ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן ז"ל
אמר רב יהודה אמר רב: יודעים היו ישראל בעבודת כוכבים שאין בה ממש, ולא עבדו עבודת כוכבים אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא, שהיה יצרם תוקפם על עריות. אמרו: נפרוק עול תורה מעלינו ואל יוכיחו אותנו על עריות. אבל לעבודת כוכבים לא היה יצרם תוקפם כי ידעו שאין בהם ממש.
כלומר: התאוות מטות את הדעת ומשבשות את האמונה. כאשר מתגבר אדם על מידה מגונה זו, כאשר הוא שולט בעצמו ואינו נגרר אחרי תאוות ליבו, מסלק הוא מכשול גדול בדרכו, ומפנה את הדרך לקבלת דרך האמת, לקבלת עול מלכות שמים.
מידה שניה הרעה לא פחות, מגונה ומזיקה, זו מידת הגאווה. הגאה עסוק בעצמו, במעמדו, בכבודו, בתפיסת מקומו. כולו עסוק בשמירת התדמית האישית, בעשיית רושם, ברכישת כבוד. על כל דבר הוא מביט במבט אישי תועלתי. הוא אינו מסוגל לחשוב לגופו של עניין. ממידת הגאווה צריך להתרחק עד הקצה האחרון: "מאד מאד הווי שפל רוח". "שונא ה' כל גבה לב". ההיפך מהגאווה היא הענווה, היא שער גדול לאמונה. הגאווה מכשול ומחסום בדרך לאמונה. אדם גאה לא מוכן להודות על האמת. קבלת עול מלכות שמים מבטלת את עצמיותו, והוא לא מסוגל לזה. לעומת זאת, הענווה, היא לא רק סילוק החיסרון של הגאווה, אלא זו מעלה בפני עצמה, מעלה שמרוממת את האדם למבט טהור, עליון, רוחני - לאמונה גדולה.
התורה ניתנה לכל ישראל, ותנאי לקבלתה: אחדות. וכאשר ישראל הגיעו להר סיני לקבל את התורה, נאמר: "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר".
"ויסעו מרפידים" - רמז לכך שהם התרחקו מהחיסרון שהיה להם ברפידים. התרחקו מתאווה היא תנאי ראשון בקבלת התורה.
"ויחנו במדבר" - מדבר זה מקום שאין בו דבר, זה מסמל את מידת הענווה שהיא תנאי שני לקבלת התורה.
"ויחן שם ישראל נגד ההר" - "ויחן" - בלשון יחיד, לא נאמר: "ויחנו" אלא "ויחן שם ישראל" - כאיש אחד בלב אחד - באחדות. זהו התנאי השלישי לקבלת התורה.
כך מבאר אור החיים הקדוש את הפסוק הזה. ומתוך שלמות זו קיבלו ישראל את התורה בהר סיני.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
