שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות כלליות

אמונה

undefined

הרב יצחק גרינבלט

כ"ט תמוז תשע"ב
שאלה
שלום לכבוד הרב. לפעמים יוצא לי להרהר האם באמת אני שמח בכך שאני יהודי ואפרש דברי. ידוע כח ועוצם התאווה שיש לענייני העבירה הידועה שאין לי כבר כח להתמודד איתה. כמה שאני מנסה לברוח ולהתחמק מכל ניסיון כדי לא לעורר אותה זה לא הולך. הרחוב שטוף בנשים שאינן צנועות בלבושן בלשון עדינה ויום יום אני מתמודד בהתלבטויות של איכא דרכא אחרינא אם ללכת מרחקים גדולים ברגל כדי לא לעלות על האוטובוס ולהתקל במראין בישין, אם ללכת לכל מיני ארועים משפחתיים, לטיפולים רפואיים, ביקור ההורים, קניות ושאר צרכים חיוניים כדרך כל הארץ. הבעיה שאף אם מותר מן הדין ללכת לכל הנ"ל, אני חש שכל התקלות במראה של פריצות שורט לי את הנשמה. החוש העדין והרגיש נפגע ונהיה יותר מחוספס. אין לשער את רמת הפגיעה לאחר שנתקלתי בעשרות או מאות מראות כאלו בנסיעה תמימה. זה פשוט שובר אותי לגמרי. פשוט לגמרי. עד כדי כך שיום אחד מצאתי את עצמי (בעוה"ר) אומר את ברכת שלא עשני גוי בנימת שאלה. חלקים אחרים בתפילה פשוט לא הייתי מסוגל לומר- כמו: ברוך אלוהינו שבראנו לכבודו... עלינו לשבח... שלא עשנו כגויי הארצות וכו’. למה? ביני לבין עצמי אני יודע- הייתי מת להוולד כגוי. להפסיק לסבול את כל ההתלבטויות המתסכלות האלו, להנות מכל המעשים הכי נמוכים ושפלים שיש בלי שום יסורי מצפון וכו’. אני מצטער שזה נשמע קצת מזעזע אבל זה רק חלק קטן מתוך מה שאני חש לצערי. אשמח מאד לקבל תשובה שבאמת תאיר את עיני לנוכח הקושיה הגדולה הזאת.... תודה רבה.
תשובה
ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך וחשבתי עליו המון. חשתי מתוך דבריך את הצער ואת הכאב, את הרצון למשהו אחר, לחיים אחרים, את הגעגועים למשהו מתוקן, ואת הכאב האיום במצב שבו אנו נמצאים. אין ספק שכל הדברים האלו שאתה חש הם אמיתיים, שכל אדם אמיתי חי אותם, מרגיש אותם ומשתוקק לברוח מהם כמה שיותר רחוק. באופן טבעי מאוד, אדם שנמצא כל הזמן בהתמודדות, אף שהוא מצליח בדרך כלל להתגבר, יהיו לו גם זמנים של יאוש, של רצון להרפות מהמלחמה הזו, לשקוע עד עמקי שאול, ולשחרר, כן לשחרר את הכל. אתה יהודי בכל מהותך, ידידי, חי את יהדותך, חי את הקדושה, ושוקק אליה, ולעולם לא תוכל להתפשר על כך. ה' נתן לך דרך לא קלה, אך דרך שהיא בלבד הדרך שלך, ורק בה תוכל לחיות, רק בה תוכל לממש את כל האוצרות הטמונים בך, רק בה תוכל באמת להיות שמח. חכמנו זכרונם לברכה לימדו אותנו דבר מאוד עמוק וחשוב. לפעמים אנו רואים אנשים שלא כל כך שומרים על המצוות ונראה שהם שמחים ושלא חסר להם כלום, אך חכמנו זכרונם לברכה לימדו אותנו שהם מלאים בתחושות לא טובות, בחרטות ובייסורי נפש. אף פעם אי אפשר לברוח מכך. ה' ברא ותנו כדי שאנו נתרומם, נתמודד ונתקדם, וגם אם יהיה קשה, זו הדרך. חשוב מאוד שתתחזק, שתאמין שזו השליחות שה' דורש מימך, ובמקום זה נבחנת עבודת ה' שלך. אתה מסוגל, ותצליח בעזרת ה'. כדי להתחזק מאוד חשוב שתלמד על מעלתם של ישראל, על הקשר המיוחד הפנימי שיש לה' עם כל אחד ואחת מעם ישראל, על "בני בכורי ישראל" על "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", על הסגולה המיוחדת שיש בעם ישראל ובכל יהודי, ודבר זה יתן לך המון כוחות והמון הסתכלות חיובית על ההתמודדויות שלך. היה חזק, ואשמח להמשיך את הקשר ולענות על כל שאלה ובקשה. בברכה רב יצחק גרנבלט
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il