש לקימחא? מי הוא זה שאינו דואג לטחינת קמחו, שטוחן ומוציא סובין ולא איכפת לו. דהיינו, שמרבה דברים שאינם נכונים.
חדא, ד"בכל יום" תנן שתוקעים לפתיחת שערים, כולל שבת.
ועוד, אי נמי, גם אם כדברי רבי זירא, שערב שבת שבתוך החג ושבת שבתוך החג כהדדי נינהו, שבשניהם תוקעים ארבעים ושמונה תקיעות, עדיין קשה:
ליתני במשנתנו, במקום "ערב שבת שבחג": שבת שבתוך החג היו שם ארבעים ושמנה.
דשמעת מינה, בהשמיענו מנין התקיעות של שבת שבתוך החג, תרתי:
א. שמעת מינה דינו דרבי אליעזר בן יעקב, וכדלעיל.
ב. ושמעת מינה נמי דרבי אחא בר חנינא.
ואת התקיעות של ערב שבת כבר השמיענו התנא בערב שבת רגיל.
אלא, אמר רבא: לפי שאין תוקעין למילוי מים בשבת, שהרי מילאו את המים מערב שבת, דבצרי טובא. ולכן פוחתות בו התקיעות המרובות שהיו לצורך מילוי המים, וגם התקיעות של ערב שבת, ואינן מגיעות לארבעים ושמונה תקיעות.
ועוד יש להקשות לרבי אחא: וליתני נמי: ראש השנה שחל להיות בשבת, דהא איכא בו תלתא מוספין:
מוסף דראש השנה, מוסף דראש חודש, מוסף דשבת.
ולדבריו, שתוקעים תשע תקיעות על כל קרבן, הרי יש להוסיף בו עשרים ושבע תקיעות על עשרים ואחת התקיעות שבכל יום, וביחד הם ארבעים ושמונה, וישמיענו התנא את דינו של רבי אחא!? ומשנינן: ערב שבת שבתוך החג איצטריך ליה - לאשמעינן כדרבי אליעזר בן יעקב.
ופרכינן: אטו מי קאמר, האם המקשה שהקשה "וליתני ראש השנה שחל בשבת", הקשה ליתני הא, ולא ליתני הא!?
ליתני הא וליתני הא, שישנה התנא את שניהם, היתה קושייתו.
ומשנינן: תנא את ערב שבת שבתוך החג, ושייר את ראש השנה שחל בשבת.
והוינן בה: מאי שייר מה עוד שייר התנא, דהאי שייר, ששייר זה!? שהרי התנא נוקט דבר אחד ומשייר את הדומים לו רק אם יש שני דברים משויירים, ולא כאשר משוייר רק דבר אחד, כי אז נוקט התנא את שניהם.
ומשנינן: שייר ערב הפסח, שבזמן שחיטת הפסח היו תוקעים עשרים ושבע תקיעות על אמירת ההלל, כאשר כל כת היתה אומרת את ההלל שלש פעמים, והיו תוקעים על כל קריאה וקריאה שלש תקיעות.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת סוכה בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב |