אני רוצה לשאול:האם זה נכון שכלים הנותרים בלילה בכיור מביאים לידי מריבות וסכסוכים בבית,או לירידה בפרנסה? ב’-האם נכון שקורי עכביש גורמים למריבות? ג’-האם נכון לשלם קודם חובות ורק אחר כך אם נשאר להשתמש לבית? או שהבית קודם? פשוט הגעתי למצבים שאת הקניה האפשרית אני דוחה לימי ששי כדי שבשבת יהיה יותר נחמד מכל השבוע,ואת כל השבוע מעבירים ומסתדרים עם מה שנשאר. ד’-איך מודדים תשלום מעשרות לגבי משפחה כמוני עם חובות גדולים ביותר? ה’-החשק שלי לבעלי ירד מאד ואני תולה את זה במחשבות על החובות הכבדים,ועל העבודה הקשה שאני עושה כל יום בגלל החובות וכבר לא נשאר לי לא זמן ולא כוח, מה נכון לעשות?

שלום רב: אני מייעץ לך לפנות לעמותת פעמונים שיעזרו לכם ביעוץ כיצד להתגבר על החובות ועל בניית סדר חיים נכון יותר. א-ב. לא ידוע לי על ענין הכלים וכורי העכביש. הכל תלוי במידות טובות ובנכונות של בני זוג להתחשב אחד בשני. זו הסגולה הבדוקה ביותר והטובה ביותר לחיים שיש בהם שלום ושלווה. אם בעלך מאד מצפה שיהיו כלים נקיים בבית ושהבית יהיה נקי, אזי את צריכה להראות לו שאת מאד רוצה לעשות את רצונו. גם אם את לא משתלטת בפועל על משימת הנקיון בבית, עצם הבעת הרצון וההבנה שזה חשוב לבעלך זה תחילת הפתרון. אני מייעץ שתשבו ביחד ותבדקו כיצד הוא יכול לעזור לך כדי שתוכלי לעזור לו בנוגע לנקיון הבית. ג. כל הכבוד לך שאת מסתפקת במועט במשך ימי השבוע. אם את לא נכנסת למריבות סביב מיעוט הכסף יש לך זכויות גדולות. ומה עוד שרוב כספכם מיועד לכבד את השבת. אל תסתכלי על הסביבה ועל הבית של השכנה. תנסי לשמוח בחלקך. היום הרבה אנשים חיים עם הרבה מותרות. חלקם גם נוגע לרמת האוכל שאוכלים במשך השבוע. בנוגע לחובות וצרכי הבית. יש הגיון רב במאמץ שלא להכנס לחובות ולהעדיף את פריעתם על פני רווחה כלכלית. אולם גם זאת יש לעשות במידה. לפעמים אנו אומרים "ללוו ואני פורע". ד. לגבי חיוב מעשרות אני צריך לשמוע יותר פרטים. מה שאתם מוצאים עבור חינוך ילדים בגיל תיכון יכול להחשב כמעשר כספים. באופן כללי אתם יכולים לסמוך על דעות מקלות בנוגע למעשר כספים. אני מציע שתמשיכו לתת צדקה באופן סמלי. אולם בעיקר תדאגו לצדקה עבור הילדים שלכם. זה כולל לחינוך עתה ולחסכון למצב של חתונה. אם נהגתם להחמיר בענין מעשר כספים אתם צריכים לעשות התרת נדרים. ה. בנוגע ליכולת שלך להתפנות לבעלך אני מציע שתגדירי בצורה ברורה מה המחויבות שלך בנושא הפרנסה. תנסי לחלק את הנטל בינך לבין בעלך. בכל מקרה אני מציע שתחליטו לחשוב על הנושא הכספי רק בשעות מוגדות ולא מעבר לכך. המחשבה הקבועה על החובות לא תורמת או מקדמת אותכם. לכן העיצה על שעות מוגדרות לטיפול בנושא הזה היא עצה נכונה. בשאר הזמן תתעסקו בדברים האחרים שהם לא פחות חשובים. בהצלחה וברכה גדולה למלא כל חסרונכם.