ניגש אלי שמעון ואמר לי :"אני ממהר תחזיר בבקשה את הרמב"ן לראובן". הסכמתי. כשהחזרתי את הרמב"ן לראובן, אמר ראובן :"וווואאאאייי כמה חיפשתי את זה!!" . עכשיו הוא חושב שאני החוטא שלא החזרתי את הרמב"ן למקום. ידעתי שאם אומר לו "זה לא אני שלקחתי את הרמב"ן" אז הוא ידע מיד מי החוטא האמיתי. מה עדיף לעשות?

מעשה כזה יש בגמרא ב"ב קס"ד ע"ב. רבי ראה גט שנכתב בלא זמן (אין תאריך בגט). אמר לו בנו - הזמן כתוב בין הכפלים והסתכל ומצא. הביט רבי על בנו, ר' שמעון, במבט ביקורתי. אמר לו בנו - לא אני כתבתי אותו אלא ר' יהודה חייטא. אמר לו רבי, "כלך מלשון הרע". כלומר - גם כדי להציל עצמך אסור לומר באופן כזה שעל ידי זה יצא לשון הרע על חבירו.