שלום לרב. כשהגמרא עצמה או אמורא או תנא או משנה או ברייתא אומרים משהו בגמרא, והגמרא מבוארת כמו מתיבתא אומרת את הסיבה אבל הסיבה לא מרש"י וגם המתיבתא לא הביאה מקור בהערות וגם לא בליקוטי ביאורים ונראה שהפירוש הזה לא מהמפרשים אלא מהמתיבתא עצמו אז האם הסיבה הזאת היא כוונת דברי הגמרא או האמורא וכו [אף על פי שהגמרא הגמרא או האמורא וכו לא אמר את זה ממש] או הסיבה הזאת זה לא כוונת הגמרא אלא משהו אחר ואם כן מה הוא ? אם הגמרא עצמה או אמורא וכו אני מתכוון לדוגמא אמר רבי זירא אין הלכה כרבי יהודה ורק המילים האלה הביאה הגמרא עצמה אבל המתיבתא כתב אחרי המילים האלה שאמר שמברכים על ירקות בורא מיני דשאים אלא כתנא קמא שאמר שמברכים האדמה האם אפשר לומר שכל זה אמר רבי זירא בגמרא אפילו שהוא לא כתב את זה בפירוש בגמרא ?

שלום במקרה שציינת בשאלתך. דברי המתיבתא היא לבאר לנו את המשמעות של המשפט "אין הלכה כרבי יהודה". יתכן והוא אמר זאת בבית המדרש ויתכן שלא, בכל מקרה זו ודאי כוונת הגמרא. יום טוב