שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • עבודת ה', מצוות ותשובה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
רציתי לשאול את הרב, כיון שיש הרבה הלכות ומנהגים בעניין התשובה ויש הרבה שלבים וחילוקי כפרה תעניות וסיגופים, האם הרב יכול בבקשה לעשות סדר, מה עיקר בשלבי התשובה?
תשובה
שלום רב לשואל היקר. אכן ישנם שלבים בתשובה כלשון הרמב"ם (תשובה פרק ב הל' ב'): "ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו וגו', וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו". ראשית עזיבת החטא, קבלה לעתיד שלא יעשהו עוד, חרטה של מה שעשה, אמירת וידוי. אולם צריך לדעת שתוכן מצות התשובה מהתורה היא עזיבת החטא בלבד כמבואר בתניא (אגרת התשובה שם), והביא לכך ראיה מדברי הגמ' (סנהדרין כה:) לגבי משחק בקוביה (סוג של הימורים) שחכמים אסרו משום גזל, שהחזרה בתשובה שלו הוא שישבור את חלקי המשחק בלבד. וכן כתב רבנו הרמ"א (חו"מ סי' ל"ד סע' ל"ג) וז"ל בשם התוס': "עבר על שאר עבירות, מיד כשמקבל בבית דין שבעירו שלא לעשות עוד, סגי ליה". ואם כן מבואר שחזרת רשע לעדות היא ההחלטה לעזוב את החטא. ואילו שאר חלקי התשובה שהזכרנו לעיל, נצרכים רק לשלמות התשובה ולא לעיקר התשובה. וכל זה בבית דין של מטה שאינם יודעים מה בלבו של אדם, ולכן צריך לעשות פעולה או קבלה בפניהם שלא לעשות עוד, אך כלפי קב"ה, מיד כשמקבל בלבו שלא לחטוא, די בכך. חלק מעזיבת החטא היא קבלה לעתיד, אולם הוידוי והחרטה, אינם עבור עצם התשובה, אלא הם פרטים המביאים את התשובה לשלמות. וז"ל בעל התניא (שם): "והנה מצות התשובה מן התורה היא עזיבת החטא בלבד (כדאיתא בגמ' פ"ג דסנהדרין ובחו"מ סו""ס ל"ד לענין עדות), דהיינו שיגמור בלבו בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למרוד במלכותו ית', ולא יעבור עוד מצות המלך ח"ו הן במצוות עשה הן במצוות לא תעשה". כל שכן שתעניות וסיגופים אינם עיקר בתהליך התשובה. ומוסיף בעל התניא ומבאר שהתשובה אינה תיקון פרטני על עבירה מסויימת, אלא מדובר בתנועה כללית בנפש לשוב אל ה' יתברך, וז"ל: "וזהו עיקר פירוש לשון תשובה, לשוב אל ה' בכל לבו ובכל נפשו לעבדו ולשמור כל מצותיו". כפי שכתוב בישעיה (נ"ה ז'): "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה'", וכן כתוב בפרשת נצבים (ל' ב'): "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו... בכל לבבך". וכן בהושע (י"ד ב'): "שובה ישראל עד ה' אלקיך", באיכה (ה' כ"ב): "השיבנו ה' אליך" (ועיין שם שמבאר באריכות שאין התענית חלק ממצות התשובה כפי שטועים רבים). על פי האמור ניתן להבין, את דברי חז"ל (קידושין מט:) שאדם שקדש אשה והוסיף תנאי: "על מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור – מקודשת", והשאלה הגדולה כיצד רשע גמור הופך להיות צדיק ברגע אחד, על כך עונה הגמ': "שמא הרהר תשובה בדעתו". וכן פסק הרמב"ם (אישות פרק ח' הלכה ה') שמקודשת מספק, וכן נפסק בשו"ע (אהע"ז סי' ל"ח סע' ל"א) וז"ל: "על מנת שאני צדיק אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו". מכאן שהתשובה אינה כל כך מסובכת וקשה כפי שחושבים, אלא די מעיקר הדין אפילו בהרהור תשובה בלבד. לעיתים קרובות, אדם חפץ לשוב בתשובה, אך ברגע שהוא מתחיל, הוא נתקל בקשיים, מתמוטט ומתייאש. הוא חושב שהתשובה היא משימה מורכבת שאינה ניתנת להשגה, ולא מאמין שהתהליך יכול להיות פשוט ומהיר. מרן הרב קוק מדגיש נקודה זו בצורה משמעותית וכותב שזו עיקר סיבת הנפילות שניתן למצוא אצל אנשים המתקשים בכניסה אל עולם התשובה. וז"ל (אורות התשובה י"ד ד'): "עיקר הנפילות באות מפני שאינו מאמין בקלותה של תשובה". ומבאר מרן הרב קוק (אורות התשובה ז' ג') את פעולת הרהור התשובה באדם וז"ל: "על ידי הרהורי תשובה שומע האדם קול ה' הקורא אליו מתוך התורה ומתוך כל רגשי הלב, מתוך העולם ומלואו וכל אשר בם, וחשק הטוב הולך ומתגבר בקרבו, והבשר בעצמו, הגורם את החטא, הולך ומתעדן, עד שאור התשובה חודר בו". כלומר אדם המתנהל בדרך החוטאת אל האמת, אינו שם לב לקול ה' ושום דבר אמיתי לא מעניין אותו. והנה ברגע שמתעורר בלבו הרהור תשובה, סימן שהוא מתחיל לשמוע את רצון ה', התורה, המזמין אותו לשוב לדרך האמת. יה"ר שנזכה לתשובה מאהבה המהפכת זדונות לזכויות (יומא פו:). ברכת ה' עליכם תמיד,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il