שבוע טוב הרב. בפורים שעבר אני זוכר שבקהילתנו היו רבים שברכו ברכת המזון מתוך שכרות. האם הדבר מותר? ומה הדין לגבי תפילה? תודה מראש.

שבוע טוב ומבורך! חובת ברכת המזון קיימת גם כאשר אדם שותה יין עד כדי שכרות. מה שנאמר בגמ': "שיכור אל יתפלל ואם יתפלל תפילתו תועבה" זה דוקא בתפילה ששם אנו עומדים לפני מלך ומבקשים לפניו כל צרכינו. ודאי שלכתחילה יש להחמיר גם בברכת המזון ולברכה מתוך צלילות הדעת. לגבי תפילה הדבר יותר חמור כאמור, ובכל השנה "שתוי" אסור בתפילה עד שיפיג את יינו. כל שכן אדם "שיכור" ובטח ובטח "שיכור כלוט" שאינו יודע מה הוא עושה, שדינו כשוטה שפטור מכל המצוות. מרן הרב קוק זצ"ל דן לכף זכות את הנוהגים להתפלל בפורים בעודם שתויים, כיון שהם טרודים בשמחת הפורים ובמצות השתיה. לכתחילה ראוי לארגן בפורים את סדרי התפילה מראש, כך שלא יהיה מצב שיהיה זלזול חלילה בתפילה כשעומדים לפני מלך מלכי המלכים. מקורות: השו"ע (צ"ט) הזכיר רק את האיסור להתפלל כמובא בגמ' עירובין סד. ואף הרמ"א לא חלק על דבריו. אולם לגבי קריאת שמע נחלקו הראשונים בהבנת הירושלמי (תרומות א, ד') ודעת השו"ע שמותר לקרוא ק"ש, ואילו דעת הרמ"א שדין ק"ש כדין תפילה. והוסיף הרמ"א ששאר ברכות יכול לברך אע"פ שהוא שיכור". ובמ"ב (סק"ט) כתב שגם ברכת המזון בכלל ההיתר. המ"ב (סקי"א) כתב שדעת הגר"א והפמ"ג שיש להחמיר ששיכור לא יברך ברכות אך אם ברך יצא ידי חובה. לגבי איסור שכרות בתפילה. הגמ' (שם) מחלקת בין שתוי שאסור בתפילה אך אם התפלל תפילתו תפילה כיון שיכול לדבר לפני מלך. לבין שיכור שאם התפלל תפילתו תועבה כיון שאינו יכול לדבר לפני מלך. וכן נפסק בשו"ע (שם). למעשה עולה מדברי הפוסקים שיש ד' מדרגות: א. שתה פחות מרביעית- מותר להתפלל לכתחילה. ב. שתה יותר מרביעית, נקרא "שתוי", ולא יתפלל ובדיעבד אם התפלל יצא. ג. "שיכור" שאינו יכול לדבר לפני מלך, אסור בתפילה ואם התפלל תפילתו תועבה. ד. "שיכור כלוט" שאינו יודע מה הוא עושה. דינו כשוטה שאינו מצטרף למנין. הרב קוק (עולת ראיה תל"ט) כתב באריכות לדון לכף זכות את המתפללים שתויים (מדרגה ב' ואולי אף ג') כיון שיש הארה מיוחדת בפורים שמרוממת את החומר, ובנוסף אדם טרוד במצות השתיה, והוסיף ששיעור השתיה של אדם שאינו יכול לעמוד כראוי לפני מלך, הכוונה לכמות שתיה גדולה מאד. בברכת פורים מאיר ושמח,