מהו הדין במצב שבו אדם קיבל על עצמו חומרא, שאין הוא מחוייב בה מצד הדין, והוא מתחיל לחוש שאותו החומרא מעיקה עליו ואינו מרגיש עימה בנוח? האם עליו להמשיך לקיימה למרות שקשה לו, או שמא עליו להפסיק לקיימה, ובכך הוא כמו יורד דרגה ועובד ה’ פחות ממה שנהג ? (לדוגמא, אישה שהחמירה עם עצמה ללכת דוקא עם שרוולים ארוכים המכסים את כל היד, ומרגישה כעת שזה מעיק עליה ורצונה ללבוש רק שרוול שלושת-רבעי, שזה ראוי מצד הדין. מצד אחד זו ממש ירידת מדרגה,נסיגה אחורה ,ומצד שני , קשה לה להמשיך במנהגה כיוון שתפיסותיה השתנו, וכבר לא נראה רע בעיניה ללכת כך)

יש לעשות התרת נדרים אצל חכם.