יש לי קצת שאלות על דת הראלים ובכלל: 1. כל נביא צריך להגיד תחזיות? אם יש נביא שלא אומר? כמו ישו לדוגמה, זה אומר שהוא נביא שקר? נראה לי שהוא לא אמר נבואות אם אני לא טועה.. 2. הציטוטים והנבואות שהתגשמו שהרב הביא ממש חיזקו אותי!! אגב, איך יודעים בנבואה בדברים ל"א, פסוק כ"א ש"השירה הזאת" זו התורה? 3. עכשיו בקשר לחייזרים.. אולי אתן הקדמה קטנה.. אז בעצם היה מישהו שאמר שפגש אחד מהם והציג את עצמו כאלוקים, למחרת הוא אמר לו להגיע לאותו מקום כדי שיתגלה אליו ויביא איתו ספר תנ"ך, כדי שיראה לו איך ציטוטים מהתנ"ך מרמזים על החייזרים. ואותו חייזר אמר שהוא נתן את התורה למשה, ושאותם חייזרים כביכול עבדו עלינו עם התורה, ושזה היה להעביר מסר, כי עדיין לא היינו מוכנים מספיק בשביל שהם יתגלו אלינו כביכול.. (הם נגיד אמרו שמגדל בבל זה אלגוריה על פיזור העם היהודי, ושתיבת נוח היתה חללית עם DNA של כל מיני חיות, נראה לי, אני לא כ"כ זוכרת).. בדת הזו מאמינים שה"נביא" האחרון - אותו צרפתי (שהיה יהודי מצד האבא) הוא משיח בן דוד, הם לא סותרים את זה שניתנה התורה (על ידם) ולא סותרים נביאים, ואומרים שצריך לבנות את ביהמ"ק ה-3 שזה יהיה חלק מההכנה לקראת בואם. הם אומרים שהפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" מרמז עליהם, וגם העניין עם הנפילים, וגם שהמילה ’אלוקים’ היא בלשון רבים, ופרושה בעברית עתיקה "אלו שבאו מהשמים", ויש להם עוד כל מיני "ראיות" מהתנ"ך שמדובר בחייזרים.. רציתי לדעת למה באמת "אלוקים" זה בלשון רבים?, ומי היו הנפילים? הם באמת היו בנים של השם או משהו כזה? ומה פירוש "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", למה זה בלשון רבים? 4. בעבר קראתי הוכחות שהתורה אמת, כמו לדוגמה הנבואות, אבל אולי אותם חייזרים ידעו לנבא עתידות והם בעצם מסרו את זה לנביאים? ואולי כל הניסים וההשגחה הפרטית עלינו הם בעצם ח"ו של חייזרים? גם חשבתי על זה שזה שהגוף שלנו מתכונן וכל הבריאה מתוכננת - אולי הם ח"ו עשו את זה? ופעם ראיתי לדוגמה, שבתורה יש גילויים מדעיים כמו בזוהר - גם זה לא סותר כי הם בטח ידעו את זה וגילו לנו, כי הם כביכול יצרו הכל.. ככה שלא נראה לי שיש דברים מהתורה שיכולים לסתור אותם... אני יודעת שבגלל שזה אדם אחד שטוען שפגש חייזר - אז יכול להיות שהוא משקר והכל, אבל בכל זאת.. אני מפחדת שזה קירר לי את האמונה.. אני רוצה לסתור איכשהו את התאוריה הזו.. (אני יודעת לדוגמה שאם היו חייזרים - אז הם בעצם מוגבלים, וחייב להיות להם יוצר, וככה הם טוענים: הם אומרים שחייזרים יצרו אותם, וגם אותם גם כן יצרו חייזרים שיצרו חייזרים וכו’ עד אינסוף.. ושבעצם בגלל שהמדע טען שחיים יכולים להיווצר מדומם אז נוצר החייזר הראשון והוא יצר את השאר שיצרו אותנו..) איך אפשר לדעת שזה לא נכון? 5. הם טוענים שמשה רבנו היה נביא אמת.. את הפסוק "שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד" משה רבנו אמר? 6. מי אמר את הפסוק "לא תעשה לך פסל או תמונה"? כי זה סותר את הדת שלהם בעצם.. 7. בקשר לפסוק שהרב ציטט "והייתם לי סגולה מכל העמים, ואתם תהו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש", "בך בחר השם אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים" - לפני שבוע ראיתי ציטוט מהספר של הדת ההיא באתר שלהם: "עם ישראל, הוצאנו אתכם מציפורני המצרים ולא הראתם שהנכם ראויים לאמוננו. מסרנו בידיכם מסר המיועד לכל האנושות ושמרתם עליו בקנאות מבלי להפיץ אותו. סבלתם מספיק כדי לכפר על שגיאותיכם אולם הגיעה עת המחילה וכדברי הנביא ישעיהו, אמרנו "לצפון תני ולדרום אל תכלאי והבאתי בני מרחוק ובנותיי מקצות הארץ" וקבלתם את ארצכם שוב ותוכלו לחיות בה בשלום אם תשמעו לאחרון הנביאים, זה אשר על בואו התבשרתם (שזה בעצם קלוד). עזרו לו לעשות את אשר אנו מבקשים ממנו. עם ישראל, הכירו במי שהתבשרתם על בואו ותנו לו את השטח על מנת שתוקם עליו שגרירותנו ועזרו לו להקים אותה. אחרת, כמו לפני אלפיים שנה, היא תוקם במקום אחר, ואם תוקם במקום אחר, אתם תפוזרו שוב בגלות." אבל בעצם כשהם אומרים שהם מסרו מסר לכל האנושות ושמרנו עליו, זה בעצם מה שהיינו אמורים לעשות, לא? כי בנו ה’ בחר כמו שכתוב בתורה? היינו צריכים ללמד את התורה לכל העמים? 8. הם מודים גם בנביא ישעיהו (כמו שהרב ראה מהציטוט שלהם), הרב ציטט את פרק ב’ פסוק ב’-ד’: "כי מציון תצא תורה" מה פירוש הפסוק? שבירושלים ילמדו תורה בגאולה? 9. האם יש עוד ציטוטים בדברי הנביאים כמו ישעיהו, יחזקאל, אליהו שאומרים שהשם אחד? או שאין לו דמות הגוף? 10. מה משה ובני ישראל ראו במעמד הר סיני? האם משה ראה ממש את השם לעומת עם ישראל שלא ראו? בכל מקרה, הם לא ראו צורה ממש, נכון? 11. את הפסוק "אתה הראית לדעת כי השם הוא האלוקים, אין עוד מלבדו" - אז בעיקרון, הם אומרים שאותו חייזר הוא השם, וששאר החייזרים הם אלוקים, משהו כזה נראה לי.. אז זה גם סותר את זה.. מי אמר את הציטוט הזה? כי הם מאמינים בנביאים שלנו.. 12. מתי נוצרו אדם וחווה? הם מאמינים שהחייזר יצר אותם באפריל ביום ראשון. הנה ציטוט מויקיפדיה: "and the first Sunday in April, which Ra?lians believe is the date when dark-skinned extraterrestrials created Adam and Eve" באופן כללי, התורה באמת סותרת את החייזרים בפסוקים האלו.. אז גם לדוגמה אם זה חייזרים, הם לא יכולים פתאום להתגלות ולהגיד שהכל שטויות. הם אומרים שהם העבירו מסרים לכל דור כולל כל הנביאים ישו ומוחמד. אבל בעצם סוג של עבדו עלינו שהשם אחד, שאין לו דמות הגוף וכל זה.. וכאילו, מה הם רוצים שיקרה? פתאום יתגלו חייזרים אלינו ויגידו שהם סתם אמרו את זה? זה ממש מוזר לי... ותודה רבה מראש על התשובות, זה ממש עוזר לי :)

לשואלת, שלום וברכה! 1. כל מי שטוען שה' מדבר אתו צריך להוכיח את זה. זה דבר בסיסי. אחרת כל יום יצוץ מישהו ויגיד לך משהו שלדבריו ה' גילה לו והדריך אותו ועכשיו אנחנו נצטרך ללכת אחריו. מה פתאום?! חובת ההוכחה עליו, אחר כך נקשיב לו. הוכחה אפשרית היא להגיד תחזיות שתתגשמנה. אם הוא לא אומר תחזיות זה לא אומר בהכרח שהוא שקרן, אבל אין שום סיבה להאמין לו שהוא נביא. ואם הוא מתעקש לא להגיד תחזיות, זה כבר סימן שהוא שקרן. 2. "השירה הזאת" - הדיון על פסוק זה לא קשור לדת הראלים, לכן העברתי אותו לסוף התשובה. 3. החייזרים בתורה? טענות מסוג אלו ששמעת כרמיזה לחייזרים כביכול, עם ישראל שומע כבר אלפיים שנה מהנוצרים ואחרים שמוצאים בתנ"ך רמזים לריבוי של אלוהים. חכמינו זכרונם לברכה כבר הביאו מקבץ של פסוקים כאלה (בראשית רבה פרשה ח, ט) ופירשו את כולם. אך תחילה נעיין במילה "אלהים", שבתנ"ך היא דו משמעית. בדרך כלל זהו אחד משמותיו של הקדוש ברוך הוא, ולפעמים הכוונה לבשר ודם שהוא מנהיג ושופט. כמה דוגמאות לסוג השני: הקב"ה אומר למשה רבנו על אהרן אחיו: "וְדִבֶּר הוּא לְךָ אֶל הָעָם וְהָיָה הוּא יִהְיֶה לְּךָ לְפֶה וְאַתָּה תִּהְיֶה לּוֹ לֵאלֹהִים" (שמות ד, טז). כלומר, משה הוא האלהים של אהרן. מה הכוונה? ברור, משה יהיה המנהיג, ואהרן יהיה הדובר. ובהמשך (ז, א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ": משה רבנו מתמנה לאלהים של פרעה, כלומר, ישלוט עליו וינהל אותו. וכן בפרשת משפטים, על הדיינים ששופטים בין אדם לחברו: "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" (שמות כא, ו). האם הכוונה שהאדון יגיש את העבד לקב"ה? איך?! ברור שהכוונה שהם יבואו לבית הדין שיוודא שהעבד רוצה להמשיך לעבוד. וכן במחלוקת על פקדון שנגנב (שם כב, ח): "עַד הָאֱלֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם, אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ". אחרי הקדמה זו ניתן להסיק שגם בתור שם של הקב"ה זהו אותו מובן: שופט כל הארץ, מקור כל הכוחות שכולל את כולם. יש לזה ביטוי גם בהלכה, שכאשר אומרים שם זה בברכות צריך להתכוון שכל כוחות הטבע בידו (שולחן ערוך אורח חיים סימן ה סעיף א). מכאן מוסבר לשון הריבוי. להסברים נוספים ראי בהרחבה בפירוש 'הכתב והקבלה' לבראשית א, א. לגבי הפסוק שהזכרת על הנפילים, זה לשונו: "וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ... הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם" (בראשית ו, א-ד). יש מפרשים ש"בני האלקים" הם יצורים שמקורם שמיימי, מלאכים שהופיעו בדמות אדם, ולכן הם נקראים "בני אלקים", להראות קירבה יתירה אליו, בדומה לכינוי לעם ישראל: "בנים אתם לה' אלוקיכם" (דברים יד, א). אך יש מפרשים באופן שונה לגמרי: הכוונה לבני השופטים והמנהיגים, בניגוד לבנות ה"אדם" הפשוט, ופירוש הפסוקים שהשכבה השלטת, ובמיוחד החזקים והגיבורים שבהם, החלה להתעמר באזרחים הפשוטים ולנצל אותם ואת בנותיהם (ראי רש"י ואבן עזרא). בכל אופן, גם אם מתוארים כאן מלאכים בדמות בני אדם, האם בגלל זה את צריכה להאמין לכל מי שאומר שהוא כזה, או שהוא פגש מלאכים כאלה? שאלה לדוגמה: התורה מספרת על קריעת ים סוף. האם בגלל זה תאמיני לכל מי שמספר לך שאתמול הוא ראה את ים הכינרת נקרע לשניים והוא עבר בתוכו בהליכה רגלית מטבריה לרמת הגולן? לגבי הפסוק "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", מה פשר לשון הרבים? חז"ל מספרים (בראשית רבה פרשה ח, ט) שכבר משה רבנו התפלא למה הקב"ה מכתיב לו כך בתורה, באופן שעלול להטעות ולהביא לכפירה: "בשעה שהיה משה כותב את התורה היה כותב מעשה כל יום ויום. כיון שהגיע לפסוק הזה שנאמר 'ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו' אמר לפניו: רבון העולם! מה אתה נותן פתחון פה למינים [=לכופרים], אתמהא! אמר לו: כתוב, והרוצה לטעות - יטעה. אמר לו הקדוש ברוך הוא: משה, האדם הזה שבראתי, לא גדולים וקטנים אני מעמיד ממנו? שאם יבא הגדול ליטול רשות מן הקטן ממנו, והוא אומר 'מה אני צריך ליטול רשות מן הקטן ממני', והן אומרים לו: למוד מבוראך, שהוא ברא את העליונים ואת התחתונים, כיון שבא לבראת את האדם נמלך במלאכי השרת". שתי נקודות חשובות כאן, מעבר למסגרת הסיפורית שבה חז"ל מלבישים את הדברים (וכנראה אין הדברים כפשוטם שבאמת היה דו שיח כזה בין משה רבנו לקב"ה): האחת, שלשון הרבים "נעשה" באה לשתף את מלאכי השרת, וזוהי מידת ענווה של הקב"ה שכביכול מתייעץ איתם ומשתף אותם. כלומר, האדם הוא תכלית הבריאה, ומלאכי השרת יצטרכו מעתה גם לפעול בשליחות ה' בקרב בני האדם, וזוהי תפנית בתפקידם של המלאכים, ולכן הקב"ה אומר: "בואו נעשה את זה יחד". לפי פירוש אחר (של הרד"ק) הלשון "נעשה" רומזת לכוחות הטבע, כלומר, הקב"ה כאילו אומר: "כעת כל הבריאה מתגייסת לעשות את העיקר". נקודה קריטית במדרש זה היא המשפט: "כתוב, והרוצה לטעות - יטעה". כלומר: הטעות בפירוש הפסוקים נובעת מרצון מוקדם. אין שום פסוק שסותר את עיקרי האמונה, אלא אם כן מישהו רוצה בכך, ומי שרוצה - יוכל להיתלות בכל מיני רמזים. לכן, כשאת פוגשת מישהו שאומר בשם התנ"ך דברים שסותרים את עיקרי האמונה, צריך קודם כל לשאול: מה האינטרס שלו? מה גורם לו לרצות לטעות? אחרי שתפענחי את זה, יהיה לך יותר קל להתמודד. הנה, למשל, "עשרת הדברות החדשים" של דת הראלים (מהספר 'תכנון תבוני', ספר היסוד של דת הראלים, מפי "נביאם" שנפגש, לדבריו, עם החייזרים, עמ' 96): אין בהן אף דרישה מוסרית כלשהי. לעומת זאת יש שם דרישה להפריש 1% מכל ההכנסות לטובת מנהיג הכת, כדי שיוכל לנסוע בעולם ולהפיץ את המסר, וגם דרישה לארח אותו. זאת אומרת, הוא הולך לחגוג על חשבונך בכל קצווי תבל... 4. את מבקשת הוכחות נגד דת הראלים והחייזרים. כפי שכתבתי, העניין הזה מיותר. מי שטוען טענות חדשות ומוזרות הוא זה שצריך להוכיח, לא להיפך. בכל אופן, טרחתי לעיין מעט בספר 'תכנון תבוני'. הספר עמוס בקשקושים, חומר טוב למי שמחפש בדיחות. הוא מנסה לתת כביכול פרשנות חדשה לתנ"ך, אבל אסתפק בדוגמה אחת (עמ' 13), תיאורו לסיפור מגדל בבל: "העם הנבון ביותר, עם ישראל, רצה לצאת לכיבוש החלל בעזרת הבוראים הגולים, ולצורך זה בנו טיל ענק, מגדל בבל". הבה נשווה לכתוב בתנ"ך (בראשית פרק יא): "וַיְהִי כָל הָאָרֶץ שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים. וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים וְנִשְׂרְפָה לִשְׂרֵפָה וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה לְאָבֶן וְהַחֵמָר הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ". כמה שאלות בסיסיות: 1. האם המטרה "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר" הולמת עשיית טיל? 2. האם הלבנים והחומר - טיט - הם חומר הבניין המתאים ליצירת טיל ענק? 3. האם עם ישראל היה קיים בכלל בתקופה זו? הרי הוא נוצר מאברהם אבינו, שמוזכר בתורה מאוחר יותר. אם זוהי הבנתו של הנביא הדגול בתנ"ך, מיותר להתעמת עם הבליו. 5. הפסוק "שמע ישראל" (דברים פרק ו) אכן נאמר על ידי משה רבנו. זהו חלק מנאום ארוך שלו, שמתחיל בפרק ה שם. זוהי כמובן סתירה מוחלטת לטפשות הראלית. לא במקרה, פסוק יסודי זה לא מופיע בספר 'תכנון תבוני'. אבל שימי לב: נראה לך שהוא מתרגש מפסוקים שסותרים את דבריו? ממש לא. הוא כאילו מחויב לתנ"ך - אבל רק לפסוקים שנוחים לו. כך הוא כותב בספר (עמ' 7): "רק לחלקים מהתנ"ך שאותם אתרגם יש חשיבות. היתר הנם פטפוטים פואטיים בלבד ועליהם לא אדבר... לטקסט עצמו נוספו פסוקים מיסטיים ומיותרים במהלך הדורות". זאת אומרת, כבר אי אפשר להוכיח שום דבר נגדו מהתנ"ך, כי על כל פסוק שסותר אותו הוא יגיד שזה "פטפוט פואטי"... כמובן, בשיטה הזו אפשר לבסס על התנ"ך כל דעה שהיא. אין שום רעיון, הטיפשי והמסוכן ביותר, שאי אפשר למצוא לו אחיזה כלשהי בתנ"ך באמצעות פלפול כלשהו. יכולתי, למשל, לטעון שהגברים צריכים להביא את נשותיהם כקרבן על המזבח, שהרי כתוב בפירוש: "את קרבני... לריח ניחוח אשה לה'". נכון שעל פי המסורת הניקוד הוא "אשֶה", מלשון אש, ולא "אשָה", וגם כתוב בתורה "לא תרצח", אבל אלו תוספות מיותרות שהתווספו במשך הדורות... על החכמה והמוסר של האיש תוכלי ללמוד מרעיונותיו על חיי המשפחה (עמ' 103): נישואין הם דבר מיותר. ניתן לקיים יחסי אישות ללא הגבלה עם מי שרוצים. אם יצא מזה תינוק לא רצוי - אפשר לעשות הפלה. אם נולד ילד רצוי אבל אחר כך נוצרו סיבות שבהן לא נוח לך לגדל אותו - אפשר לזרוק אותו מהבית בלי שום בעיות (בלשון מכובסת: "למסור אותו לידי החֶברה שתגדל אותו בהרמוניה..."). ועוד מעט מחכמתו (עמ' 215): הוא מספר על דיון שהתקיים בישראל על הקמת שגרירות של דת הראלים בארץ. במהלך הדיון, כך הוא משער, היו רבנים במועצת הרבנות הראשית שהסכימו לאפשרות שאולי הוא המשיח... בקיצור, השם המתאים להם אינו "דת הראלים" אלא "דת הרעלים". 6. הפסוק "לא תעשה לך פסל" נאמר על ידי ה' לעם ישראל כולו (שמות פרק כ), ושוב על ידי משה רבנו כעבור ארבעים שנה (דברים פרק ה, ראי שוב בראש הפרק שם). 7. תפקיד עם ישראל ביחס לגויים - הציטוט שהבאת מופיע בספר שלהם (עמ' 97) והוא מריח ריח חריף של מיסיון נוצרי. בכל אופן, לשאלתך האם היינו צריכים ללמד את התורה לכל העמים? - לא היינו צריכים ללמד את הגויים תורה. היינו צריכים לנהוג בעצמנו בצורה שתביא את הגויים להעריך את התורה (ראי דברים פרק ד פסוק ו), ואלה מהם שירצו ללמוד מאיתנו את שבע מצוות בני נוח - ילמדו, ואלה שירצו מאוד גם להתגייר - יתגיירו. 8. הפסוק "כי מציון תצא תורה": פירוש הפסוק שלעתיד הגויים יתפעלו מאוד מהתורה ויבואו לירושלים ללמוד מה ה' רוצה מהם. למשל, שמלך ישראל ישפוט בסכסוכים בין לאומיים וימנע מלחמות, כמו שכתוב בפסוק הבא: "וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". 9. פסוקים מישעיהו על אחדות ה' ושאין לו דמות הגוף: ראי בישעיהו (פרק מד פסוק ו): "כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים". וכן (פרק מה פסוק ה): "אֲנִי ה' וְאֵין עוֹד, זוּלָתִי אֵין אֱלֹהִים". העניין שאין לו דמות הגוף פחות מפורש בתנ"ך, אך ניתן להבנה מכמה פסוקים כמו בישעיהו (מ, כה): "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה, יֹאמַר קָדוֹשׁ". כלומר: אני לא דומה לשום דבר שאתם מכירים. מספר יחזקאל לא זכורים לי פסוקים בנושא זה. אליהו הנביא לא השאיר לנו ספר של נבואותיו, וכמה אמירות קצרות לדורו נמצאות בספר מלכים. 10. מה ראו בהר סיני. משה לא "ראה" את השם, אלא הגיע בנבואתו למדרגה העליונה ביותר של תפיסת ה' כפי שאפשר לבן אנוש. ודאי לא ראו צורה ממש, כפי שאומר משה רבנו (דברים פרק ד, טו): "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ". בעניין זה יש לציין שהרבה פסוקים בתורה ממשילים את הקב"ה לאדם בעל גוף, וגם במעמד הר סיני יש תיאור של ראיית ה' כבעל גוף עם רגליים: "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (שמות כד, י). לכן בא הפסוק בספר דברים להזהיר: לא הייתה באמת שום תמונה וראיה, רק תפיסה שכלית מסוימת שנמשלה לצורה זו. חלק ניכר מספר מורה הנבוכים מוקדש לבירור סוגיה זו והסברת המונחים שבהם התורה משתמשת. 11. הפסוק "אתה הראית לדעת" וכו' נאמר על ידי משה רבנו (דברים פרק ד פסוק לה, בסוף נאומו שהתחיל בפרק א). ראי גם את דברי אליהו הנביא (מלכים-א פרק יח לו-לז): "וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל, הַיּוֹם יִוָּדַע כִּי אַתָּה אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל וַאֲנִי עַבְדֶּךָ וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. עֲנֵנִי ה' עֲנֵנִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה כִּי אַתָּה ה' הָאֱלֹהִים". ואז "וַתִּפֹּל אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְאֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הֶעָפָר וְאֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּתְּעָלָה לִחֵכָה. וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ: ה' הוּא הָאֱלֹהִים, ה' הוּא הָאֱלֹהִים". כמובן, זה לא מפריע לראלים לטעון (עמ' 22) שאליהו הקריב "לבוראים"... 12. תאריך יצירת אדם וחוה - בתורה לא מפורש התאריך. על פי מסורת חז"ל זה היה בראש השנה. 2. "השירה הזאת", על פי הפשט, היא שירת האזינו (שכתובה בספר דברים פרק לב). יש מפרשים שזהו כינוי לכלל התורה, אבל לצורך הדיון כאן צריך להתמקד בפשט הדברים. כעת, אפשר לטעון שזו הבטחה רק על שירת האזינו, שרק היא לא תישכח. יכול להיות. זה גם כן פלא גדול, שהשירה הזו לא נשכחה במשך אלפי שנים ועם ישראל ממשיך להחזיק בה מילה במילה באותו נוסח בכל העדות. אבל מובן יותר ממהלך הפסוקים (כא-כו) שזוהי הבטחה על כלל התורה: "וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ... וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת בַּיּוֹם הַהוּא וַיְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם. וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד". כל טוב