שאלה: אין זה פשוט מבחינה הלכתית שאסור למסור שטחי ארץ ישראל לשלטון נכרים. זה לא נאמר מפורשות בשום מקום למעט הרמב"ן המפורסם. כמו כן איסור "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך" נאמר דווקא על עובדי עבודה זרה ולא על מוסלמים שאינם כאלה וייתכן שמותר לתת להם מתנת קרקע.
תשובה: אמנם אפשר להרחיב בדברים, גם על מעמדה של מצוות ישוב הארץ, שבאה לידי ביטוי מעשי גם באבן העזר ע"ה, וגם בהלכות שבת בקניית בית, ולא רק באמירה כללית של הרמב"ן. וגם ביחסם בפועל של גדולי ישראל לדורותיהם לארץ ישראל וחיבתה, ומסירות הנפש על ישובה (תלמידי הגר"א ועוד רבים). וממילא ביחס של חילול ה' למצוות פרטיות הנוגעות לכל אחד ואחד מישראל לעומת מצווה שנוגעת לכלל ישראל.
גם לעניין המוסלמים, כמדומה שעוד לפני הדקדוק בהגדרת האיסלאם, מי שאינו מקבל את ריבונות ישראל על ארצו ועוד שונא אותם, יש לו מעמד חמור יותר, שהוא להפך מגר תושב והוא אויב ממש, ואולי אפשר לומר שגם הראשונים שסוברים שאיסורי "לא ישבו" וכדומה חלים רק על שבעת העמים, אף הם יודו שצריך להלחם עד כמה שאפשר שלא לתת להם אחיזה בקרקע, כפי שצריך ללמוד מהמצווה לגבי שבעת העמים.
גירסת הדפסה
שלח לחבר