ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- משפחה, ציבור וחברה
- דיני ממונות וצדקה
- שכירות, קנייה ומכירה
שאלה
אני עובד בחנות תכשיטים. לפני כמה ימים נכנסה לחנות אשה, שהתענייננה במחירים של תכשיטים מסוימים. אופן התעניינות עורר בי חשד, וסברתי בתחילה שמדובר אולי בנסיון לגניבה. לאחר מעקב התברר שמדובר ב"ריגול תעשייתי". היינו: האשה הזו נשלחה על ידי בעל החנות המתחרה בי מהצד השני של הרחוב. הוא רצה לדעת את המחירים שלנו ואת סוגי התכשיטים שאנו מוכרים, וזאת על מנת לשפר את מצבו בתחרות שבינינו. בבדיקה נוספת התברר שאין זו הפעם הראשונה שהוא נוקט באמצעים שכאלו. לפעמים הוא גם התקשר אלי והזדהה כלקוח, ובירר פרטים על מחירים ועל סחורות שיש לי בחנות.
אני מבקש לשאול מה עמדת ההלכה בעניין זה. זכורים לי דברי רמב"ם שכניסה לחנות ללא שום כוונה לקנות מהווה אונאת דברים, וממילא לכאורה פעולות אלו אסורות. מאידך לכאורה יוכל לטעון המתחרה שאין הוא שואל לשם בלבול ראש גרידא, אלא יש לו מטרה מוגדרת ותועלתית בשאלה זו, וגם אני יכול לנקוט באותם אמצעים כמוהו.
אודה לפיכך על הבהרות באשר לדרך הנכונה לפי התורה בסוגייה זו.
תשובה
אונאת דברים פירושה לצער את חברו בדברים, והמאנה עובר בלאו "לא תונו איש את עמיתו". אחת הדוגמאות המפורסמות לאונאת הדברים היא מי שתולה עיניו במקח בשעה שאינו מתכוון לקנות. וכן פוסק השו"ע (חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רכח,ד) עפ"י המשנה בב"מ נח: "כיצד הוא אונאת דברים, לא יאמר: בכמה אתה רוצה ליתן חפץ זה, והוא אינו רוצה לקנותו וכו' ".
לדעת חלק מהראשונים, כמו הרשב"ם בפירושו לתורה, איסור אונאת דברים כולל אף את איסור גניבת דעת. הרמב"ם חולק וטוען שאלו הם שני איסורים נפרדים. הדוגמאות לגניבת דעת בש"ס הן מקרים שאדם חשב שחברו עושה טובה עבורו, אך בעצם זו לא הייתה כוונתו כלל ועיקר (עיין חולין צד.) לגבי אונאת דברים קבעה הגמרא (שם) חמורה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה בגופו וזה בממונו, זה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון.
למעשה, כל מקום שאדם מפתח ציפיות שווא אצל המוכר וע"י כך יגרום לו צער, הדבר נכלל באיסור זה. ממילא, אם אדם נכנס לחנות ומצהיר בפני המוכר שאין בכוונתו לקנות דבר והוא נכנס להנאתו גרידא אין בכך חשש איסור. כמו כן, כאשר בדעתו של אדם לקנות אלא שרוצה לערוך סקר שוק כדי להחליט היכן לקנות, פשוט מסברא שהדבר מותר.
בנידון השאלה, פשוט שיש כאן איסור של אונאת דברים. הטענה שזה לתועלת איננה שייכת בנסיבות כאלה. אם היה אפשר לתלות שהמתחרה בודק את המחירים כי אולי משתלם לו לקנות דרכך ולא מהספק שלו אולי באופן אחר הדבר היה מותר אך נראה שלא זו המציאות.
יש להעיר, שכמובן שאסור להשיב למאנה כמידתו ולאונות אותו בחזרה אלא יש לשאת ולתת באמונה, וה' משלם שכר להולכים בדרכיו.
הרב ינון זמיר
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר
























