ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ידידים המקורבים לבית השלטון העבירו לרבי מרדכי את הידיעה מבעוד מועד, והוא הצליח להימלט מן העיר בטרם יגיעו השוטרים לביתו. ברגע שיצא מחומות העיר נשם לרווחה. כעת היה עליו לבחור מקום ישוב שבו יתגורר. הוא החליט לקיים את מאמר חז"ל "הווה גולה למקום תורה", ונדד בכל ערי אלג'יריה, אך לא הצליח למצוא תלמידי חכמים כפי שהורגל באלג'יר. הוא היה נחוש להתגורר רק במקום תורה, ולכן חצה את הגבול כדי להגיע למרוקו השכנה. לאחר זמן מה הגיע לתאפיללת, שהיתה ידועה כעיר שרוב בניה בני תורה, ומצויים בה בתי מדרשות לרוב.
הוא עבר מבית מדרש למשנהו כדי לתהות על קנקנם של חכמי העיר, ומצא שקדנים ובני תורה לא מעטים, אבל הם עסקו בעיקר במקרא ובהלכה, וכמעט לא התמצאו בעומק סוגיות הגמרא. אכזבתו היתה רבה. לאחר שעשה את הדרך הארוכה עד לתאפיללת, לא תהיה לו ברירה אלא להמשיך לנדוד הלאה עד שימצא את שאהבה נפשו.
זמן קצר לפני שעמד לצאת מהעיר, נכנס רבי מרדכי לבית כנסת אחד והמתין לתפילה בציבור. מאחורי תיבת בית הכנסת ישב בחור צעיר ולימד כמה תינוקות של בית רבן לקרוא את אותיות האל"ף בי"ת. רבי מרדכי עלה אל התיבה, והאזין להבל פיהם הטהור של התינוקות שאין בו חטא.
לפתע הבחין בספר שהיה מונח על התיבה. היתה זו גמרא, מסכת 'חגיגה'. הגמרא עוררה את צערו של רבי מרדכי, בהזכירה לו את חיפושיו אחר חברותא, שעלו עד כה בתוהו. הוא חיבק את הגמרא ללבו והחל לקונן בצער:
"חגיגה! חגיגה! מי הביאך עד הלום, ומה מעשייך בארץ מדבר וצייה? בדד הינך יושבת בבתי מדרשות של מרוקו, מבלי שיגללו את דפייך ויבינו את צוף אמרייך, מה לך פה ומי לך פה?"
כוס יגונותיו על גלותו הגשמית והרוחנית עלתה על גדותיה. הוא האריך בקינתו, כשדמעות שוטפות את פניו, מבלי לשים לב למלמד הצעיר ולילדים הרכים שעמו. הם השתתקו והביטו בתמיהה ביהודי המחבק את הגמרא ומקונן בבכי מר. ניגש המלמד אל התיבה ושאל את רבי מרדכי:
"מדוע כבודו מקונן על המסכת ששמה 'חגיגה' ולא 'קינה'?"...
"איך לא אבכה עליה?!", ענה רבי מרדכי בצער, "האם יש פה מישהו הפותח בכלל את הגמרא המונחת בקרן זווית?!"
"לפעמים יש מי שפותח אותה", השיב המלמד.
"אולי היא נפתחת מדי פעם", אמר רבי מרדכי במרירות, "כדי לנער ממנה את האבק שהצטבר עליה"...
"כאשר פותחים אותה - לומדים בה!", קבע הצעיר.
"לומדים בה?!", התקשה רבי מרדכי להאמין, "אולי בגירסא".
"גם בהבנה ועיון", נענה.
ראה רבי מרדכי את נחרצותו של הצעיר, פתח את הגמרא באמצעה, ושאל את המלמד אם יוכל להסביר לו את מהלך הסוגיה באותו עמוד.
הבחור הצעיר העיף מבט בעמוד הגמרא והחל לסכם את כל יסודות הסוגיה. הוא שיחזר את מהלך השקלא וטריא, לאחר מכן השמיע באוזניו של רבי מרדכי קושיות עמוקות על פשט הכתוב, ובעזרת תירוץ נפלא הוביל את הסוגיה לנתיב אחר. הגאון האלג'ירי ניצב מול מלמד התינוקות הצעיר ולא ידע את נפשו מרוב התלהבות. חידושים כאלה לא שמע אפילו מגדולי חכמי אלג'יר! הוא שאל את הצעיר לשמו.
"שמי יעקב אביחצירא, ואני בנו של רבי מסעוד זכר צדיק לברכה, רבה של תאפיללת שהלך לבית עולמו לא מכבר. והוא שהנחילני את דרכי הלימוד".
רבי מרדכי החליט בו ברגע להשתקע בתאפיללת כדי ללמוד עם הבחור המופלא הזה. הוא פנה לחכמי העיר וחשף בפניהם את גדולתו העצומה של המלמד הצעיר, שראוי לדעתו כבר כעת לרשת את מקומו של אביו זצ"ל, למרות היותו בן תשחורת, שאין לו אפילו חתימת זקן. חכמי העיר ופרנסיה שוכנעו מדבריו של הגאון האלג'ירי וקבעו מועד להכתרת רבי יעקב אביחצירא. לא ארכו הימים ו"אביר יעקב" הוכר לא רק כרב המחוז, אלא כמנהיג יהדות מרוקו כולה.
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מי צריך את הערבה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
