הרב כתב שהאמירה שאתה מוצא עצמך יכול על מעשיך מדברת רק על מי שכל מעשיו בעלי ערך. קשה לי להבין את התשובה. החבר מביא לכוזרי את זה בתור הוכחה שיש לו בחירה חופשית, ולא כמוסר לו נתון שיש בחירה חופשית. אם זה בא להוכיח לכל אדם שיש לו בחירה, זה אמור לדבר על כל אדם, ולא רק על חלק מהאנשים. ושוב לגבי עצמי זה מורה לי שאני שולט על מעשי באותה מידה בכל סוגי המקרים.

ממה שאנו רואים אצל אותם מיוחדים שכל מעשה נתון לרשותם ונוכל ללמוד על האנשים האחרים שרוב מעשיהם נעשים ע"י מחשבה מוקדמת והחלטה שלהם ולא עושים מעשים מתוך דחף בלתי נשלט. אמנם יש אנשים שלא חושבים על מה שעושים וחיים כאילו בלי מחשבה כלל ואלה הם מיעוט קטן.