בתקפ’ זו אני יוצאת במטרה להתחתן. וקשה לי לגבש עמדה בעניין לימוד תורה של הבעל (בעז"ה). מצד אחד- מאוד חשוב לי שהבית יהיה בית של תורה בכל המובנים, ומן הצד האחר- אני לא רואה עצמי עם מישהו שמתכננן כל חייו רק ללמוד. אבל אני לא מבינה איך באמת מישהו שבוחר במקצוע ראלי (כגון הנדסה, מחשבים) ולא מתעסק בתורה עדיין חי תורה? הרי גם אם הוא קובע שעה ביום ומקפיד על כל המצוות עדיין זה חסר. זה ממש לא כמו מי שעסוק בחינוך (שכך הוא כל הזמן קשור לתורה, לקב"ה,לערכים ולמצוות אם זה בללמד אחרים ואם בללמד את עצמו). אבל זה נראה לי מצומצם מאוד לחפש מישהו שרק ירצה לעסוק בחינוך או לחילופין לא להסכים להפגש עם כל מי שמתכנן ללמוד מקצוע. מה עושים?

את בעצמך השבת לשאלתך. לכתחילה את מעדיפה איש חינוך שעוסק בתורה אך אין את שוללת מי שלמד תורה אבל מתכוון לעסוק לפרנסתו במקצוע אחר. ואכן אם באופיו הוא כזה שגם כאשר יעסוק במקצוע אחר הוא ישאר בן תורה ירא שמים וחי חיי תורה. אין לסרב להצעה כזו.