שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • השבת אבידה

מצאתי מחרוזת דגים באזור החוף

undefined

כולל דיינות בית אל

ט"ז אייר תשפ"א
שאלה
שלום רב, לפני מספר ימים מצאתי על חוף הים מחרוזת דגים באזור הדייג ואני מתלבט מה אני צריך לעשות איתה?
תשובה
שלום רב, לפני מספר ימים מצאתי על חוף הים מחרוזת דגים באזור הדייג ואני מתלבט מה אני צריך לעשות איתה? תשובה: שלום לשואל כיון שבשאלתך חסרים כמה פרטים אנסה לענות על כל המקרים האפשריים בעז"ה. אם הקשר שהמחרוזת קשורה בו הוא קשר רגיל שכולם עושים, או שמספר הדגים שנמצא במחרוזת הוא מספר שרגילים לעשותו הרי שאין במחרוזת זו סימן והיא שלך. אולם אם המחרוזת קשורה בקשר מיוחד שאין רגילות לעשותו או שאין מנהג במספר הדגים ששמים בכל מחרוזת וכל דייג שם מספר שונה הרי יש סימן בקשר או במנין וצריך להחזירה. וזה דוקא שמצאת את המחרוזת במקום שרוב או לפחות חצי מהנמצאים שם הם ישראל, אבל אם רוב הנמצאים שם הם גוים, אע"ג שיש סימן המחרוזת שלך כיון שהבעלים מתייאשים. באופן שצריך להחזיר והכריז על האבידה והבעלים לא באו לקחתה צריך לשומרה עד שיבא אליהו, וכיון שמדובר כאן בדבר שנפסד ומתקלקל, צריך לשום את שווי האבידה כדי לדעת כמה חייב לבעלים ואז אפשר לקחת את הדגים לעצמו. הרחבות: במשנה במסכת בבא מציעא (כא.) מבואר שהמוצא מחרוזות של דגים הרי אלו שלו, והגמרא שם (כג:) מבארת שמדובר במחרוזות שאין בהם סימן בקשר או במנין שלהם כיון שאת הקשר והמנין הזה כל הציידים עושים. והטעם שהם שלו כיון שהבעלים מתייאשים מהם והוי הפקר, ואע"ג שיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, כאן כיון שהם חשובים הבעלים מרגישים מיד בנפילתן ומתייאשים קודם שהאבידה הגיעה למוצא וכן פסק השו"ע סימן רסב ס' ו. אולם יוצא מהגמרא שאם יש במחרוזת קשר מיוחד או מספר דגים שלא נהוג אצל כולם לעשותו יש סימן וצריך להחזירה. עוד מבואר בגמרא שם כד. שהמוצא מציאה במקום שהרבים מצויים שם היא שלו כיון שהבעלים מתייאשים "וכן היה רבי שמעון בן אלעזר אומר...המוצא בסרטיא ופלטיא גדולה ובכל מקום שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתיאשין מהן איבעיא להו כי קאמר רבי שמעון בן אלעזר ברוב נכרים אבל ברוב ישראל לא או דלמא אפילו ברוב ישראל נמי אמר...” ובהמשך שם מובא שלדעת רבי שמעון אפילו ברוב ישראל הבעלים מתייאשים אולם לדעת רב אסי דווקא ברוב גויים יש יאוש בעלים והאבידה שלו אבל ברוב ישראל לא. הרי"ף הרא"ש והרמב"ם פסקו כרב אסי וכן פסק השו"ע (חו"מ ס' רנט ס' ג). ולכן אם באזור הדייג יש רוב גויים המחרוזת שלו. ודין אבידה הנפסדת שמוכרה פסק הרמב"ם בהלכות גזילה ואבידה (פרק יג ה' טז): "מצא עגלים וסייחין של רעי מטפל בהן שלשה חדשים ושל בריאה שלשים יום, אווזים ותרנגולין גדולים מטפל בהן שלשים יום, מצא קטנים וכל דבר שטיפולו מרובה משכרו מטפל בהן שלשה ימים, מיכן ואילך מוכרן בבית דין וכן פירות שהתחילו להרקיב וכיוצא בהן מוכרן בבית דין". ויש להעיר דכל זה שמצא את המחרוזת בדרך נפילה אבל אם נראה שהמחרוזת לא נפלה אלא הונחה שם מדעת, לדעת השו"ע סימן רס ס' ט אסור לקחתה אולם לדעת הרמ"א מותר, כיון שאין בה סימן והיא מונחת במקום שאינו משתמר. אולם בנידון דידן שכבר לקחה גם לדעת השו"ע זכה בה. ובזה אם זה אזור שרבים מניחים שם אין סימן מקום , כמבואר בגמרא בדף כג: ברקתא דנהרא. בברכה, הרב אבירן חנופה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il