האם יש סיבה לאשכנזים לשים טלית לפני החתונה גם אם האבא לא נוהג ככה?

שלום וברכה, מנהג רוב בני אשכנז שלא ללבוש טלית גדול עד החתונה, ויש כמה טעמים למנהג (עי' שו"ת דברי יציב או"ח מד). לכן הנכון הוא להמשיך את מנהג בית אבא, ולא להתעטף בטלית עד החתונה. מקורות והרחבה: כתב המשנה ברורה (סימן יז ס"ק י) בשם הבאר היטב: "ומ"ש בדרשות מהרי"ל בהלכות נשואין שנוהגין שגם נערים גדולים אין מתעטפים בציצית עד שנושאין להם נשים וסמכו להן אקרא דכתיב גדילים תעשה לך וסמיך ליה כי יקח איש אשה הוא דבר תמוה דעד שלא ישא אשה יהיה יושב ובטל ממצות ציצית". מה שכתב המשנה ברורה שתמוה שיהיה יושב ובטל, נראה שלשון זה לקוח מהבאר היטב (סי' יז ס"ק ד) בשם השיירי כנסת הגדולה. ובשיירי כנסת הגדולה יישב תמיהה זאת שהמנהג הוא להימנע מטלית גדול אך לא מטלית קטן ואם כן מקיימים את המצווה לפני החתונה. וכן כתבו האליה רבה והיעב"ץ, כמובא בשו"ת ציץ אליעזר (ח"כ סי' ח). וכתב הגר"מ מאזוז (הערות בסוף המשנה ברורה איש מצליח סי' יז) שהמשנה ברורה לא רצה לתרץ כך משום שעל פי רוב הטלית קטן אינו עשוי כדין. ועוד שכוונת המשנה ברורה שאם אסמכתא זו אמת אם כן יהא פטור מציצית לגמרי עד שישא אשה, שהפסוק מדבר על עיקר מצוות ציצית ולא רק על טלית גדול. ע"כ דברי הגר"מ מאזוז. על כל פנים נראה במשנה ברורה (קכח קטו) שהמנהג הוא שבחורים לא מתעטפים בטליתות גדולים. עוד יצוין שהמשנה ברורה (ח ד) הביא בשם המגן אברהם (ח ג) שמשמע בגמרא (קדושין כט) שבחור לא היה מכסה ראשו בטלית אפילו הוא ת"ח. אף שבגמרא הנ"ל לא כתוב שבחורים לא יתכסו בטלית גדול, מכל מקום היעב"ץ (מור וקציעה סימן יז) כתב להצדיק את המנהג שהובא במהרי"ל שבחורים לא יתכסו בטלית גדול, ולדבריו יש סמך למנהג בגמרא הנ"ל, וז"ל: "ויש לעשות להם סעד גם מגמרא דקידושין (דף כ"ט ב) דלא פריס סודרא משום דלא נסיב. ואף על פי שאינה ראיה, זכר לדבר מיהו איכא". בטעם הדבר שבחור לא מתעטף בטלית גדול עד החתונה מצאתי חמישה טעמים: א. הבני יששכר (מאמרי חודש תשרי מאמר יג יחודא שלים בהערה): אדם ללא אשה שרוי ללא שמחה ולא מתאים לדרגת האור של התעטפות בטלית גדול, וז"ל: דהנה ענין העיטוף מורה על אור מקיף הכולל בחינת יחידה והאור ההוא בא מן שמחה של מצוה, והשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה [יבמות סב ב], שמחת לב אשה [שבת קנב א]". ב. שו"ת דברי יציב (או"ח מד): כיון שמצות ציצית רומזת לתרי"ג מצוות, וכמאמר הכתוב [במדבר ט"ו ל"ט] "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם", ובמצות פריה ורביה, שארז"ל ביבמות ס"ב ע"ב כל אדם שאין לו אשה שרוי בלא תורה וכו', לכן לא נותנים לו להתעטף בציצית לרמז לו שישא אשה. ג. דברי יציב (שם): כיון שמטרת המצוה להציל את האדם מלתור אחרי עיניו שנאמר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", והנישואין שומרים על האדם בעניין זה, על כן לא נותנים לאדם לקיים מצות ציצית בשלימות עד שישא אשה. ד. דברי יציב (שם): נאמר בגמרא (מנחות מג:) שכל הזריז במצות ציצית זוכה ומקבל פני שכינה, ובגמרא (סוטה יז.) למדנו שדרש ר"ע שאיש ואשה זכו שכינה ביניהם, משום כן לא נותנים לאדם ללבוש ציצית שמביאתו לקבלת פני השכינה, לרמז לו שישא אשה שאז דווקא שכינה ביניהם. ה. דברי יציב (שם): כדי לבייש את מי שאין לו שיזדרז וישא אשה. הבאר היטב (יז ד) וכף החיים (ח יב) העירו על דברי המגן אברהם שהגמרא שם לא דיברה על טלית אלא על חלוק של חכמים שבחור לא יתעטף בו עד אחרי החתונה. וכן כתב בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סי' ב) וסיים: "שהמנהג פשוט בעה"ק ירושלים, שאפילו בחורים שעדיין אינם נשואים מתעטפים בטלית גדול בשעת קריאת שמע ותפלה, ושלא כמנהג אשכנז שאין הבחורים מתעטפים בטלית גדול עד שישאו להם נשים". ובשו"ת עשה לך רב (ח"ג א) נשאל על ידי אבא שלבנו יש חשק ללבוש טלית, משום שאחדים מחבריו כבר לובשים טלית. והביא העשה לך רב שהמשנה ברורה (שהבאנו דבריו בתחילת התשובה) תמה על המנהג שלא להתעטף בציצית, שאם כן עד שיתחתנו וכי יהיו יושבים ובטלים מהמצווה? והביא העשה לך רב מספר "אורח נאמן" (להרב מ"ד אוירבך) שכתב לפרש דברי המהרי"ל, "דרק להתעטף אין נוהגים הבחורים, היינו עטיפת הראש, אבל לא שיתבטלו ממצות ציצית לגמרי. ועם מנהג זה לא היה המהרי"ל מסכים מעולם". וכתב העשה לך רב שזה פירוש חדש ונועז בדברי המהרי"ל, ולפיו נשמט כל הבסיס למנהג זה שעליו סמכו הבחורים לפטור עצמם מלהתעטף בטלית של מצוה. והאריך בכך עוד וסיים: "ולכן, ברור ביותר שהדרך הטובה והנכונה גם לבחורים אשכנזים היא להתעטף בטלית גדול בעת התפלה, והיא דרך מובחרת לקיום המצוה כתיקנה. ולפי"ז רצוי שגם ההורים יחנכו את בניהם הקטנים לכך, ורצונו של בנך נובע מרגשי קודש כנים, וראוי איפוא שלא לשית לב למנהג זה שאין מתעטפים עד הנישואין, ולאפשר לבנך לקיים מצות ציצית כתיקנה מיד, ולא לחכות אף לבר - מצוה". ובפסקי תשובות (ח י) ציין שבכמה מדינות אירופה ובכל מקומות הספרדים נוהגים הבחורים להתעטף בטלית גדול לפני החתונה. והביא (הע' 95) בשם הלבושי מרדכי תנינא או"ח סי' ב' שאצל הגאון מהר"ם א"ש זצ"ל גם הבחורים מתעטפים בטלית על ראשיהם, ושרק בדורות הראשונים שהיו נושאים אשה בגיל מוקדם בגיל ארבעה עשרה וחמש עשרה ואף קודם לכן הסכימו לנהוג להמתין, ולא נכון המנהג בזמן הזה שנושאין נשים כבן י"ח ובן כ', עיין שם, ובס' אלף כתב ח"ב אות תקמ"א מביא מהחת"ס זי"ע שהקפיד שגם בחורים יתעטפו בטלית בעת התפילה. ע"כ דברי הפסקי תשובות. ודעת הגר"מ פיינשטיין (מסורת משה ח"א עמ' ט-י) שבני אשכנז צריכים להמשיך במנהגם שלא ללבוש טלית גדול עד החתונה, ואמר הגר"מ פיינשטיין שאינו מאמין שהחתם סופר צוה ללבוש טלית לפני החתונה, ואם לא כתוב כך מסתמא זה שקר. ומה שנהגו יהודי אשכנז (היעקיס) ללבוש טלית לפני החתונה אמר הגר"מ פיינשטיין שאפשר שהוא מנהג חדש אצלם שהרי פלא איך הם חולקים על המהרי"ל. ואולי הנהיג כך הרש"ר הירש או מישהו בדורו כדי להיות בטוחים שלכל הפחות בשעת התפילה יקיימו מצוות ציצית. עכ"ד. ובספר 'מפניני הרב' (עמ' כב) מובא שהגרי"ד סולוביצ'יק סבר שהמנהג היותר נכון הוא שאף בחור פנוי שעדיין לא נשא אשה עליו ללבוש טלית גדול, שהרי אנו חוששים לדעת הראשונים שאין יוצאים ידי חובת ציצית בלבישת בגד בלי עטיפה. וכן היה נוהג בנו. אכן לאלה שברור להם שמנהג אבותיהם היה שבחור פנוי בדוקא לא ילבש טלית גדול, היה רגיל לומר שאין להם לשנות ממנהגם. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם כדאי לבחור אשכנזי ללבוש טלית גדול לפני החתונה, ואמר לי שכן, רק לא לכסות את הראש. שאלתי את הרב אם בניו לבשו טליתות גדולים לפני החתונה, ואמר שהוא חושב שלא, אך דעתו שנכון ללבוש טלית גדול לפני החתונה, בלי לכסות את הראש. עכ"ד הגר"א נבנצל שליט"א. למעשה נראה שסתם כך בחור ימשיך כמנהג בית אביו וכמנהג רוב האשכנזים שלא לובשים טלית גדול לפני החתונה, וגדול המנהג. אך אם יש לבן רצון ללבוש טלית גדול, נראה שיש מקום גדול לאפשר זאת.