ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נביא את המקורות, בתורה נכתב:
"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז טו).
במדרש מצינו:
"לא תוכל לתת עליך איש נכרי, מצות לא תעשה" (ספרי דברים פיסקא קנז).
כך גם פסק הרמב"ם:
"אין מעמידין מלך ... עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא"
(הלכות מלכים פרק א ה"ד)
(הלכות מלכים פרק א ה"ד)
הזכויות - לבחור ולהיבחר - קשורות זו בזו.
עיון מעמיק יותר מגלה שהתמונה איננה כה ברורה וחד משמעית. התורה קובעת:
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (שם).
אם כך מקשה הרמב"ן מה פשר ההגבלות המופיעות בהמשך הפסוק? ומתרץ:
"ודעתי בדרך הפשט, כי טעם "אשר יבחר" שכל מולך על עמים מאת האלקים היא לו".
לדעת הרמב"ן כל בחירות, בכל מקום בעולם, מגלות מה הוא רצון ד'. הליך בחירת מנהיג הוא הלכה אוניברסלית. לכן צריכה התורה לצמצם, כאשר מדובר בעם ישראל, את מי שאין ראוי לבחור בו.
לאחר אלפיים שנות גלות וביטול השלטון המדיני של עם ישראל עם קום המדינה, נדרשו גדולי ישראל לשאלה זו, שהפכה להיות בס"ד מעשית .
הגרא"י הלוי הרצוג, הרב הראשי הראשון של מדינת ישראל ראה את השתתפותם של ערביי ישראל במערכות השלטון של המדינה כהכרח הנובע מחשבון של הסתכלות ריאלית וז"ל:
"ועתה הגיע הזמן להסתכל במצב כמו שהוא ממש ולבחון את ההלכה מתוך אותה ההסתכלות הריאלית. ...(כל הקמת המדינה לא הייתה אפשרית) כנגד רצונם של האומות המאוחדות... וגם אין שום ספק שלא יתנו לנו את המדינה היהודית אלא אם כן נקבע בתחוקה ובמשפט זכות המיעוטים לסבילות הנידונית, וודאי שמניעת הפליות וקיפוחים של המושלימים והנוצרים גם יחד תהווה אלמנט יסודי מתוך הזכות למדינה שיתנו לנו" (תחוקה לישראל חלק א).
כדי לתרץ את הקושיא כיצד אילוצים מעשיים משנים את ההלכה, קובע הרב הרצוג כי מדינת ישראל איננה מלכות ישראל האידאלית, עליה דיברה התורה. לדעתו,כאשר תתחדש מלכות בית דוד, אכן נהיה כפופים למגבלה זו. אבל בינתיים מדינת ישראל היא מעין שותפות של יהודים ושאינם יהודים ולכן אינה כפופה להגבלה התורנית הנוהגת במצב של מלכות אידאלית. וז"ל:
"מכל האמור יש לנו להתבונן עוד. הלא יסוד המדינה מעצמו הוא מעין שותפות. הרי זה כאילו ע"י תיווך ידוע באו גוים, ..., לידי הסכמה לתת לנו להקים ממשלה משותפת באופן שתהיה לנו עליונות ידועה וששם המדינה יקרא על שמנו. כלום היתה על מדינה זו תורת מלכות ישראל באותה המדה של מלכות ישראל כימי דוד ושלמה, של מלכות ישראל.... בעצם זוהי שותפות של עם ישראל ועם נכרי בתנאים כאלה, המבטיח לשותף הראשון מדה ידועה של עליונות". (שם).
מרן הגר"ש ישראלי, בספרו "עמוד הימיני", פותר את הבעיה בדרך הרבה יותר פשוטה. לדעתו, כל המינויים של היום גם לתפקידי ממשל אינם בגדר "שררה". זאת כיון שהם קצובים לזמן ואינם עוברים בירושה. הבחירות היום אינם אמורות להעניק כח של שררה לנבחרים אלא למנות "באי כח לציבור...לפעול מה שצריך לטובת הציבור... מכח משלחיהם הם יונקים את כוחם" (סימן יב).
לפי דבריו ככל שהבחירות הן יותר דמוקרטיות כך הבעיה פחות מתעוררת.
הרב הרצוג רואה בקבלת תכתיב האומות מצב של אין ברירה. לעומתו מרן הגר"ש ישראלי רואה במשפט הבין לאומי (לא בפרשנותו האנטי ישראלית או האנטישמית) גורם לגיטימי, קובע בענינים הלכתיים, הנוגעים בסדרי שלטון כמו הלכות מלחמה. וז"ל:
"ואין הכי נמי, אם יבואו העמים כולם לידי הסכמה לאסור המלחמה באופן שזה יפסוק מלהיות חוק הנהוג בעמים, שוב לא תהא המלחמה חוקית (גם על פי ההלכה)".
על פי זה ניתן להתקדם ולהסיק כי מניעת בחירה אקטיבית או פסיבית תהיה גם מנוגדת להלכה.
כל זאת בתנאי שהצבנו בשבוע שעבר, כי המצביע או הנבחר איננו בגדר "קשר רשעים"
המנסה לפגוע ולהרוס את אושיות המדינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
