שלום לרב... אדם עשיר בנכסים והכנסות ומעוניין לתת צדקה יותר מחומש מכל נכסיו, האם רשאי?

שלום וברכה. נחלקו הפוסקים האם תקנת הסנהדרין באושא (סנהדרין נ.) שלא לבזבז יותר מחומש, מחייבת גם את העשירים. למעשה עשיר המתנהל בכספו בצורה מחושבת, יכול לבזבז יותר מחומש ויש בכך מידת חסידות. ראה במקורות, שיש אופנים שניתן לבזבז יותר מחומש כגון לכפרת עוונות וכו'. מקורות: המחבר בהלכות צדקה (סי' רמ"ט סע' א') כתב ביחס לשיעור חובת נתינת הצדקה, וז"ל: "אם ידו משגת יתן כפי צורך העניים. ואם אין ידו משגת כ"כ יתן עד חומש נכסיו מצוה מן המובחר, ואחד מעשרה מדה בינונית, פחות מכאן עין רעה". וכתב על כך הרמ"א: "ואל יבזבז אדם יותר מחומש". והטעם לכך מבואר בתקנת אושא (כתובות נ.), שמא יעני ויצטרך לבריות. אם כן לדעת מרן השו"ע, אם "ידו משגת", ודאי שיכול לתת מעבר לחומש. אולם מדברי הרמ"א נראה שבכל אופן אין לתת יותר מחומש. ונחלקו הפוסקים האם המחבר מודה לרמ"א, ובכל אופן אין להוציא יותר מחומש, וכוונת דבריו, דאם ידו משגת, יתן כפי צורך העניים לכל אחד, כיון שעדיין אין בזה יותר מחומש, אבל אם אין ידו משגת לא יתן לעני כל צרכו דאחרת לא יוכל ליתן לעניים אחרים (מנחת פתים בגליון השו"ע מהד' מכון ירושלים, ומעין זה בערוה"ש סי' רמ"ט), ולפי זה כוונת הסנהדרין באושא, שאין לבזבז יותר מחומש, שייכת גם בעשירים. וכן נראה באגרות משה (יו"ד ח"א סי' קמ"ג), שתקנת אושא היא תקנה קבועה גם לעשירים (וע' במנח"י ח"ה סי' ל"ד שהאריך לדחות דבריו). אולם החכמת אדם (כלל קמ"ד סע' י') הבין מדברי המחבר שלא תקנו תקנה זו בעשיר מופלג, וז"ל: "עשיר מופלג מותר לבזבז אף יותר מחומש מנכסיו (ע' ריש סי' רמ"ט) ואם אינו מופלג בעשירות יתן עד חומש נכסיו ואל יבזבז יותר מחומש". וגם שבט הלוי (ח"ב סי' קכא) תמה על דברי הפוסקים הנ"ל, וכתב שלשון השו"ע מורה שאם ידו משגת, יתן יותר מחומש, וחתם את דבריו (שם): "הרי לנו ג' גדולי הוראה האור החיים הקדוש (ראשל"צ סי' רמ"ז), היעב"ץ (סי' ג'), ובעל חכ"א, דפשיטא להו דחייב גם ביותר מחומש אם ידו משגת". ולדבריהם אדם עשיר יכול לבזבז יותר מחומש, כיון שאין חשש שיזדקק לבריות. ולמעשה נראה שהכרעת רוב הפוסקים (שמלבד הפוס' הנ"ל כ"כ עיקרי הד"ט סי' כ"ז ד', ומרן הח"ח בספרו אהבת חסד כ' א') שעשיר מופלג, יכול לבזבז לצדקה יותר מחומש. ויש לצרף לכך את דעת החפץ חיים (אהבת חסד פ"כ ס"ג, וציין לדברי עצמו בבה"ל סי' תרנ"ו ד"ה אפילו) שמי שיש לו הכנסה קבועה יותר ממה שהוא צריך להוצאות השוטפות, שיכול להוציא מעט יותר מחומש, כל שכן אם מדובר באדם עשיר. וטעמו שם, דנראה שכל האיסור הוא דוקא שמבזבז ללא חשבון, אך אם מחשב דבריו ויש לו הכנסות קבועות, הדבר מותר. יש לציין שהרמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ז) לא הזכיר לדין זה שאסור לבזבז יותר מחומש, ואדרבא כתב (שם י' ב'): "לעולם אין אדם מעני מן הצדקה שנאמר, היה מעשה הצדקה שלום", ובפירוש המשניות (ריש מסכת פאה) משמע שאם נותן יותר מחומש יש בכך מידת חסידות. והנה יש לפחות עשרה אופנים שבהם ניתן לתת לצדקה יותר מחומש (עיין בתשובה שכתבנו "האם מותר לתת צדקה יותר מחומש"), כגון לכפרת עוונותיו. ויש להוסיף כאן את דבריו הנפלאים של הבעש"ט הקדוש זי"ע (בעש"ט עה"ת ראה אות ט'): "שמעתי בשם הבעש"ט זלה"ה, שאמר על מאמרם ז"ל 'המבזבז אל יבזבז יותר מחומש', ולא אמרו הנותן אל יתן יותר מחומש, כי לשון מבזבז הוא לשון ביזה וגזל, כלומר שהוא קמצן בטבעו וגוזל נפשו וטבעו, ומחסר ממונו בשביל השי"ת, אל יתן יותר מן החומש, אבל מי שהוא ותרן בטבעו יכול ליתן יותר מחומש, לפי מדת טובו וחסדו". בברכה רבה,