שלום כבוד הרב, במידה ואני עומד ומתפלל תפילת לחש, ובאותו זמן כהנים עולים לדוכן לברכת כהנים. האם עלי להפסיק את התפילה, ולכוון לברכה של הכהנים?

שלום וברכה, יש מי שאומר שלא יפסיק בתפילת שמונה עשרה והברכה חלה עליו בכל מקרה כי הוא אנוס ולא יכול לשמוע את ברכת כהנים (הגרי"ש אלישיב כמובא במנחת אשר במדבר טו ב). ויש אומרים שיפסיק וישמע לברכת כהנים (אגרות משה ח"ד סי' כא אות ב, שבט הלוי ג טו, מנחת אשר שם). וכתבו כמה פוסקים שאינו חייב להפסיק, אך אם רוצה רשאי להפסיק (חזון איש כמובא בקונטרס הזכרונות ח סג, יביע אומר ז יב, וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שיעשה מה שרוצה, אלא אם כן נמצא לאחר הטוב שמך ולך נאה להודות, כלומר במקום ברכת כהנים שאז צריך להפסיק). למעשה נראה שעדיף להפסיק ולשמוע ברכת כהנים, ואם העצירה מפריעה לו בתפילתו לא צריך להפסיק. הרחבה: הסברות שלא להפסיק הם משום שאולי אין לישראל מצוה להתברך, אלא המצוה היא על הכהנים לברך. ועוד שהעוסק במצוה פטור ממצווה (היביע אומר דן שם בשאלות אלו). ואין לחשוש שהמתפלל יפסיד את ברכת הכהנים משום שמי שאנוס הוא בכלל הברכה (הגרי"ש אלישיב כנ"ל). אולם נראה שהעיקר להלכה כדעת הפוסקים שעדיף להפסיק בשמונה עשרה לשמוע ברכת כהנים. נראה עיקר בפוסקים שיש מצווה לישראל להתברך בברכת כהנים. אמנם יש מקום לדון אם זה מצות עשה ממש או רק רצון ה' שישראל יקשיב לברכה, אך ודאי שיש מצוה מסוימת (ראה מנחת אשר שם, וביביע אומר שם הביא את דברי הריטב"א שאין חובה לישראל להתברך. ויש לומר על פי המנחת שגם הריטב"א יסכים שיש מצוה ורצון ה' שהישראל יתברך אף שאין חיוב). ונראה עיקר בפוסקים שאין בזה דין עוסק במצוה הפטור מהמצווה משום שאין דין עוסק במצוה כשעוסק במצוות שבדיבור, ובפרט בתפילה שהכל מצווה אחת של תפילה (עי' מנחת אשר דברים יג אות ו). ולגבי דין עוסק במצווה דרבנן אם פטור ממצווה דאורייתא עי' מנחת אשר (דברים יג אות ה). לגבי קבלת הברכה, אמנם גם עם שבשדות מתברכים בברכת כהנים, אבל עיקר הברכה היא על אלה המקישיבים לברכה (ראה מנחת אשר שם). ועי' ביביע אומר (שם) שגם לשיטת התוספות שאין להפסיק בתפילת שמונה לשמוע קדושה, שם הסברא שאסור להפסיק כדי להיות שומע כעונה, אך כאן בברכת כהנים המצווה היא רק לשמוע.