הרב צבי יהודה הכהן קוק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 158626 של 37.60.47.122 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(125 גרסאות ביניים של 42 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרצי"ה - בנו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. ראש ישיבת מרכז הרב.
{{רב
|שם=הרב צבי יהודה הכהן קוק
|תמונה=[[תמונה:Zviuda.jpg]]
|כיתוב=
|תאריך לידה= ט"ו ב[[ניסן]], [[ליל הסדר]] תרנ"א
|תאריך פטירה=י"ד ב[[אדר]], [[פורים]] תשמ"ב
|מקום פעילות=
|השתייכות=הציונות דתית
|נושאים בהם עסק=[[אמונה]], [[גאולה]], [[פרשת שבוע]], השקפה.
|תפקידים נוספים=ראש [[ישיבת מרכז הרב]]
|רבותיו=אביו [[הראי"ה קוק]]
|תלמידיו=ראה להלן בפסקה "תלמידיו"
|חיבוריו="לנתיבות ישראל", "אור לנתיבתי", "להלכות ציבור" , "צמח צבי" ,"ארץ הצבי" ועוד
}}
'''הרב צבי יהודה הכהן קוק''' ('''הרצי"ה''') היה ראש [[ישיבת מרכז הרב]] וממנהיגי הציונות הדתית, בנו, ממשיך דרכו ועורך כתביו של [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. ממובילי ההתיישבות ביש"ע והמאבק נגד פינוי ישובים והחזרת שטחים.  


== הקשר לאביו ==
==תולדות חייו==
נולד בעיירה זוימל שבליטא ב[[ליל הסדר]], ט"ו ב[[ניסן]] תרנ"א, לאביו [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], רב העיירה, ולאמו רייזא רבקה, בתו של [[הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים]], רבה של ראגאלי, ונקרא על שמו. בשנת תרנ"ו עברה המשפחה לבויסק, שם נתמנה אביו לרב. בכ"ח ב[[אייר]] תרס"ד עלה ל[[ארץ ישראל]], והתיישב ב[[יפו]], שם החל אביו לכהן כרב. אביו הפקיד את לימודו אצל הרב ראובן גוטפריד-ידידיה, הרב ד"ר משה זיידל והרב ד"ר בנימין מנשה לוין, אולם עיקר לימודו היה מאביו. בשנת תרס"ו עבר ללמוד ב[[ישיבת תורת חיים]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]], שם התקרב לראש הישיבה [[הרב זרח אפשטיין]]. לאחר זמן מה חזר ללמוד אצל אביו ביפו, שם התיידד עם [[הרב יעקב משה חרל"פ]], שהפך לתלמיד מובהק של אביו. הוא היה מיוזמי הקמת ישיבת "שערי תורה" של אביו ביפו. בשנים אלו החל גם בעריכת כתביו של אביו ובהוצאתם לאור, הראשון שבהם היה הספר "'''[[שבת הארץ]]'''" על הלכות [[שמיטה]] ו[[יובל]] ל[[רמב"ם]], שבו נטל חלק בכתיבה. בשיתוף עם ר' ישראל חבס הוציא בשנת תרע"ג את הקובץ "'''התרבות הישראלית'''". קיבל סמיכה לרבנות מהרב חרל"פ. ביפו גם לימד בבית הספר "נצח ישראל". בשליחות אביו, יצא לאירופה לעשות נפשות לתנועת "דגל ירושלים" שהקים אביו ודגלה ביישוב הארץ ותחיית הגאולה. במסע זה ביקר את גדולי הרבנים והאדמו"רים ברוסיה, פולין, ליטא ואוסטריה, בהם [[רבי ישראל מאיר הכהן מראדין]], [[רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב]], [[רבי משה פרידמן מסדיגורא]], [[רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה]], [[רבי מאיר אריק]], [[רבי אברהם מרדכי אלתר]], [[רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] ועוד.


הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה קוק זצ"ל, אותם ערך מתוך פנקסים שהותיר אביו. הוא המשיך אותו בראשות ישיבת מרכז הרב, ונחשב לממשיך דרכו האמונית.
בשנת תרע"ד הגיע אביו לשוויץ ונשאר שם בשל [[מלחמת העולם הראשונה]] שפרצה. בתקופה זו התגורר יחד עם אביו בסנט גאלן, שם למדו יחד במשך שנתיים. על פי עדותו, בתקופה זו למדו "את כל התורה פעמיים"
#הפניה [[הרב יאיר אריאל -"בשיפולי הגלימה"]]
.  


== המאבק על ארץ ישראל ==
בכ"ו ב[[שבט]] תרפ"ב, כשהיה כבן 31, נישא בוורשה לחוה לאה, בתו של הרב יהודה לייב הוטנר, שהיה דיין בוורשה, נכדת הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק. חווה לאה היתה אישה בעלת השכלה תורנית וכללית רחבה, וכן לימדה יהדות בוורשה.


במלחמת ששת הימים, לאחר ששוחרר [[הכותל המערבי]] הביאו מיד את הרצי"ה ו[[הרב הנזיר]] לכותל. הרצי"ה הכריז שם לאוזני הכתבים והעיתונאים שהגיעו למקום: "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מכאן!" בכך מתחיל פרק המאבק על ארץ ישראל שבראשו עמד הרב. הצי"ה סירב לחתום על עצומת של "ארץ ישראל השלימה" שדרשה מהממשלה להכיר בכך שחזרנו לגבולות א"י השלימה ואין ליסוג משם, משום ש"עדין לא הגענו לכל גבולות הארץ המובטחת". בשל כך, הרב פרסם כרוז משלו בשם "לא תגורו". הרצי"ה עמד בראש תנועת ההתיישבות ביש"ע ושלח את תלמידיו להשתתף בעליות לקרקע. הרב עצמו הגיע לסבסטיה ונטע שם עץ ושהה שם בשעת הפינוי.
בז' ב[[שבט]] תש"ד, לאחר 22 שנות נישואין ללא ילדים, נפטרה חוה לאה ממחלה. הרצי"ה הושפע לרעה מאד ממאורע זה, וסרב להינשא בשנית.
 
===בישיבת מרכז הרב===
בשנת תרפ"ג, הקים אביו את [[ישיבת מרכז הרב]] בירושלים. הרב צבי יהודה מונה לשמש כ"מנהל רוחני" בישיבה, והוא העביר שיעורים ב[[תנ"ך]] ובענייני אמונה. במשך תקופה מסוימת ניהל את הישיבה מבחינה אדמיניסטרטיבית.
 
בתחילת ימי השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, פעל למען העלאתם לארץ של בחורים ממדינות אלו והכניסם לישיבה.
 
לאחר פטירת אביו בג' ב[[אלול]] תרצ"ה, התמסר לעריכת כתביו (עבודה שהחל עוד קודם לכן). את מקומו של אביו בראשות הישיבה המשיך הרב חרל"פ, עד לפטירתו בשנת תשי"ב, אז התמנה הרצי"ה לראש הישיבה, על פי הוראת אביו{{דרוש מקור}}. לצידו עמד גיסו (בעל אחותו בתיה מרים רענן-קוק) [[הרב שלום נתן רענן]] ששימש כר"מ וכמנהל הישיבה. בהנהגתו התרחבה הישיבה ומשכה אליה צעירים רבים והוא החל לתפוס את מקומו כמנהיג הציבור הדתי לאומי, ורבים, גם שאינם שומרי מצוות שיחרו לפתחו להתייעצות, לשיחה, לבקשה, ללימוד וכד'.
 
כראש ישיבה העביר שיעורים במוצאי שבתות, אולם את "השיעור הכללי" מסרו [[הרב שאול ישראלי]] ו[[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]], אותם מינה לראשי ישיבה לצידו. ולפני פטירתו אף מינה אותם לממשיכי דרכו בראשות הישיבה.
 
===מפעל ההתיישבות ו"גוש אמונים"===
לאחר מלחמת יום הכיפורים, החל הרצי"ה לקרוא ולפעול להקמת התיישבות יהודית בכל מרחבי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים. ביוזמתו הוקמה תנועת "גוש אמונים", והוא שימש מנהגיה הרוחני. יחד עם תלמידיו פעל והקים את גרעיני ההתיישבות הראשונים בסבסטיה, באלון מורה ועוד.  הוא נקט קו הנהגה נוקשה כנגד נסיונות להחליש את הפעילות. כשהחלו להישמע קולות על נסיגה והזזת הישובים, יצא במאבק עיקש כנגד תכניות אלו. הוא פרסם כרוזים ומכתבים בנושאים אלו, ושלח את תלמידיו לפעול למניעת עקירת הישובים. גם כשהולחט על החזרת חצי האי סיני לחם בתוקף, על אף גילו המתקדם ומחלתו, כנגד הנסיגה.
 
בשנותיו האחרונות חלה במחלת רגליים קשה, במהלה נקטעה רגלו. הוא נפטר בחג ה[[פורים]], י"ד ב[[אדר]] תשמ"ב, ונטמן לצד אביו בחלקת הנביאים שבבית הקברות ב[[הר הזיתים]].
 
==הקשר לאביו==
הרב קוק כתב על הרצי"ה באגרת {{מקור|אגרות הראי"ה א|כן}}: "הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי".
 
הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה שפורסמו, אותם ערך מתוך פנקסים שהותיר אביו, והוציאם במסגרת [[מוסד הרב קוק]]. הוא המשיך אותו (לאחר פטירת [[הרב יעקב משה חרל"פ]]) בראשות ישיבת מרכז הרב (בה כיהן כר"מ עוד בחיי הראי"ה), ונחשב לממשיך דרכו האמונית.
 
בספרי אגרות הראי"ה ישנה התכתבות בין הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. באחת האגרות כותב הרב לבנו שהוא רוצה שיכתוב לו בפירוט על העובר עליו.
 
==קשרים עם רבנים אחרים==
הרצי"ה היה בקשרי ידידות חזקים עם [[הרב דוד כהן]] - "הרב הנזיר". התכתבות ענפה ביניהם יצאה לאור בספר '''דודי לצבי'''.
כמו כן היה בקשרים טובים עם הרב חרל"פ, והתכתבויותיו עימו קובצו לספר '''הד הרים'''.
קשרי ידידות חזקים היו לו גם עם [[הרב יחזקאל סרנא]], ראש [[ישיבת חברון]], [[רבי ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]], [[הרב שלמה זלמן אוירבך]] ועוד.
 
==היחס למדינה ולמוסדותיה==
הרצי"ה ראה ב[[מדינת ישראל]] שלב חשוב בגאולה, והחשיב את המדינה כ"[[אתחלתא דגאולה]]". הוא ערך בישיבה עצרת מדי [[יום העצמאות]], וכן סבר שצריך להתגלח (למי שנוהג להתגלח) ביום זה, למרות היותו ב[[ספירת העומר]]. הוא תקף את היהדות החרדית על כך שאינה מכירה במדינה ומודה לה' על הנסים שנעשו בהקמתה. הוא סבר שעבירה על חוקי המדינה (כאשר אינם סותרים את חוקי התורה) מהווה פגיעה בכלל של [[דינא דמלכותא דינא]], לרבות אפילו חצית כביש ברמזור אדום. עם כל זאת, לא נמנע מלבקר אותה על הבעיות והפגמים שהיו בה. הוא כאב על המצב הרוחני במדינה, ונאבק להשליט בה צביון דתי. כאשר ראש הממשלה יצחק רבין הקים ממשלת מיעוט הנשענת על הקולות הערביים, ראה בכך הרצי"ה חילול השם גדול ונורא. 
 
הוא הדגיש את החיוב והחשיבות של שירות ב[[צבא ההגנה לישראל]], והורה לרוב התלמידים לאחר שנות לימוד בישיבה לשרת בצבא.
 
==[[עם ישראל]]==
 
==קשרים עם אנשי רוח, מנהיגים ואישי ציבור==
הרב צבי יהודה היה מיודד עם המשורר חיים נחמן ביאליק (שלמד עם אביו הראי"ה ב[[ישיבת וולוז'ין]]) ונתן לו את הספר [[אורות התשובה]]. ביאליק סיפר שהספר היה לו כמקוה טהרה. כמו כן היה בקשרים עם הסופר יוסף חיים ברנר, ואף השפיע עליו בסוף ימיו להתקרב למצוות (מסופר שבעקבות התכתבויותיו עם ברנר, החל ברנר, שהיה נחשב לסופר אפיקורוס, באחרית ימיו ל[[הנחת תפילין|הניח תפילין]]). הוא שוחח מספר פעמים עם המשורר שאול טשרניחובסקי, שכתב ותרגם גם יצירות רבות המלאות ב[[עבודה זרה]], והסביר לו על ההבדל שבין "חול" ל"טומאה", שחול וקודש יכולים לדור בכפיפה אחת, אולם לא טומאה וקדושה. 
 
הרצי"ה נהג להזמין מדי שנה לעצרת [[יום ירושלים]] בישיבה את הנשיא או ראש הממשלה, וכך יצר קשרים חמים עם מנהיגי המדינה, בהם מנחם בגין, גולדה מאיר ועוד. כמו כן, השרה שולמית אלוני, שהיתה בעלת קו אנטי-דתי קיצוני מובהק, היתה מבאי ביתו וחשה הערכה גדולה וקרבה כלפיו.
 
==המאבק על ארץ ישראל==
בסעודת [[יום העצמאות]] ה-19 תשכ"ז, במהלך הדרשה שנשא (שהתפרסמה בהמשך כ"[[מזמור י"ט למדינת ישראל]]"), החל לספר סיפור, שלכאורה היה לא קשור לזמן ולמקום:
 
{{ציטוטון|לפני תשע-עשרה שנה, באותו לילה מפורסם (ליל "כ"ט בנובמבר"), בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת [[מדינת ישראל]], כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה ב[[תרי עשר]] - "ואת ארצי חילקו"! '''איפה [[חברון]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[שכם]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[יריחו]] שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה [[עבר הירדן]] שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!'''}}.
 
שלושה שבועות לאחר מכן, התברר כי דבריו היו רלוונטיים ביותר, שכן מרבית שטחים אלו אותם הזכיר בדרשתו שוחררו ב[[מלחמת ששת הימים]] וחזרו לידיים יהודיות. מיד לאחר שחרור הכותל,  הובהל הרצי"ה יחד עם הרב הנזיר לכותל. הרצי"ה הכריז שם לאוזני הכתבים והעיתונאים שהגיעו למקום: "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מכאן!". בכך מתחיל פרק המאבק על [[ארץ ישראל]] שאותו הנהיג. הרצי"ה סירב לחתום על עצומת "ארץ ישראל השלמה" שדרשה מהממשלה להכיר בכך שחזרנו לגבולות א"י השלימה ואין ליסוג משם, משום ש"עדין לא הגענו לכל גבולות הארץ המובטחת". בשל כך, הרב פרסם כרוז משלו בשם "[[לא תגורו]]". הרצי"ה עמד בראש תנועת ההתיישבות ב[[יש"ע]] ושלח את תלמידיו להשתתף בעליות לקרקע. הרב עצמו הגיע לסבסטיה (שומרון), נטע שם עץ ושהה שם בשעת הפינוי. בהוראתו, בעידודו ובהנהגתו הוקמו ישובים רבים ביש"ע, המהווים את ראשית ההתיישבות היהודית הפורה באזורים אלו כיום, ביניהם [[עפרה]], [[אלון מורה]], [[שילה]] ועוד.
 
ידועה ההכרזה שלו כי "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה", וכן העובדה כי באחד הפינויים אחז בגדר תיל בעצמה על מנת שלא יפנוהו, מבלי לחוש לכאבים של הדקירה מהתיל. הוא פרסם כרוזים רבים ושלח אגרות רבות (כפי שניתן לראות בספר "להלכות ציבור", "ארץ הצבי" ו"גאולת אור הצבי"). כשבאו לפנותו בסבסטיה (שומרון), הכריז כי לא יתפנה גם אם יקחו מכונת יריה וירו בו, אך חלק מתלמידיו שהיו נוכחים עמו שם (הרב יחזקאל גרינוולד, הרב פילבר הרב אבינר ועוד) טוענים כי מיד שניגש אליו חייל לפנתו עלה מיוזמתו לאוטובוס. וכן לקבוצת בנות שהיתה שם הורה לעלות לאוטובוס ללא התנגדות פעילה.
 
הוא הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מ[[סיני]], אך נפטר לפני ששטח זה נמסר לידי גוים.


== מאבקים ופעולות נוספות ==
== מאבקים ופעולות נוספות ==
הרצי"ה פעל ולחם בתוקף לקידום העליה מרוסיה.
לחם בתוקף כנגד ה[[מיסיון]], אשר השמיד רוחנית רבים מעם ישראל. כאשר בבנייני האומה בירושלים התקקים קונצרט המתאר את צליבתו של [[ישו הנוצרי]], הורה הרצי"ה לתלמדיו ללכת ולשבש את הקונצרט.
היה מראשי המאבק כנגד הסכם השילומים שנחתם עם גרמניה לאחר [[השואה]]. לדעתו, היה בהסכם זה [[חילול השם]] איום ונורא.
 
הרצי"ה השפיע רבות על עולם התורה הדתי-לאומי, וישיבות רבות כיום מנוהלות ומוקמות ע"י ממשיכי דרכו. תנועת הנוער הנפרדת "[[אריאל]]" הוקמה בעידודו ע"י תלמידיו.
==ספריו==
===ספרים מכתביו===
*'''לנתיבות ישראל''' (שלושה כרכים)- אוסף מאמרים וקטעי עיתונות, רובם בעניינים אמוניים והשקפתיים, וחלקם בהלכה, וכן מאמרי הערכה על אישים.
*'''אור לנתיבתי'''- אוסף מאמרים, יצא לאור לאחר פטירתו על ידי [[הרב איסר קלונסקי]] ו[[הרב חיים שטיינר]].
*'''להלכות ציבור'''- אוסף אגרות וכרוזים, יצא לאור על ידי [[הרב צבי ישראל טאו]].
*'''ממורשת הצב"י'''- חוברת ובה כרוזים ואגרות שלא פורסמו בספר "להלכות ציבור", בעריכת עוזרו האישי [[הרב יוסף בדיחי]].
*'''צמח צבי'''- אגרות שונות.
*'''דודי לצבי'''- התכתבות בינו לבין [[הרב הנזיר]].
*'''לשלושה באלול''' ו'''נפש הראי"ה'''- שני קונטרסים על חייו והנהגותיו של אביו. בשנת תשע"ג יצא קונטרס "לשלושה באלול" עם הוספות חדשות מכתב ידו, בעריכת עוזרו הרב יוסף בדיחי.
*'''ארץ הצבי'''- לקט אגרות, מאמרים, כרוזים, שיחות, צילומים וכד' בנושא המאבק על שלמות הארץ, בעריכת [[הרב זלמן ברוך מלמד]].
*'''גליון הש"ס'''- הערות שכתב בצידי הגמרא. הודפסו בסוף כרכי הגמרא בהוצאת [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]].
* '''ביאורי הרצי"ה ל[[פרקי אבות]]''' נערך על ידי הרב זאב נוימן, [[מכון הרצי"ה]], [[תשע"ו]].
===ספרים משיעוריו ושיחותיו===
* '''שיחות הרצי"ה'''- סדרת ספרים ערוכה מתוך שיחותיו בעריכת [[הרב שלמה חיים הכהן אבינר]]:
** חמישה חומשי תורה (5 כרכים).
** מועדים (2 כרכים).
** תלמוד תורה.
** ארץ ישראל.
** ספר [[אורות]].
** ספר [[אורות התורה]] (שיחות משוכתבות ללא עריכה)
** [[ספר הכוזרי]] (שיחות משוכתבות ללא עריכה)
** ספר [[אורות התשובה]] (שיחות משוכתבות ללא עריכה)
**יהדות ונצרות.
**הבית היהודי.
**[[הגדה של פסח]]
**בנין הבית
**מידות
**סגולת ישראל
*'''מתוך התורה הגואלת''' (4 כרכים)- סדרת שיחות בעריכת [[הרב חיים אביהוא שוורץ]] על פרשת השבוע, [[ספר הכוזרי]], [[מסילת ישרים]], ספר אורות ועוד. מהדורה מחודשת על פרשת השבוע יצאה לאור בכרך אחד בשנת תשע"ג, וכרך נוסף על מועדים וזמנים בשנת תשע"ו.
*'''מאורות הרצי"ה''' (2 כרכים)- שיחות ערוכות על ידי הרב הושע רבינוביץ'.
* "קניין תורה" - שיעורי הרצי"ה על פרק קניין תורה, בעריכת [[הרב נחום רקובר]].
* '''פעמים'''- קטעים משיחותיו על פרשיות השבוע.
==ספרים על תורתו ועליו==
*'''גאולת אור הצב"י'''- מאת [[הרב יוסף בדיחי]], על "משנתו המדינית האלוקית" של הרצי"ה. 
*'''בדרך התורה הגואלת'''- ספר מאת הרב שוורץ, וכן חוברת בשם זה העוסקת בדרך לימוד תורה והדרכות בנושא זה.
*'''רבנו'''- תמונות מלוות בהגיגים מתורתו, תולדותיו, סיפורים ותורות בעריכת הרב אבינר.
*'''צבי קודש'''- תולדותיו, מאת הרב אבינר.
*'''משמיע ישועה'''- תולדותיו, הליכותיו, הנהגותיו, סיפורים ותמונות מאת הילה וולברשטיין.
*'''יוסף לקח'''-מכתבים, תגובות ומאמרים על דברים בשם הרצי"ה, נושאים שנויים במחלוקת ועוד, מאת הרב יוסף בדיחי.
== מתלמידיו ==
* [[הרב דב ליאור]]- רבה של קרית ארבע וראש ישיבת [[ישיבת ניר קרית ארבע|"ניר"]].
* [[הרב יעקב אריאל]]- רבה של העיר [[רמת גן]] ומגדולי רבני הציונות הדתית.
* [[הרב חיים דרוקמן]]- ראש [[ישיבות בני עקיבא]], וראש [[ישיבת אור עציון]].
* [[הרב יעקב פילבר]]- מגדולי פרשני הראי"ה ומלמד אמונה בישיבת [[מרכז הרב]]
* [[הרב יהושע רוזן]]- ר"מ לשעבר ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] ומלמד שיעורי אמונה ב[[מרכז הרב]].
* [[הרב צפניה דרורי]]- רבה של [[קרית שמונה]] וראש הישיבה.
* [[הרב דוד חי הכהן]]- ראש ישיבת לנתיבות ישראל בבת ים ורב קהילת אורות התורה במקום.
* [[הרב חיים שטיינר]]- ר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].
* [[הרב מיכאל הרשקוביץ]]- ר"מ בישיבת [[מרכז הרב]] ורב הישוב נריה.
* [[הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא]]- ראש ישיבת [[מרכז הרב]].
* [[הרב יהושע מגנס]]- ר"מ בישיבת [[מרכז הרב]].
* [[הרב יגאל לרר]] אב"ד פתח תקווה ור"מ בישיבת [[מרכז הרב]].
* [[הרב איתן אייזמן]]- ראש מוסדות החינוך "נעם-צביה".
* [[הרב איתמר אורבך]]- ר"מ בישיבת [[מרכז הרב]] ורב הישוב חשמונאים.
* [[הרב זלמן ברוך מלמד]]- ראש [[ישיבת בית אל]]
* [[הרב שבתי סבתו]]- ראש [[ישיבת מאור טוביה]] ו[[ישיבת נתיבות יוסף]] במצפה יריחו.
* [[הרב חיים אביהוא שוורץ]]- ר"מ ב[[ישיבת בית אל]] ובישיבת [[מרכז הרב]].
* [[הרב יוסף בדיחי]]- עוזרו האישי. מרבני ישיבת [[מרכז הרב]] ומלמד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]].
* [[הרב מנחם בורשטין]]- ראש [[מכון פוע"ה]].
* [[הרב צבי ישראל טאו]]- נשיא ישיבת "[[הר המור]]".
* [[הרב עודד וולנסקי]]- ר"מ בישיבת [[הר המור]].
* [[הרב ישראל הס]]- היה רב הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן, ר"מ ב[[מכון מאיר]], ומחברם של ספרים תורניים רבים.
* [[הרב שלמה אבינר]]- ראש [[ישיבת עטרת כהנים]] ורב הישוב [[בית אל]].
* [[הרב יהושע צוקרמן]]- ר"מ בישיבת [[הר המור]].
* [[הרב דוד אביחיל]]- ראש [[ישיבת רמות ירושלים]].
* [[הרב אלישע אבינר]]- ראש הכולל ב[[ישיבת ברכת משה]].
* [[הרב דניאל איזק]]- ראש [[ישיבת בית אורות]].
* [[הרב זאב נוימן]] -עורך ומגהה ספריו. לשעבר מרבני [[תלמוד תורה מורשה]].
* [[הרב דוד אברהם ספקטור]] -רב שכונת גבעת שרת ב[[בית שמש]] ורב בית הכנסת "אוהל יונה מנחם", ולפני רבה של נוקדים.
* [[הרב בני אייזנר]] זצ"ל- ר"מ לשעבר ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] ורב ומחנך בישיבות ובמכינות.
* [[הרב דב ביגון]]- ראש [[מכון מאיר]].
* [[הרב משה ביגל]]- רב הישוב מיתר.
* [[הרב אלי בזק]]- ר"מ בישיבת [[מדברה כעדן]].
* [[הרב משה בלייכר]]- ראש [[ישיבת שבי חברון]]
* [[הרב יהושע בן מאיר]]- לשעבר ראש [[ישיבת שבות ישראל]] באפרת.
* [[הרב ירחמיאל ויס]]- ראש [[ישיבת ירושלים לצעירים]].
* [[הרב אלישע וישליצקי]]- ראש בית המדרש למורים מהו"ת. 
* [[הרב אליעזר ולדמן]]- ראש [[ישיבת ניר]], [[קרית ארבע]].
* [[הרב ציון טוויל]]- ראש [[ישיבת נצר מטעי]] באריאל.
* [[הרב אליקים לבנון]]- ראש [[ישיבת ברכת יוסף]] ורב הישוב אלון מורה
* [[הרב יעקב לבנון]]- ר"מ בישיבת [[הר המור]].
* [[הרב ישעיהו מייטליס]]- רב העיר נהריה
* [[הרב אליעזר מלמד]]- רב הישוב [[הר ברכה]] וראש הישיבה.
* [[הרב זאב סולטנוביץ']]- ר"מ בישיבת הר ברכה.
* [[הרב חיים ירוחם סמוטריץ']]- רב מושב בית יתיר ור"מ בישיבת [[ישיבת ניר קרית ארבע|ניר]].
* הרב חיים ענזי- מפקח ארצי של רבני בתי הספר בחמ"ד.
* [[הרב נחום רקובר]]- מומחה למשפט העברי.
* [[הרב בנימין אביעד]] - רב המועצה האזורית שפיר וחבר מועצת הרבנות הראשית.
* [[הרב אריה שטרן]]- רבה של ירושלים וראש [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]].
* [[הרב מרדכי שטרנברג]]- ראש ישיבת [[הר המור]].
* [[הרב עמיאל שטרנברג]]- ראש ישיבת [[הר המור]].
* [[הרב יצחק שילת]]- מתרגם ומהדיר כתבי ה[[רמב"ם]].
* [[הרב יהושע שפירא]]- ראש [[ישיבת רמת גן]]
*  הרב יעקב פרידמן - מייסד [[ישיבת תפרח]]
* [[הרב אורי שרקי]]- ר"מ ב[[מכון מאיר]].
* [[הרב יצחק בן שחר|הרב אברהם יצחק בן שחר]]- ראש ישיבת קדומים.
== שיעוריו ==
ישנן הקלטות של כמה וכמה שיעורים שלו.
ראה בקישורים הבאים:
[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?srch=1&filter=&orderby=111&q=&search_in=0&cat=3 שיעוריו מאתר ישיבת בית אל]


הרב פעל לאישור העליה מרוסיה.
[http://shiurim.moreshet.co.il/web/rav.asp?RAVid=32 שיעוריו באתר מורשת]


הרצי"ה השפיע רבות על עולם התורה הדתי-לאומי, וישיבות רבות כיום מנוהלות ומוקמות ע"י ממשיכי דרכו. תנועת הנוער הנפרדת "אריאל" הוקמה בעידודו ע"י תלמידיו.
{{סדרה|הקודם= [[הרב יעקב משה חרל"פ]]|הבא=[[הרב שאול ישראלי]]|רשימה=[[ישיבת מרכז הרב|ראשי ישיבת מרכז הרב]]}}


הרב נפטר ב[[פורים]] דפרזים (י"ד אדר) מספר חודשים לפני פינוי ימית וסיני, בשנת תשמ"ב, לאחר שסבל מכאבים ברגלו שהביאו אף לכריתתה.
==לקריאה נוספת==
*הילה וולברשטיין, '''משמיע ישועה''', ירושלים תש"ע
*[[הרב שלמה חיים הכהן אבינר|הרב שלמה אבינר]], '''רבנו''' ו'''צבי קודש'''.
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת'''.
*[[הרב שאול ישראלי]], '''דבר לדור''', בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה.
*הרב חיים שטיינר והרב איסר קלונסקי, '''קובץ לזכרו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק''' מכון נתיבה ואור  ירושלים תש"ע.
*ד"ר יצחק אלפסי, '''דורשי ציון בפועל''' הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 495-495.


[[קטגוריה: גדולי זמננו]]
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?Order=&srch=1&filter=&orderby=111&q=&search_in=0&cat=3| שיעורי הרצי"ה] באתר ישיבה
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&action=search_article&TxtSearch=%E4%EB%F0%F1+%EE%E9%EC%E4&rabbi_id=43&subject_id=0&TxtDate=&imgsrch.x=36&imgsrch.y=14| מאמרים על הרצי"ה] באתר ישיבת מרכז הרב
*[http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=218| שיעורים על הרצי"ה] באתר ישיבה
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=53 על הרצי"ה באתר ישיבת מרכז הרב]
* {{רמבי"ש|128}}
*[http://www.mercazharav.org.il/default.asp?pg=3&id=264| מאמר על הרצי"ה] מאת [[הרב בני אייזנר]], אתר ישיבת מרכז הרב
{{מיון רגיל:קוק צבי יהודה}}
[[קטגוריה:רבנים בימינו]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבת מרכז הרב]]
[[קטגוריה:הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:תלמידי הראי"ה קוק]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת תורת חיים]]
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]]
[[קטגוריה:כהנים]]
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]

גרסה אחרונה מ־12:12, 23 בינואר 2023
הרב צבי יהודה הכהן קוק
Zviuda.jpg
תאריך לידה ט"ו בניסן, ליל הסדר תרנ"א
תאריך פטירה י"ד באדר, פורים תשמ"ב
השתייכות הציונות דתית
נושאים שבהם עסק אמונה, גאולה, פרשת שבוע, השקפה.
תפקידים נוספים ראש ישיבת מרכז הרב
רבותיו אביו הראי"ה קוק
תלמידיו ראה להלן בפסקה "תלמידיו"
חיבוריו "לנתיבות ישראל", "אור לנתיבתי", "להלכות ציבור" , "צמח צבי" ,"ארץ הצבי" ועוד

הרב צבי יהודה הכהן קוק (הרצי"ה) היה ראש ישיבת מרכז הרב וממנהיגי הציונות הדתית, בנו, ממשיך דרכו ועורך כתביו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ממובילי ההתיישבות ביש"ע והמאבק נגד פינוי ישובים והחזרת שטחים.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בעיירה זוימל שבליטא בליל הסדר, ט"ו בניסן תרנ"א, לאביו הרב אברהם יצחק הכהן קוק, רב העיירה, ולאמו רייזא רבקה, בתו של הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים, רבה של ראגאלי, ונקרא על שמו. בשנת תרנ"ו עברה המשפחה לבויסק, שם נתמנה אביו לרב. בכ"ח באייר תרס"ד עלה לארץ ישראל, והתיישב ביפו, שם החל אביו לכהן כרב. אביו הפקיד את לימודו אצל הרב ראובן גוטפריד-ידידיה, הרב ד"ר משה זיידל והרב ד"ר בנימין מנשה לוין, אולם עיקר לימודו היה מאביו. בשנת תרס"ו עבר ללמוד בישיבת תורת חיים בעיר העתיקה בירושלים, שם התקרב לראש הישיבה הרב זרח אפשטיין. לאחר זמן מה חזר ללמוד אצל אביו ביפו, שם התיידד עם הרב יעקב משה חרל"פ, שהפך לתלמיד מובהק של אביו. הוא היה מיוזמי הקמת ישיבת "שערי תורה" של אביו ביפו. בשנים אלו החל גם בעריכת כתביו של אביו ובהוצאתם לאור, הראשון שבהם היה הספר "שבת הארץ" על הלכות שמיטה ויובל לרמב"ם, שבו נטל חלק בכתיבה. בשיתוף עם ר' ישראל חבס הוציא בשנת תרע"ג את הקובץ "התרבות הישראלית". קיבל סמיכה לרבנות מהרב חרל"פ. ביפו גם לימד בבית הספר "נצח ישראל". בשליחות אביו, יצא לאירופה לעשות נפשות לתנועת "דגל ירושלים" שהקים אביו ודגלה ביישוב הארץ ותחיית הגאולה. במסע זה ביקר את גדולי הרבנים והאדמו"רים ברוסיה, פולין, ליטא ואוסטריה, בהם רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב, רבי משה פרידמן מסדיגורא, רבי מאיר יחיאל הלוי מאוסטרובצה, רבי מאיר אריק, רבי אברהם מרדכי אלתר, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר ועוד.

בשנת תרע"ד הגיע אביו לשוויץ ונשאר שם בשל מלחמת העולם הראשונה שפרצה. בתקופה זו התגורר יחד עם אביו בסנט גאלן, שם למדו יחד במשך שנתיים. על פי עדותו, בתקופה זו למדו "את כל התורה פעמיים"

  1. הפניה הרב יאיר אריאל -"בשיפולי הגלימה"

.

בכ"ו בשבט תרפ"ב, כשהיה כבן 31, נישא בוורשה לחוה לאה, בתו של הרב יהודה לייב הוטנר, שהיה דיין בוורשה, נכדת הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק. חווה לאה היתה אישה בעלת השכלה תורנית וכללית רחבה, וכן לימדה יהדות בוורשה.

בז' בשבט תש"ד, לאחר 22 שנות נישואין ללא ילדים, נפטרה חוה לאה ממחלה. הרצי"ה הושפע לרעה מאד ממאורע זה, וסרב להינשא בשנית.

בישיבת מרכז הרב[עריכה]

בשנת תרפ"ג, הקים אביו את ישיבת מרכז הרב בירושלים. הרב צבי יהודה מונה לשמש כ"מנהל רוחני" בישיבה, והוא העביר שיעורים בתנ"ך ובענייני אמונה. במשך תקופה מסוימת ניהל את הישיבה מבחינה אדמיניסטרטיבית.

בתחילת ימי השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, פעל למען העלאתם לארץ של בחורים ממדינות אלו והכניסם לישיבה.

לאחר פטירת אביו בג' באלול תרצ"ה, התמסר לעריכת כתביו (עבודה שהחל עוד קודם לכן). את מקומו של אביו בראשות הישיבה המשיך הרב חרל"פ, עד לפטירתו בשנת תשי"ב, אז התמנה הרצי"ה לראש הישיבה, על פי הוראת אביו(דרוש מקור). לצידו עמד גיסו (בעל אחותו בתיה מרים רענן-קוק) הרב שלום נתן רענן ששימש כר"מ וכמנהל הישיבה. בהנהגתו התרחבה הישיבה ומשכה אליה צעירים רבים והוא החל לתפוס את מקומו כמנהיג הציבור הדתי לאומי, ורבים, גם שאינם שומרי מצוות שיחרו לפתחו להתייעצות, לשיחה, לבקשה, ללימוד וכד'.

כראש ישיבה העביר שיעורים במוצאי שבתות, אולם את "השיעור הכללי" מסרו הרב שאול ישראלי והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, אותם מינה לראשי ישיבה לצידו. ולפני פטירתו אף מינה אותם לממשיכי דרכו בראשות הישיבה.

מפעל ההתיישבות ו"גוש אמונים"[עריכה]

לאחר מלחמת יום הכיפורים, החל הרצי"ה לקרוא ולפעול להקמת התיישבות יהודית בכל מרחבי ארץ ישראל ששוחררו במלחמת ששת הימים. ביוזמתו הוקמה תנועת "גוש אמונים", והוא שימש מנהגיה הרוחני. יחד עם תלמידיו פעל והקים את גרעיני ההתיישבות הראשונים בסבסטיה, באלון מורה ועוד. הוא נקט קו הנהגה נוקשה כנגד נסיונות להחליש את הפעילות. כשהחלו להישמע קולות על נסיגה והזזת הישובים, יצא במאבק עיקש כנגד תכניות אלו. הוא פרסם כרוזים ומכתבים בנושאים אלו, ושלח את תלמידיו לפעול למניעת עקירת הישובים. גם כשהולחט על החזרת חצי האי סיני לחם בתוקף, על אף גילו המתקדם ומחלתו, כנגד הנסיגה.

בשנותיו האחרונות חלה במחלת רגליים קשה, במהלה נקטעה רגלו. הוא נפטר בחג הפורים, י"ד באדר תשמ"ב, ונטמן לצד אביו בחלקת הנביאים שבבית הקברות בהר הזיתים.

הקשר לאביו[עריכה]

הרב קוק כתב על הרצי"ה באגרת (אגרות הראי"ה א): "הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי".

הרצי"ה הוציא לאור כמעט את כל כתבי הראי"ה שפורסמו, אותם ערך מתוך פנקסים שהותיר אביו, והוציאם במסגרת מוסד הרב קוק. הוא המשיך אותו (לאחר פטירת הרב יעקב משה חרל"פ) בראשות ישיבת מרכז הרב (בה כיהן כר"מ עוד בחיי הראי"ה), ונחשב לממשיך דרכו האמונית.

בספרי אגרות הראי"ה ישנה התכתבות בין הרב קוק ובנו הרב צבי יהודה. באחת האגרות כותב הרב לבנו שהוא רוצה שיכתוב לו בפירוט על העובר עליו.

קשרים עם רבנים אחרים[עריכה]

הרצי"ה היה בקשרי ידידות חזקים עם הרב דוד כהן - "הרב הנזיר". התכתבות ענפה ביניהם יצאה לאור בספר דודי לצבי. כמו כן היה בקשרים טובים עם הרב חרל"פ, והתכתבויותיו עימו קובצו לספר הד הרים.

קשרי ידידות חזקים היו לו גם עם הרב יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון, רבי ישראל אלתר מגור, הרב שלמה זלמן אוירבך ועוד.

היחס למדינה ולמוסדותיה[עריכה]

הרצי"ה ראה במדינת ישראל שלב חשוב בגאולה, והחשיב את המדינה כ"אתחלתא דגאולה". הוא ערך בישיבה עצרת מדי יום העצמאות, וכן סבר שצריך להתגלח (למי שנוהג להתגלח) ביום זה, למרות היותו בספירת העומר. הוא תקף את היהדות החרדית על כך שאינה מכירה במדינה ומודה לה' על הנסים שנעשו בהקמתה. הוא סבר שעבירה על חוקי המדינה (כאשר אינם סותרים את חוקי התורה) מהווה פגיעה בכלל של דינא דמלכותא דינא, לרבות אפילו חצית כביש ברמזור אדום. עם כל זאת, לא נמנע מלבקר אותה על הבעיות והפגמים שהיו בה. הוא כאב על המצב הרוחני במדינה, ונאבק להשליט בה צביון דתי. כאשר ראש הממשלה יצחק רבין הקים ממשלת מיעוט הנשענת על הקולות הערביים, ראה בכך הרצי"ה חילול השם גדול ונורא.

הוא הדגיש את החיוב והחשיבות של שירות בצבא ההגנה לישראל, והורה לרוב התלמידים לאחר שנות לימוד בישיבה לשרת בצבא.

עם ישראל[עריכה]

קשרים עם אנשי רוח, מנהיגים ואישי ציבור[עריכה]

הרב צבי יהודה היה מיודד עם המשורר חיים נחמן ביאליק (שלמד עם אביו הראי"ה בישיבת וולוז'ין) ונתן לו את הספר אורות התשובה. ביאליק סיפר שהספר היה לו כמקוה טהרה. כמו כן היה בקשרים עם הסופר יוסף חיים ברנר, ואף השפיע עליו בסוף ימיו להתקרב למצוות (מסופר שבעקבות התכתבויותיו עם ברנר, החל ברנר, שהיה נחשב לסופר אפיקורוס, באחרית ימיו להניח תפילין). הוא שוחח מספר פעמים עם המשורר שאול טשרניחובסקי, שכתב ותרגם גם יצירות רבות המלאות בעבודה זרה, והסביר לו על ההבדל שבין "חול" ל"טומאה", שחול וקודש יכולים לדור בכפיפה אחת, אולם לא טומאה וקדושה.

הרצי"ה נהג להזמין מדי שנה לעצרת יום ירושלים בישיבה את הנשיא או ראש הממשלה, וכך יצר קשרים חמים עם מנהיגי המדינה, בהם מנחם בגין, גולדה מאיר ועוד. כמו כן, השרה שולמית אלוני, שהיתה בעלת קו אנטי-דתי קיצוני מובהק, היתה מבאי ביתו וחשה הערכה גדולה וקרבה כלפיו.

המאבק על ארץ ישראל[עריכה]

בסעודת יום העצמאות ה-19 תשכ"ז, במהלך הדרשה שנשא (שהתפרסמה בהמשך כ"מזמור י"ט למדינת ישראל"), החל לספר סיפור, שלכאורה היה לא קשור לזמן ולמקום:

"לפני תשע-עשרה שנה, באותו לילה מפורסם (ליל "כ"ט בנובמבר"), בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "ואת ארצי חילקו"! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!".

שלושה שבועות לאחר מכן, התברר כי דבריו היו רלוונטיים ביותר, שכן מרבית שטחים אלו אותם הזכיר בדרשתו שוחררו במלחמת ששת הימים וחזרו לידיים יהודיות. מיד לאחר שחרור הכותל, הובהל הרצי"ה יחד עם הרב הנזיר לכותל. הרצי"ה הכריז שם לאוזני הכתבים והעיתונאים שהגיעו למקום: "ידע כל העולם כולו: חזרנו הביתה ולא נזוז מכאן!". בכך מתחיל פרק המאבק על ארץ ישראל שאותו הנהיג. הרצי"ה סירב לחתום על עצומת "ארץ ישראל השלמה" שדרשה מהממשלה להכיר בכך שחזרנו לגבולות א"י השלימה ואין ליסוג משם, משום ש"עדין לא הגענו לכל גבולות הארץ המובטחת". בשל כך, הרב פרסם כרוז משלו בשם "לא תגורו". הרצי"ה עמד בראש תנועת ההתיישבות ביש"ע ושלח את תלמידיו להשתתף בעליות לקרקע. הרב עצמו הגיע לסבסטיה (שומרון), נטע שם עץ ושהה שם בשעת הפינוי. בהוראתו, בעידודו ובהנהגתו הוקמו ישובים רבים ביש"ע, המהווים את ראשית ההתיישבות היהודית הפורה באזורים אלו כיום, ביניהם עפרה, אלון מורה, שילה ועוד.

ידועה ההכרזה שלו כי "על יהודה ושומרון תהיה מלחמה", וכן העובדה כי באחד הפינויים אחז בגדר תיל בעצמה על מנת שלא יפנוהו, מבלי לחוש לכאבים של הדקירה מהתיל. הוא פרסם כרוזים רבים ושלח אגרות רבות (כפי שניתן לראות בספר "להלכות ציבור", "ארץ הצבי" ו"גאולת אור הצבי"). כשבאו לפנותו בסבסטיה (שומרון), הכריז כי לא יתפנה גם אם יקחו מכונת יריה וירו בו, אך חלק מתלמידיו שהיו נוכחים עמו שם (הרב יחזקאל גרינוולד, הרב פילבר הרב אבינר ועוד) טוענים כי מיד שניגש אליו חייל לפנתו עלה מיוזמתו לאוטובוס. וכן לקבוצת בנות שהיתה שם הורה לעלות לאוטובוס ללא התנגדות פעילה.

הוא הוביל את המאבק כנגד הנסיגה מסיני, אך נפטר לפני ששטח זה נמסר לידי גוים.

מאבקים ופעולות נוספות[עריכה]

הרצי"ה פעל ולחם בתוקף לקידום העליה מרוסיה.


לחם בתוקף כנגד המיסיון, אשר השמיד רוחנית רבים מעם ישראל. כאשר בבנייני האומה בירושלים התקקים קונצרט המתאר את צליבתו של ישו הנוצרי, הורה הרצי"ה לתלמדיו ללכת ולשבש את הקונצרט.

היה מראשי המאבק כנגד הסכם השילומים שנחתם עם גרמניה לאחר השואה. לדעתו, היה בהסכם זה חילול השם איום ונורא.

הרצי"ה השפיע רבות על עולם התורה הדתי-לאומי, וישיבות רבות כיום מנוהלות ומוקמות ע"י ממשיכי דרכו. תנועת הנוער הנפרדת "אריאל" הוקמה בעידודו ע"י תלמידיו.

ספריו[עריכה]

ספרים מכתביו[עריכה]

  • לנתיבות ישראל (שלושה כרכים)- אוסף מאמרים וקטעי עיתונות, רובם בעניינים אמוניים והשקפתיים, וחלקם בהלכה, וכן מאמרי הערכה על אישים.
  • אור לנתיבתי- אוסף מאמרים, יצא לאור לאחר פטירתו על ידי הרב איסר קלונסקי והרב חיים שטיינר.
  • להלכות ציבור- אוסף אגרות וכרוזים, יצא לאור על ידי הרב צבי ישראל טאו.
  • ממורשת הצב"י- חוברת ובה כרוזים ואגרות שלא פורסמו בספר "להלכות ציבור", בעריכת עוזרו האישי הרב יוסף בדיחי.
  • צמח צבי- אגרות שונות.
  • דודי לצבי- התכתבות בינו לבין הרב הנזיר.
  • לשלושה באלול ונפש הראי"ה- שני קונטרסים על חייו והנהגותיו של אביו. בשנת תשע"ג יצא קונטרס "לשלושה באלול" עם הוספות חדשות מכתב ידו, בעריכת עוזרו הרב יוסף בדיחי.
  • ארץ הצבי- לקט אגרות, מאמרים, כרוזים, שיחות, צילומים וכד' בנושא המאבק על שלמות הארץ, בעריכת הרב זלמן ברוך מלמד.
  • גליון הש"ס- הערות שכתב בצידי הגמרא. הודפסו בסוף כרכי הגמרא בהוצאת מכון הלכה ברורה ובירור הלכה.
  • ביאורי הרצי"ה לפרקי אבות נערך על ידי הרב זאב נוימן, מכון הרצי"ה, תשע"ו.

ספרים משיעוריו ושיחותיו[עריכה]

  • שיחות הרצי"ה- סדרת ספרים ערוכה מתוך שיחותיו בעריכת הרב שלמה חיים הכהן אבינר:
    • חמישה חומשי תורה (5 כרכים).
    • מועדים (2 כרכים).
    • תלמוד תורה.
    • ארץ ישראל.
    • ספר אורות.
    • ספר אורות התורה (שיחות משוכתבות ללא עריכה)
    • ספר הכוזרי (שיחות משוכתבות ללא עריכה)
    • ספר אורות התשובה (שיחות משוכתבות ללא עריכה)
    • יהדות ונצרות.
    • הבית היהודי.
    • הגדה של פסח
    • בנין הבית
    • מידות
    • סגולת ישראל
  • מתוך התורה הגואלת (4 כרכים)- סדרת שיחות בעריכת הרב חיים אביהוא שוורץ על פרשת השבוע, ספר הכוזרי, מסילת ישרים, ספר אורות ועוד. מהדורה מחודשת על פרשת השבוע יצאה לאור בכרך אחד בשנת תשע"ג, וכרך נוסף על מועדים וזמנים בשנת תשע"ו.
  • מאורות הרצי"ה (2 כרכים)- שיחות ערוכות על ידי הרב הושע רבינוביץ'.
  • "קניין תורה" - שיעורי הרצי"ה על פרק קניין תורה, בעריכת הרב נחום רקובר.
  • פעמים- קטעים משיחותיו על פרשיות השבוע.

ספרים על תורתו ועליו[עריכה]

  • גאולת אור הצב"י- מאת הרב יוסף בדיחי, על "משנתו המדינית האלוקית" של הרצי"ה.
  • בדרך התורה הגואלת- ספר מאת הרב שוורץ, וכן חוברת בשם זה העוסקת בדרך לימוד תורה והדרכות בנושא זה.
  • רבנו- תמונות מלוות בהגיגים מתורתו, תולדותיו, סיפורים ותורות בעריכת הרב אבינר.
  • צבי קודש- תולדותיו, מאת הרב אבינר.
  • משמיע ישועה- תולדותיו, הליכותיו, הנהגותיו, סיפורים ותמונות מאת הילה וולברשטיין.
  • יוסף לקח-מכתבים, תגובות ומאמרים על דברים בשם הרצי"ה, נושאים שנויים במחלוקת ועוד, מאת הרב יוסף בדיחי.

מתלמידיו[עריכה]

שיעוריו[עריכה]

ישנן הקלטות של כמה וכמה שיעורים שלו.

ראה בקישורים הבאים:

שיעוריו מאתר ישיבת בית אל

שיעוריו באתר מורשת

הקודם:
הרב יעקב משה חרל"פ 		ראשי ישיבת מרכז הרב הבא:
הרב שאול ישראלי

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הילה וולברשטיין, משמיע ישועה, ירושלים תש"ע
  • הרב שלמה אבינר, רבנו וצבי קודש.
  • הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת.
  • הרב שאול ישראלי, דבר לדור, בהוצאת ארז, ירושלים תשס"ה.
  • הרב חיים שטיינר והרב איסר קלונסקי, קובץ לזכרו של מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק מכון נתיבה ואור ירושלים תש"ע.
  • ד"ר יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל הוצאת שם, ירושלים תשס"ו, עמ' 495-495.

קישורים חיצוניים[עריכה]

אוחזר מתוך "https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=הרב_צבי_יהודה_הכהן_קוק&oldid=158627"