- משפחה, ציבור וחברה
- חופה וקידושין
מי אמר שצריך חופה?
שאלה
מה המקור לצורך בחופה בשביל להחיל נישואין
תשובה
שלום רב
ישנם כמה מקומות בתורה מהם רואים שישנם שני שלבים בנישואין; תחילה קידושין (ארוסין בלשון התורה), ואח"כ הכנסת האשה לביתו, מה שאנו קוראים חופה.
לדוגמא:
א. בפרשת כי תצא "כי יקח איש אשה, ובא אליה" (דברים כב יג) תחילה "יקח" ואח"כ "ובא אליה".
ב. בדין החוזרים מעורכי המלחמה (דברים כ) "מי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה". דהיינו קידש אותה לו אבל לא נשא אותה.
נבאר את הדברים בהרחבה:
ראשית נקדים, שאין בתורה אין מצוות נישואין. יש מצווה לפרות ולרבות, ואיסור "לא תהייה קדשה" - אשה המופקרת לזנות. אך כדי לקיים פריה ורביה צריך להינשא.
מצווה נוספת - הקידושין -, שלא יקח אדם אשה וישר יביאנה לביתו לשם נישואין, אלא יקדש אותה תחילה וייחד אותה לו, שמכאן ואילך אין אדם אחר יכול לקדש אותה. ה'קידושין' ובלשון התורה נקראים 'ארוסין' (מה שאנו קוראים היום אירוסין שאינם אלא שידוכין ואין להם כמעט תוקף הלכתי). ורק אחר כך יכניסה לביתו לשם נישואין.
את הצורך בשתי הפעולות - קידושין, ונישואין, רואים בכמה מקומות בתורה. לדוגמא:
א. בפרשת כי תצא "כי יקח איש אשה, ובא אליה". (דברים כב יג) "כי יקח" הכוונה לקידושין, ואח"כ "ובא אליה" זה הכנסתה לביתו לנישואין.
ב. עוד בפרשה זו, בדין נערה מאורסה כתוב (פס' כג) "כי יהיה נערה בתולה מאורשה [-ש שמאלית] לאיש". הנערה מצד אחד מאורסה, ומצד שני עדיין בתולה - כי לא נכנסה לחופה.
ג. בפרשת שופטים בעניין החוזרים מעורכי המלחמה (דברים כ ז), "ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה, ילך וישוב לביתו" - מי שארס אשה ועדיין לא לקחה - לא נשא אותה לאשה. שוב רואים שמדובר בשתי פעולות שונות, ורק אחר ששתיהן חלים הנישואין לגמרי.
החופה שאנו עושים, היא לצורך חלות של נישואין. כיצד?.
הגדר של הנישואין כמו שאמרנו, הוא הכנסת האשה לביתו והתנהגות עימה כבני זוג. נחלקו הראשונים מהי הפעולה היוצרת תוקף של הנישואין. שיטה אחת היא שהחתן והכלה עומדים יחד תחת יריעה הפרוסה על עמודים שהיא החופה שלנו.בעבר היה מנהג להושיב את החתן והכלה במושב מיוחד עם אפריון, ולזה קראו חופה. מכאן הושאל המושג 'חופה' לכל תוקף הנישואין.
אנו בעת הנישואין משתדלים לנהוג כמה השיטות ב'חופה', לכן החתן מכסה את הכלה בהינומה, הם עומדים יחד תחת החופה, יש הנוהגים גם לפרוס טלית מעליהם שאומרים שזו החופה, ואח"כ נכנסים לייחוד לבדם, בחדר מיד אחרי החופה או בביתם החדש בלילה. כל אלו הם פעולות של נישואין ועל ידם הם הופכים מארוסים לנשואים.
בימינו נהוג לעשות גם את פעולת הקידושין תחת החופה.
ברכה והצלחה
הרב ש. ידידיה לוי
להרחבה בנושא החופה, ניתן לקרוא בויקישיבה.

חופה לפני שקיעה
הרב שמואל הולשטיין | י"ז תמוז תשס"ח

כשרות טבעת נישואין
הרב ש. יוסף וייצן | כ"א אב תשס"ט
חופה וקידושין בגולה
הרבנות הראשית לישראל | ח טבת תשע"ד

עדים חילונים לחתונה
הרה"ג דוב ליאור | י"ח כסלו תשס"ז

כולל דיינות בית אל

מכירה ביותר משתות
ה אדר ב' תשס"ה

גזל של קטן
ד אדר א' תשס"ח

שבועת עדות ו"מודה במקצת"
כ"ח טבת תשס"ה

משקפיים שנשברו במהלך משחק
י"ז כסלו תשס"ח

מה מברכים על ברקים ורעמים
הרב יצחק בן יוסף | י מרחשון תשע"ג

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח

ברכה על לחוח
מכון התורה והארץ | ח תמוז תשס"ג

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח

עלייה להר הבית - דעת הרבנים והליכה אחר הרוב
הרב עזריה אריאל | י"ב שבט תשפ"ג

מה לעשות עם ריבת אתרוגים שביעית?
מכון התורה והארץ | י"א שבט תשפ"ג

עד מתי ללמוד בישיבה?
הרב דוד חי הכהן | י שבט תשפ"ג
