שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

הסבר בנצח ישראל למהר"ל

undefined

הרב אוריאל טויטו

ד טבת תשס"ט
שאלה
לפני כעשר שנים, כאשר למדתי בישיבה, אמר לי אחד האברכים החשובים כי בפרק ג' בנצח ישראל ישנה תשובה או ויכוח של המהר"ל עם דעותיו של זנון היווני (לא במפורש), כפי שמשתקף מהפרדוקסים שלו (על כך שאין תנועה בעולם והכל דימיון). בעת לימודי הפיסיקה באוניברסיטה עלתה השאלה שוב ואני מנסה למצוא את הדברים בדברי המהר"ל ולא מצליח. אודה לרב אם יפרש ויסביר לי את הדברים אם ישנם כאלה. בתודה ובברכה.
תשובה
אכן בפרק ג' של ספרו 'נצח ישראל' עוסק המהר"ל בטענת הפילוסופים כי מן האחד לא יתכן שיבוא הריבוי, כלומר, ריבוי ההופעות הטבעיות שאנו מוצאים בבריאה, ובעיקר אלה הסותרות אחת את השניה, כמו האש המחממת והמים המקררים, האהבה אל מול השינאה והקינאה, המכוער אל מול היפה ועוד, מחייבת אותנו להניח שהיו לה מקורות שונים. אם האל העניק את החום לבריאה הרי שלא היה יכול להעניק את הקור, וכן הלאה. כל אל יכול להעניק לבריאה רק מה שיש בו, ולא יתכן באחדות אחת יהיו דבר והיפוכו. מכאן הסיקו הקדמונים שיש אלים רבים, ולכל תופעה טבעית מצאו את האחראי לה. וכשם שהתופעות הטבעיות סותרות זו את זו, כך היו האלים השונים במלחמה אלה נגד אלה, על פי תכונותיהם השונות. טענה זו - שהייתה נפוצה בעולם העתיק - הביאה רבים אל פתחה של העבודה זרה, השוללת את האחדות, וגורסת את ריבוי האלים. המהר"ל מסביר כי טעותם של הקדמונים הייתה באי ראיית האחדות שבבריאה. האל הוא אחד וכך גם הבריאה היא אחידה. והריבוי, ובעיקר הסתירות שאנו רואים בבריאה אינם סתירות אמתיות אלא כך הם נתפסות על ידינו, הנבראים. הקב"ה מעניק לבריאה רק דבר אחד, אבל מאחר והענקה זו באה בשלבים, כל שלב בבריאה רואה את זה שנברא אחריו כשונה ממנו. שוני זה הוא מצד המקבל, כלומר, הנברא, ולא מצד הבורא, שבצידו הכל אחד. דוגמה לדבר מביא המהר"ל מהאיש והאישה. אע"פ שהם נראים שונים זה מזה, בעצם הם ישות אחת מאוחדת, שגם שואפת לחיות יחד ולהתאחד - והיו לבשר אחד (בראשית פרק ב) - אלא שבעיני הנבראים, כיון שהם נבראו אחת לאחר השני, הם נתפסים כשניים. המעמיק מגלה את האחדות שבריאה, ומכוחה הוא מגיע להבנת אחדות האל. הסברו זה של המהר"ל, שכוחות בבריאה נתפסים על ידינו שלא כפי שהם באמת, אלא כפי שנברא מצומצם ומוגבל יכול לתפוס אותם בחושיו, הביאה אותנו לנקודת השקה בין דברי המהר"ל לדבריו של זנון היווני, שהכל בעצם הוא רק פרי הדמיון שלנו. בכך לוקח המהר"ל חלק מטענתו של זנון ומיסב אותה להסבר של תפיסתנו את המציאות, ולאחדות הבריאה. אומנם קיצרתי בהסברי, אך אקווה שיספיק.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il