ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שוכר ומשכיר
תיאור המקרה: התובעת השכירה לנתבע יקב, שהיא בעצמה שוכרת מאדם אחר (להלן: צד ג'). בעבר, הושכר היקב עם חוזה מסודר, שחודש מדי שנה. אולם, בשנים האחרונות המשיכה השכירות ללא חוזה מסודר. כשלושה שבועות קודם שהסתיימה שנה נוספת, הודיע הנתבע כי הוא אינו מעוניין להמשיך לשכור את היקב. אדם נוסף שבא לראות את היקב הודיע, שאם היו פונים אליו לפני כמה חודשים היה מעוניין לשכרו, אולם כעת אינו חפץ בכך.
התביעה: התובעת טוענת, שבקשה מהנתבע להודיע לה אם יחליט לעזוב, והנתבע הבטיח להודיע לה. כעת היא תובעת מהנתבע שישלם לה דמי שכירות עבור פרק הזמן הנדרש למתן הודעה מוקדמת, שהוא י"ב חודשים. ולכל הפחות את דמי השכירות שנאלצה לשלם לצד ג'. כמו כן, על הנתבע לשלם עבור המסים והרשיונות שהיא משלמת על היקב.
תשובת הנתבע: הנתבע מכחיש את טענת התובעת, שהוא הבטיח להודיע לה קודם שיעזוב את היקב. ולכן, היות שמראש השכירות בין הצדדים התנהלה על פי חוזים שנתיים, ברור כי בסוף שנה מסתיים החוזה, ואין הוא צריך להודיע לתובעת על כוונתו שלא להמשיך שנה נוספת.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
26 - החלפת השוכר תוך כדי תקופת השכירות
27 - שוכר שיצא ללא הודעה מוקדמת
28 - תוספת תשלום שהותנתה בעבודה עברית
טען עוד
הנימוקים: השולחן ערוך (חושן משפט סימן שיב) כותב: " סעיף ה: המשכיר בית לחבירו סתם, אינו יכול להוציאו עד שיודיענו ל' יום מקודם, כדי לבקש מקום ולא יהא מושלך בדרך, ולסוף השלשים יצא... סעיף ו: ... במה דברים אמורים, בעיירות. אבל בכרכים ... צריך להודיעו שנים עשר חדש מקודם. וחנות, בין בכרכים ובין בעיירות, צריך להודיעו י"ב חודש מקודם... סעיף ז: כשם שהמשכיר חייב להודיעו, כך השוכר חייב להודיעו מקודם שלושים יום בעיירות, או מקודם י"ב חדש בכרכים, כדי שיבקש שכן ולא ישאר ביתו פנוי. ואם לא הודיעו, אינו יכול לצאת אלא יתן השכר. הגה: או יעמוד לו אחר במקומו. סעיף ח: אם שכרו לזמן קצוב, כיון שכלה הזמן – יכול להוציאו מיד, אפילו כלה הזמן באמצע ימות הגשמים".
הרדב"ז (סי' לח) כותב, שירושלים נחשבת ככרך גם כיום לעניין זה, ולכן צריך להודיע בכתב י"ב חודשים מראש.
אמנם, היות שמנהג המדינה אינו כך, אלא לפי מה שמסדירים השוכר והמשכיר ביניהם, והיות שהשוכר והמשכיר לא הסדירו ביניהם את העניין הנ"ל, יכול השוכר לעזוב בלא כל הודעה מוקדמת.
שנית, הנתבע טען, כי היות שהחוזים הראשונים נעשו לשנה, והיו חוזים לזמן קצוב, גם לאחר שהפסיקו להשתמש בחוזים, ושכרו בעל פה, הרי זה כמו שכירות לזמן קצוב, ואין צורך בהודעה מוקדמת.
סברא זו נדונה בדברי האחרונים. בחכמת שלמה למהר"ש קלוגר (חושן משפט שם סע' א) נכתב, שבמקרה של שכירות לזמן שהמשיכה לאחר תום תקופת השכירות, יש צורך בהודעה מוקדמת, שלא כדברי הנתבע. אבל בכסף הקדשים (חושן משפט שם סע' יב) הסתפק בזה, וערוך השולחן (שם סע' כד) נקט שאין צורך בהודעה מוקדמת.
על כן, מן הדין אין הנתבע חייב להודיע מראש לתובעת על כוונתו לעזוב את הדירה. אולם, היות שהתובעת טוענת שיש לה סיכום עם הנתבע שלא יצא בלא הודעה מוקדמת, הרי הנתבע צריך להישבע להכחיש אותה, ובמקרה כזה מנהג הדיינים לתת בעד שבועה שליש מהתביעה. וככלל כתבו הפוסקים, שכדי להטיל שלום ניתן לפשר עד קרוב לשליש התביעה. על כן, חייב בית הדין את הנתבע לשלם את נזקיה הממשיים של התובעת, שהם דמי השכירות שהיא צריכה לשלם לצד ג', והמסים והרשיונות המוטלים עליה.
בנוגע לתשלום הפיצויים עבור הפסדיה של התובעת, כתב בשער המשפט (חו"מ שם סק"ב), שמה שכתב השו"ע, שאם השוכר לא הודיע מראש אינו יכול לצאת אלא יתן השכר, היינו שהדין נותן שלא יצא, כדי שלא יפסיד המשכיר, אבל אם יצא אינו חייב לשלם את ההפסדים של המשכיר, שהרי זה כגרמא. אלא שמראש ניתן לנדות את השוכר עד שיקבל עליו לסלק את ההיזק. אבל אם כבר יצא השוכר מן הבית, ולא הודיע למשכיר, אין מוציאים ממנו בבית דין, שהרי זו גרמא.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
בדיקת קורונה בשבת
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אי אפשר לבד!
איך עושים קידוש?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
