שלום כבוד הרב. אני נער בן 16 שפוגם בברית לצערי. אני מתחזק כבר מודע לעיניין האיסור קרוב לשנתיים אבל רק לפני שנה וכמה חודשים התחלתי ללמוד על זה. קראתי על זה ספרים, שמעתי הרצאות וכל כך הרבה דברים על הנושא, אבל אף פעם לא הצלחתי לשמור יותר מכמה ימים, אפילו אם הייתי שומע מוות קליני כמה ימים הייתי מפסיק ואז כבר חוזר. אני לומד בישיבה תיכונית, ואני נחשב לצדיק בקרב הכיתה..כולם חושבים שאני שומר על הברית ואני עושה מצוות, אבל בתכלס אני לא שומר על הברית..אני באמת עושה מצוות אבל ברגע שזה מגיע לשמירת הברית אני לא מצליח וגם לא רוצה מספיק..הבעיה שלי היא שכמעט אני רוב הזמן בבית, בגלל שכבר הפסקתי לצאת עם חברים כי אסור, והם עם בנות או במקומות עם פריצות או שיש לשון הרע, בקיצור כמעט הכל אסור..אז אני כל היום בבית, המשפחה שלי לא כל כך דתייה בשביל אינטרנט כשר וגם אם אני יבקש אני יודע שאבא שלי לא ישים כי יש לנו אינטרנט אלחוטי ועד אנשים משתמשים בו לא רק אני, אז בגלל שאני כל היום בבית עם אינטרנט לא כשר מרוב שעמום אני רואה סדרות ונופל בפגם הברית, עכשיו שיש בצפר אז פחות אבל עדיין..ברגע שיצר הרע תוקף אותי גם אם אני דוחה אותו זה לא עושה הוא לא מפסיק, אני מכיר כל כך הרבה עצות אבל אף פעם לא ממש עזר לי..ללמוד תורה כל היום אני לא יכול אני לא ברמה כזאת ואני גם לא הכי "עילוי"..אז אני לומד שעה שעתיים ביום, הולכים להתפלל אבל עדיין נשאר לי הרבה זמן במיוחד בחופשים, אז מתוך שעמום זה מה שקורה..אני משתדל לשמור על העיניים שאני הולך ברחוב והכל אבל ברגע שאני בבית כאילו אין לי שום גדר, ניסיתי לצום שעה אחרי שאני נופל כל פעם אבל זה לא ממש מרתיע אותי ואם אני אקבל על עצמי יום שלם לצום כל פעם אני לא יעמוד בזה.. באמת אני מאוד משתדל במצוות אבל ברגע שזה מגיע לפה לא עוזר כמעט כלום..מה הרב מציע ? אני גם מתפלל על זה לה’ ואני על סף יאוש באמת למדתי על זה כל כך הרבה דברים וזה לא מרתיע אותי, בדר"כ שאני שומע על מצווה אני מנסה לשמור אבל פה כאילו זה לא מעניין אותי..ניסיתי להבין למה אבל אין לי מושג..יש לרב עצות ? מחילה על האורך, ואני אבקש שתפרסם את המכתב אולי אחרים יתחזקו ממנו ואולי זה יעמוד לי זכות שה’ יעזור לי בזה..אפילו שאני יודע ומודה שאני לא מספיק מנסה לשמור..אשמח אם תביא לי עצות. תודה רבה ישר כוח ושוב מחילה על האורך

ב"ה שלום לך. קראתי את מכתבך ומאוד הרגשתי את הקושי שלך, ואת הרצון העז שלך לצאת מהמצב שבו אתה נמצא. למרות שכתבת דברים אישיים, והתמודדויות לא פשוטות, עשית זאת, ואף ביקשת לפרסם את מכתבך, כדי לעזור לאנשים אחרים שנמצאים בהתמודדות דומה לשלך, וזו ממש גבורה גדולה, וללא ספק זכות גדולה. דע לך שלצערנו הרב מציאות זו שאתה מתאר איננה חריגה, שכן במציאות שבה אנו נמצאים כיום, הדברים שמושכים את הלב של האדם, קיימים ממש בכל מקום, וברמה מאוד גבוהה, ולכן ההתמודדות של האדם עם הבעיות האלו מאוד לא פשוטות. וכן פעמים רבות הסובבים אותו לא מבינים את הקושי שהוא נאלץ להתמודד ולא קל להם לבוא לקראת. לכן, דבר ראשון חשוב מאוד שתחזק את רוחך, ותלמד לשמוח בדברים הטובים, ולדעת להסתכל על הדברים הפחות טובים באופן המתאים, שלא להרוס את כל הטוב. חשוב מאוד, שעם כל ההשקעה בהתמודדות הזו, לדעת להסתכל על המכלול ועל הדברים הטובים. רכוש לך את הספר - אשיב ממצולות של הרב יהושע שפירא ולמד ממנו בקביעות. לגבי דברים מעשיים - מלבד תפילה צריך גם למעט את החשיפה לדברים המזיקים לך. בברכה הרב יצחק גרינבלט.