ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מזוזות שנשארו מדייר קודם | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ג אב תשע"ח

מזוזות שנשארו מדייר קודם


הרב משה מאיר אבינר

שאלה:
כשנכנסתי לגור בדירה שבה אני גר בשכירות כבר מס’ שנים קבעתי בדירה את המזוזות שהבאתי ואת המזוזות שהשאיר הדייר הקודם שהיו כשרות ומהודרות (כתב ספרדי ואני אשכנזי) הורדתי והנחתי בצד. לאח"ז בדקתי את המזוזות של הבניין המשותף בו אני גר וראיתי שחלקן אינן כשרות וכן בחלק מן המקומות אין כלל מזוזה, ולקחתי את המזוזות שהשאיר הדייר הקודם וקבעתי אותם בבניין וזאת מתוך הנחה שהדייר הקודם כבר לא מעוניין בהם וההפך הוא רצה שיישארו בדירה.
לא מזמן ראיתי בספר שעוסק בהלכות מזוזה שהמזוזות שהשאיר דייר בדירה נשארות בבעלותו, וזה עורר אותי לחשוב אם התנהלותי תקינה ואם לא מה עלי לעשות כיון שחלפו מאז מס’ רב של שנים וכרגע אינני יודע איך להשיג את הדייר ע"מ לספר לו על כך כדי שימחל על המזוזות או שהוא חפץ בתשלום ואשלם לו.

(אציין שבקרוב אנחנו עוברים לדירת קבע ובעז"ה אשאיר מזוזות בדירה או את שלי או אחרות) תודה.

תשובה:
שלום וברכה

מסתבר שהבעלים השאיר את המזוזות כמתנה לבא אחריו, ולכן נהגת כשורה.

בהרחבה,
במסכת בבא מציעא (קב.) מובא שאדם שעוזב את ביתו לא יוצי את המזוזות: "תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו - על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא - לא יטלנה בידו ויוצא".
בטעם הדין, התוספות כותבים שאם מוציא את המזוזה כאילו מזיק אותן שידורו בבית (שכאשר אין מזוזה נכנסים מזיקין). והריטב"א כתב שאם מוריד את המזוזות לקבוע אותם מיד בבית אחר מותר, מכאן שהטעם שלא להוריד משום בזיון המזוזות.
לגבי תשלום על המזוזות השיטה מקובצת (שם) מביא שרבנו יהונתן כתב: "לא יטלנה בידו ויצא. כלומר אלא ימכרנה לו בדמים שהיא שוה" - ומשמע שחייב לפרוע.
אך רבנו מנוח (הובא בבית יוסף יורה דעה, רצא) כתב: אם הראשון מקפיד על דמיה טוב לשלמה לו אבל אין מוציאין - משמע שאין כאן חיוב ממון.

ובשולחן ערוך (רצא, ב) כתב "וכשיצא, לא יטלנה בידו". והרמ"א הוסיף: "ואם הקפיד על מעותיה, השני צריך לשלם לו". מלשונו של הרמ"א משמע שרק אם הראשון בא ותבע את שווי המזוזות צריך לשלם לו.

ובשו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן מד האריך בסוגיא זו והביא את מחלוקת הפוסקים האם ניתן לחייב על המזוזות תשלום. וכאשר מסביר את דעת הרמ"א כותב:
"משמעות הרמ"א בלשון שכ' ואם מקפיד על מעותיה השני צריך לשלם משמע נמי שסובר שחייב... וצריך לומר שמפרשי לשון אבל אין מוציאין שכ' הב"י בשם רבנו מנוח, היינו אם לא אמר לו בשעה שראה לשני פעם הראשון שרוצה שישלם לו, תלינן שמחל לו, מפני שטובא ואולי רובא אין מקפידין - אזלינן בתר רובא. ואף אם ליכא רובא שאין מקפידין, נמי אינו יכול להוציא שוב התשלומין מהשני שהוא מוחזק. אבל אם תבע ממנו תיכף, גם יוציאו ממנו, להב"ח ולרמ"א. עכ"פ בכל אופן אינו יכול הראשון לעכב מליטלנה בלא תשלומין, אלא רק לתבוע השני שישלם לו לדעת הב"ח והרמ"א".

יוצא מדבריו שאם הראשון לא דרש תשלום על המזוזות אנו תולים שמחל עליהם.

בברכה והצלחה,



ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il