שלום, אני מעוניינת לקרוא לבן שלנו ע"ש סבי , שמו ריימונד והוא נוצרי (אימי גיורת) השאלה אם יש עברות לשם ריימונד או שזה גם שם יהודי?

שלום וברכה ומזל טוב! השם ריימונד אינו שם יהודי. לכן כדאי למצוא שם יהודי. לפי מה שביררתי המילה ריימונד משמעו בגרמנית עתיקה 'מגן'. לכן אתם יכולים לקרוא לילד שם בעברית עם משמעות של הגנה או כח כמו 'איתן' וכדומה. או לחילופין לקרוא בשם שנשמע דומה כמו 'ראובן'. הרחבה: מובא בגמרא (יומא לח:) שאין לקרוא לילד על שם אדם רשע. שם של רשע עלול להשפיע בצורה שלילית על הילד. זה לשון החתם סופר (תחילת פרשת קרח): "קרח בן יצהר. אני תמה על צדיקים בני לוי, שקראו שם בנם קרח שהוא שם מאלופי עשו, וקיימא לן (יומא לח:) רשעים לא מסקינן בשמייהו, וחזי מה עלתה ביה. ואולי היינו דקמשמע לן קרא דמיחסו עד לוי, לומר אף על פי שהיה חוט המשולש, מכל מקום ניתק מהרה על דאסקי בשמיה דרשע. וזהו ויקח קרח, זה השם קרח, לקח כל מה שהיה לו להתקדש, על ידי שהיה בן יצהר וקהת ולוי אבותיו, וזהו השם קרח לקח את הכל". עכ"ד. ובמנחת אשר (שמות סי' א) הביא מהספר מעין גנים (פ"ג) שפרעה מלך מצרים קרא למילדות העבריות מרים ויוכבד שמות מצריים שפרה ופועה להכניס בהם טבע רע, וידע כי בעודן בעלות שמות ישראל לא תעשינה כזממו, אך המילדות ירדו לסוף דעתו של אותו רשע ולא אימצו שמות אלו. ויש ללמוד מדבריו דאף כאשר מאמץ אדם שם נכרי ברבות הימים יש בזה השפעה רעה ולא רק בשם שניתן לו בלידתו. עוד כתב המנחת אשר (שמות סי' א, אות ב): "ולאחר כל הנ"ל אשיחה וירווח לי במה שראיתי דבר תימה בספר סדר הדורות בערך שמעון הצדיק שכתב לאחר שנפגש שמעון הצדיק עם אלכסנדר מוקדון ופייסו שלא יחריב את המקדש ולא ילחם בישראל כמפורש במס' יומא (ס"ט ע"א), שביקש אלכסנדר שישימו בבית המקדש פסל של דמות דיוקנו, ושמעון הצדיק דחה בקשתו אך הציע תחת זאת שכל ילד בישראל שיוולד בשנה זו ייקרא אלכסנדר על שמו, וכך עשו. ויש לתמוה דהלא אף אם אכן אין איסור להשתמש בשמות נכריים פשוט שאין לקרוא לילדי ישראל על שם גוי ובודאי לא על שם גוי רשע שכבש ורצח והשמיד עמים ללא רחמים וכנ"ל. ואפשר שעשה כן משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך", ועדיף מאשר לשים פסל בביהמ"ק דחמור טפי, וכבר אמרו בגמ' ששמעון הצדיק לבש בגדי כהונה כשהלך לקראת אלכסנדר משום עת לעשות לה', והוא הדין בהצעה זו, ועדיין צ"ע". עכ"ל המנחת אשר. אולם בענייננו לא קוראים באותו שם ממש (שהרי השם ריימונד אינו שם יהודי), אלא בשם אחר, כך שזה קל יותר. גם איננו יודעים שהסבא הנ"ל היה רשע. ואף שהיה נוצרי יתכן שהנוצרים אין דינם כעובדי עבודה זרה. ואף אם הנצרות היא עבודה זרה מעשה אבותיהם בידיהם ודינם קל יותר. לכן כתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ו סי' ס) שגר יכול להתפלל לעילוי נשמת הוריו הגויים אפילו אם הם נוצרים, וז"ל: "ולכאורה יש מקום לומר שאפילו אם הוריו נוצרים שמשתפים שם שמים ודבר אחר, אין דינם כעובדי עבודה זרה, לפי מה שכתבו התוספות סנהדרין (סג:), שבני נח לא הוזהרו על השיתוף. וכן כתב הרא"ש שם. וכן פסק הרמ"א בהגה באורח חיים (סימן קנו), שלא הוזהרו בני נח על השיתוף. והן אמת ... ולפי זה נראה שכיון שאף הנוצרים אין דינם כעובדי עבודה זרה מותר לרפאותם, אפילו במקום שאין לחוש לאיבה, וכן מותר להתפלל לרפואתם. ועיין בבית יוסף יורה דעה (סוף סימן קמח), על מה שכתב הטור, שהרשב"ם בשם רש"י כתב, שבזמן הזה אין הגוים עובדי עבודה זרה, ומותר לשאת ולתת עמהם בימי אידיהם, דלא אזלי ומודו. וכתב הבית יוסף, דהיינו כדאמרינן בחולין (יג:) גוים שבחוץ לארץ לאו עובדי עבודה זרה הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם.. ע"ש ביחוה דעת. מצאתי בספר 'ויקרא שמו בישראל' (עמ' מא) שהביא סיפור על אחד שקרא לבנו על שם גוי מחסידי אומות העולם שהציל אותו, ולבסוף אותו ילד התרחק מתורה ומצוות ע"ש. אולם קשה ללמוד מסיפורים כאלו. ובשו"ת משנה הלכות (ח"ו סי' רנג) דן בשאלה אם מותר לתת שם לבנו על שם קרוב משפחה יהודי שלא היה שומר תורה ומצוות. וכתב בסוף התשובה שיש לקרוא על שם אביו משום שלדעת הרמב"ם יש לכבד אבא רשע, ועוד שאולי אביו חזר בתשובה לפני מותו, ואולי קבורתו היתה כפרתו. אך אין לקרוא על שם קרובי משפחה שאינם הורים אם אינם שומרים תורה ומצוות, ולפחות כך בשנים עשר חודש הראשונים לפטירתם. וסיים וז"ל: "אלא דנלפענ"ד להוסיף עצה טובה שבשעת קריאת השם לבנו יחשוב במחשבתו על שם איזה צדיק שנקרא כך למשל מי שאביו שמו יהודה יחשוב על שם יהודה בן יעקב או רבינו הקדוש שהוא ר' יהודה הנשיא וכיוצא בו וגם על שם אביו או בני משפחתו ויתנה בעצמו אם החיוב עליו לקרא על שם אביו הרי הוא נקרא על שמו ואם ח"ו אין אביו ראוי לקרא על שמו אזי הוא נקרא על שם יהודה בן יעקב ובכה"ג לכ"ע יש ברירה כמובן ואין בזה ח"ו משום בזיון לאביו כי הדבר אינו ידוע לשום אדם אלא הוא במחשבתו כמובן ויודע מחשבות יעשה כרצונו הטוב". עכ"ל המשנה הלכות. ואמנם בגוי אין ממש מצות כיבוד הורים וכל שכן כבוד סבא, אך יש לכבד קצת את ההורים (ראה רמב"ם ממרים ה יא, אגרות משה ח"ב קל, עשה לך רב ח"ו סב). ואולי לפי זה יש קצת מצוה לכבד את הסבא (ע"ש באגרות משה ועשה לך רב). שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א בעניין זה ואמר לי שהשם ריימונד אינו שם יהודי וצריך למצוא שם יהודי. ואמר שבמקרה שיש לסבא שם יהודי (כמו אברהם וכדומה) אפשר לקרוא על שמו. ואף שעדיף לקרוא על שם תלמידי חכמים וצדיקים, בכל זאת אפשר לקרוא גם על שם הסבא הנ"ל. והרב הסכים שיש כאן סברא להתחשב בכך שהוא הסבא הביולוגי. וסתם אחד שרוצה לקרוא על שם גוי (שאינו סבא) גם אי אפשר למנוע, אם השם עצמו יהודי. עכ"ד הגר"א נבנצל שליט"א. כל טוב!