- תורה, מחשבה ומוסר
- לשון הרע
שאלה
שלום .עכשיו בתקופת המבחנים אני רואה מדי פעם אנשים שמעתיקים [ מדובר על לימודי מכללה] . האם אני רשאי או חייב למוסרו ולהלשין עליו? הן מדין ואהבת לרעך כמוך והן מצד השבת אבידה ,כי הוא מקבל תעודה במרמה, ואין זאת ככונת מדינת ישראל ולא כוונת המוסד .אשמח להרחבה. וגם אשמח לתשובת מורנו הרב כלאב. כי זה שאלה קשה ומציקה לי
תשובה
שלום וברכה,
רבנו, הרב הגאון הרב אברהם יצחק כלאב שליט"א, מוסר שישאל התלמיד את הנהלת המוסד האם הם מעוניינים שידווח על העתקות, ויעשה כפי שיורו לו.
עד כאן דבריו של הרב שליט"א
הרחבת העניינים
א. איסור העתקה במבחן אסור להעתיק במבחן, מדין איסור גניבת דעת. וכפי שכתב הטור בחו"מ סימן רכח "ואף לגנוב דעת הבריות בדברים אסור שמראה לו שעושה בשבילו ואינו עושה כגון שלא יסרהב בחבירו שיסעוד עמו והוא יודע בו שאינו סועד ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל ולא יפתח לו חביות הפתוחים לחנוני וזה סובר שפתחם בשבילו אלא צריך להודיעו שאינו פותחם בשבילו" וכן נקט הרב משה פינשטיין בספרו אג"מ (חו"מ ח"ב סי' ל) שבהעתקה במבחן יש איסור של גניבת דעת. והוסיף שם עוד שאם מדובר במבחן שנותנים עליו בהמשך תעודה שאנשים סומכים עליה ומשלמים לאדם משכורת לפי כישוריו המתבטאים בתעודה, ההעתקה כרוכה אף באיסור גזל עתידי.
כמובן שהעתקה במבחן אסורה, אף מצד דרך ארץ והציווי ללכת בדרכיו של הבורא, להידבק במידותיו, ככתוב (דברים כח,) "והלכת בדרכיו" ואחת המידות המרכזיות היא 'מידת האמת', ואף חותמו של הקב"ה 'אמת' (כנזכר בשבת נה)
ב. דין אפרושי מאיסורא. חובה להפריש ישראל מאיסור שעושה, כפי שנלמד בברכות כ, שהרואה את חברו לבוש בגד של כלאים בשוגג, חייב להודיעו שהוא לבוש כלאים כדי להפרישו מהאיסור ואם לבוש במזיד חייב לקרוע מעליו אפילו היה מהלך בשוק.
ג. אפרושי מאיסורא באיסור דרבנן. למרות המחלוקת האם איסור גניבת דעת הוא איסור מן התורה, (ריטב"א חולין צד, יראים וסמג) או מדרבנן. (סמ"ק וב"ח). אנו נ"מ לנדון שלנו, שהרי יש חובה להפריש מאיסור אף באיסור דרבנן. וכפי שכתב בנחלת צבי (מוזכר בפ"ת יו"ד סי' שג) שכן מוכח ממה שכתב הרמב"ם שאין לקרוע מעל חברו, בגד העשוי מכלאים דרבנן בשוק מפני כבוד הבריות. מדויק מדבריו שכשאין מניעה משום כבוד הבריות, חובה להפרישו אף מאיסור דרבנן. (עיי"ש שהביא לכך ראיות נוספות)
ד. איסור לשון הרע שאינו לתועלת, אמנם אין להתיר לעשות פעולות שאינם נצרכות עבור הפרשת המעתיק מהאיסור. ולכן מצווה לדווח למרצה\הנהלה שיש תופעה של העתקה במבחנים, כדי שהם יעמידו מפקחים שיעצו האיסור. אך אסור למסור להם שמות מפורטים של המעתיקים, כיון שאין בכך צורך.
ה. למוסד אפשרות לוותר על ההלשנה כיון שמדובר באיסור "בין אדם לחברו" של גניבה (מן התורה או מדרבנן) ביכולת הנהלת המוסד לוותר על הלשנת התלמיד. ולכן יכול התלמיד לשאול את ההנהלה האם האם מעוניינים שידווח על תופעות של העתקות, ולעשות כפי שיורו לו.
בברכה,
הרב מרדכי י. גרוס.