ב"בין הזמנים" פגשתי את חבר שלי ושאלתי אותו מה שלומו, והוא ענה לי: "הכל בסדר אבל עכשיו בבין הזמנים אני ממש בירידה, באלול היה טוב סימתי מסכת סוכה וכו’...", ואני לא מבין איך זה יכול להיות שלאחר שאדם למד תורה כל אלול וסיים מסכת וזה אומר שהוא למד בקביעות ובהתמדה, איך זה שהוא חלש בבין הזמנים לאן נעלמה החיות של לימוד התורה?

אכן ב"בין הזמנים" אדם יכול לבדוק את עצמו עד כמה הוא אוהב באמת את הלימוד, ואינו תלוי באוירה הישיבתית כדי ללמוד. ואולם "בין הזמנים" נועד למנוחה ולהחלפת כח ולכן אם אדם נח ואוסף כוחות ללימוד בזמן, הוא בסדר. בתנאי שישמור שלא ירד בהתנהגותו, וכמובן יקבע גם עיתים לתורה אך לא כמו בזמן הלימוד בישיבה.