כבוד הרב בזמן האחרון בעיקר אבל כבר הרבה זמן יש לי הרבה הרהורי כפירה ואני לא מתחבר להרבה מצוות לדוגמא: אני לא מתחבר לכל התפילות זה מרגיש לי אותו דבר כל פעם ומיותר זה מרגיש סתם כמו עוד משהו שצריך לסמן וי או סתם כמו טקס מיותר שחוזר על עצמו לא יותר מזה. גם למה חלק שומרים 3 וחלק 6 כולנו יהודים , תרנגול כפרות- נראלי אמונה טפלה ומיותרת ,פסח- סתם טקס עתיק........ בקיצור אני לא מתחבר עם רוב המצוות. אני שמיניסט ושנה הבאה סגרתי במקום דתי ומתחיל חרטות מה עושים?

בס"ד שלום לך עמיחי היקר. קראתי את מכתבך ומאוד הבנתי אותך. כבר פגשתי אנשים שונים שיש להם הרהורים כאלו, וחשוב לא להיבהל מהם. ההרהורים האלו יש להם תפקיד חשוב, לדחוף את האדם לברר, להתבונן בדברים, לבנות את עצמו ולהתקדם באמת. פעמים רבות שאדם חי בשלום וברוגע עם עצמו ועם האמונה שלו הוא לא באמת מתקדם, הכל טוב שום דבר לא דוחף אותו קדימה. במצבים האלו ה' יתברך שולח לו הרהורים שונים כדי שיעמיק יותר, כדי שיתמודד ויבנה משהו עצמי לו, משהו שיקדם אותו באמת למדרגה חדשה וגבוהה יותר. לא נכון להתעלם מהמחשבות האלו אלא נכון להפנות את הכוחות לבירור אישי פנימי, ולכן למרות שסגרת על ישיבה ללמוד בה לדעתי חשוב לפנות למקום שבו עוסקים בתחומים האלו שכל כך מעסיקים אותך. לדוגמא, מכון מאיר בירושלים, או מקומות אחרים שבהם עוסקים בהרחבה בתחומים אלו וזוכים לבנות בהם דברים מאוד חשובים ויפים. לכן, לך ללמוד את הדברים, לך לעסוק בהם ותגלה בהם אוצרות נפלאים, חיבור יותר עמוק לדברים וממילא גם לאבינו שבשמים. אם תרצה אשמח לעזור לך בכך. בברכת הצלחה רבה הרב יצחק גרינבלט.