דין שלא בפני שני בעלי הדין

שלום לכבוד הרב! במסכת קידושין דף ע. כאשר רב יהודה בא לדין לפני רב נחמן, משמע מהגמרא שם שרב יהודה סיפר לרב נחמן מדוע נידה את אותו אדם, לפני שהאדם עצמו בא לדין לפני רב נחמן. ואם אכן כך היה לכאורה רב נחמן ורב יהודה שניהם עברו על האיסור לשמוע את דברי בעל הדין שלא לפני בעל הדין השני? ואיך יכול להיות שרב נחמן דן את אותו האיש לאחר מכן? ונראה שדבר זה אכן קרה לפני שבא בעל הדין השני שהרי, רב נחמן שאל את רב יהודה מדוע הגיע אליו, ואם היה זה בשעת הדין, לא היה צריך לשאלו, שהרי ברור שהגיע לדין אצלו? תודה רבה

שלום בספר נתיב ישר על אגדות הש"ס ופרקי אבות (לרב אברהם הלוי איש הורוויץ, חלק ג' עמ' קפ"ג) דן בדבר והביא שתי תשובות: א. נאמר בגמרא שרב נחמן אומר לרב יהודה "לישתעי מילי כי היכי דלא לימרו מחנפי רבנן אהדדי". משמע שלולא טעם זה כבר היה בדעתו של רב נחמן לפטור את רב יהודה מבלי שום משפט, לאחר שראה את גדולתו ערכו של רב יהודה. וממילא לא קשה כיצד שמע רב נחמן את טענותיו של רב יהודה שלא בפני בעל דינו, כיון שלא היה כאן באמת משפט אלא בירור המקרה בלבד. ב. אילו היה בא ההוא גברא לפני רב נחמן, והיה אומר לו שיש לו דין תורה עם רב יהודה, בודאי לא היה שומע רב נחמן את טענותיו שלא בפני רב יהודה, וכן לא היה שומע את טענותיו של רב יהודה שלא בפני בעל דינו. אבל כנראה, בא ההוא גברא לפני רב נחמן עוד בטרם שבא רב יהודה וטען על רב יהודה שנידה אותו והכריז עליו שהוא עבד, וכן מוכח מזה שטען רב נחמן לפני רב יהודה את טענות בעל דינו, משמע שכבר היו הטענות ידועות לרב נחמן. ומכיון שבעל דינו של רב יהודה כבר אמר את טענותיו לפני רב נחמן, כבר היה יכול רב נחמן לשמוע את טענותיו של רב יהודה גם שלא בפני בעל דינו. ולרב נחמן לא היה מה לעשות, כיון שההוא גברא בא פתאם וטען לפניו את טענותיו על רב יהודה, על רגל אחת, שלא בפני רב יהודה, ואח"כ אמר לו לרב נחמן שברצונו להזמין את רב יהודה לדין תורה. יום טוב