שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • סדרי הדין והדיון

להישבע או לא?

undefined

רבנים שונים

ט"ז שבט תשס"ה
שאלה
כיצד מתיישבת הלכת "מודה במקצת" עם עמדתו של המשפט העברי שאינו מטיל על העדים חובה להישבע?
תשובה
ראשית, אבקש להעמיד דברים על דיוקים. שבועת מודה במקצת היא שבועה מן התורה המוטלת על הנתבע ולא על העדים. כלומר אדם שנתבע על ידי חבירו תביעה ממונית מסויימת והוא אינו כופר בכל התביעה אלא מודה - אך רק במקצתה, משלם את אותו מקצת שמודה בו וכדי להיפטר מן החלק הנותן שבתביעה עליו להשבע שאכן אינו חייב בזה -כדבריו. שבועה זו כאמור היא שבועה מן התורה. וששבועה מן התורה חמורה היא מאד וכל הנשבע שבועת שקר גורם רעה לעצמו ולמשפחתו היא ש. ומובא בגמרא ונפסק להלכה מתו. ומובא בגמ' ונפסק להלכה שמאיימים על הנשבע איומים חמורים קודם שישבע על מנת שידע לקראת מה הוא ניגש. כבר בתקופת הראשונים כתב רש"י (שבועות לח:) והתיקו הפוסקים שבדורותינו אין נוהגים להשביע שבועה דאורייתא מפני חומרתה. ועוד נפסקו מס' הלכות שבהם אנו רואים שנמנעים מלהשביע בכל מצב שיש חשש כלשהו שהנשבע אינו כל כך שהרי בהזכרת שם ה' לשוא או שאינו אדם נאמן וכד'. מתוך כך עם הדורות התגלגל העניין שפחות ופחות דיינים הטילו שבועה על המחוייבים בה, מחששות אלו וכד'. (יש אמנם בתי דינים לפני כ 50 שנה היו משביעים שבועות שונות (דרבנן) - בעיקר בתפוצות שבפרג אמנם כיום נראה שכמעט של אניתן למצוא בתי דין שמטילים שבועה). זאת התשובה מתוך הבנה שבשאלת על "המשפט העברי" התכוונת למשפטי התורה אך אם כוונתך למשפט הנהוג היום במדינת ישראל - אכן אין אנו מחפשים שום התאמה בינו לבין משפטי התורה כיון שלצערינו אין מדינתינו דנה על פי דיני התורה בינתיים אלא על פי דיני הבריטים והטורקים ויהי"ר שנחזור מהרה לדון בדיני תורתינו הקדושה שאין ישירים ומוסרים מהם, אמן. ר' רפאל עטיאס- חבר הכולל לדיינות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il