א. בשנה זו ששבוע הבא יום שני הינו שני בתרא דבה"ב שמתנגש עם פסח שני מה עושים במצב כזה, האם מתענים? ב. האם אומרים תחנון בפסח שני, ג. האם אומרים תחנון במנחה ערב פסח שני? ד. האם נוהגים לאכול מצות בפסח שני? ה. האם יש תחנון בט"ו אייר?

שלום וברכה, א. יש בזה מנהגים שונים. אם אין לך מנהג - אין להתענות בו ולומר סליחות (כך המנהג ברוב המקומות, וכן דעת הרבה פוסקים וביניהם האדר"ת, וכן העיד הגרי"מ חרל"פ שמצאו בפנקס של חורבת רבי יהודה החסיד). ב. המנהג הוא שלא אומרים תחנון בפסח שני. ג. יש שכתבו שאומרים תחנון במנחה ערב פסח שני (לוח ארץ ישראל, הגר"ע יוסף). ויש אומרים שלא לומר תחנון במנחה ערב פסח שני (הגר"מ פיינשטיין, הגר"מ אליהו). ד. יש חסידים ואנשי מעשה שנוהגים לאכול מצות בפסח שני (י"ד אייר) זכר לקרבן פסח שהקריבו בזמן המקדש. ויש נוהגים לאכול מצות גם בליל ט"ו אייר כי אז אכלו מצות יחד עם קרבן פסח (ראה פסקי תשובות תצב ג). החזון איש לא היה נוח לו מה שיש שאוכלים מצה בפסח שני. הגרח"ק הסביר את טעמו משום שאין לזה מקור, ואין לחדש דברים (קונטרס הזכרונות כג נד). ה. לרוב המנהגים אומרים תחנון. מקורות והרחבה: א. המהרש"ם (ח"ו לב) הביא את דעת השואל ומשיב שאין להתענות בה"ה בפסח שני. ודעת המהרש"ם שיתענו בה"ב בפסח שני. והעיר שם נכדו הרב שבדרון: "שמעתי מהגרי"מ חרל"פ ז"ל שהגדולים פעה"ק ירושת"ו דנו ג"כ בזה ומצאו כתוב בפנקס ביהכ"נ של חורבת ר"י החסיד ז"ל שאם יארע כן לא יתענו בה"ב אלא ב' תעניות בלבד". ובדרשו (תצב 4) הביאו בשם הגאון האדר"ת שאין להתענות בפסח שני גם כשחלה בו תענית בה"ב וגם לא לומר בו תחינה. וראה בפסקי תשובות שכתב לעיקר שלא מתענים וציין שבמקצת מקומות נהגו להתענות. בני ספרד לא נהגו להתענות תעניות אלו (מ"ב איש מצליח תצב הע' 3). ב. דעת החזון איש שאומרים תחנון בפסח שני. אך ברוב המקומות לא אומרים (פסקי תשובות שם, בשם סידור הרב, כף החיים, לוח ארץ ישראל). ג. דעת הגרע"י מובאת בהלכה ברורה (בירור הלכה קלא מא). דעת הגר"מ פיינשטיין מובאת בספר זקניך יאמרו לך עמ' י, דעת הגר"מ אליהו מובאת בסידור קול אליהו (עמ' קנו), ובמאמר מרדכי לימות החול (כב מב). ד. עוד ביאר הגרח"ק שאולי החזון איש חשש שנראה כהוספה על המצוות ובפרט משום שהאוכל מכוון לשם מצווה (הערות הן זכרונן שם). ה. ראה פסקי תשובות (תצב ג) שיש נוהגים שגם בט"ו אייר אין אומרים תחנון. והביא שיש מנהגים שאין אומרים תחנון בכל שבעת הימים מפסח שני משום שעל פי הזוהר הקדוש ימים אלו הם ימי רצון, ונהרא נהרא ופשטיה. עכ"ד. אך נראה שהמנהג המקובל שאומרים תחנון בט"ו אייר, ובוודאי בימים אחריו.