ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
ידידים המקורבים לבית השלטון העבירו לרבי מרדכי את הידיעה מבעוד מועד, והוא הצליח להימלט מן העיר בטרם יגיעו השוטרים לביתו. ברגע שיצא מחומות העיר נשם לרווחה. כעת היה עליו לבחור מקום ישוב שבו יתגורר. הוא החליט לקיים את מאמר חז"ל "הווה גולה למקום תורה", ונדד בכל ערי אלג'יריה, אך לא הצליח למצוא תלמידי חכמים כפי שהורגל באלג'יר. הוא היה נחוש להתגורר רק במקום תורה, ולכן חצה את הגבול כדי להגיע למרוקו השכנה. לאחר זמן מה הגיע לתאפיללת, שהיתה ידועה כעיר שרוב בניה בני תורה, ומצויים בה בתי מדרשות לרוב.
הוא עבר מבית מדרש למשנהו כדי לתהות על קנקנם של חכמי העיר, ומצא שקדנים ובני תורה לא מעטים, אבל הם עסקו בעיקר במקרא ובהלכה, וכמעט לא התמצאו בעומק סוגיות הגמרא. אכזבתו היתה רבה. לאחר שעשה את הדרך הארוכה עד לתאפיללת, לא תהיה לו ברירה אלא להמשיך לנדוד הלאה עד שימצא את שאהבה נפשו.
זמן קצר לפני שעמד לצאת מהעיר, נכנס רבי מרדכי לבית כנסת אחד והמתין לתפילה בציבור. מאחורי תיבת בית הכנסת ישב בחור צעיר ולימד כמה תינוקות של בית רבן לקרוא את אותיות האל"ף בי"ת. רבי מרדכי עלה אל התיבה, והאזין להבל פיהם הטהור של התינוקות שאין בו חטא.
לפתע הבחין בספר שהיה מונח על התיבה. היתה זו גמרא, מסכת 'חגיגה'. הגמרא עוררה את צערו של רבי מרדכי, בהזכירה לו את חיפושיו אחר חברותא, שעלו עד כה בתוהו. הוא חיבק את הגמרא ללבו והחל לקונן בצער:
"חגיגה! חגיגה! מי הביאך עד הלום, ומה מעשייך בארץ מדבר וצייה? בדד הינך יושבת בבתי מדרשות של מרוקו, מבלי שיגללו את דפייך ויבינו את צוף אמרייך, מה לך פה ומי לך פה?"
כוס יגונותיו על גלותו הגשמית והרוחנית עלתה על גדותיה. הוא האריך בקינתו, כשדמעות שוטפות את פניו, מבלי לשים לב למלמד הצעיר ולילדים הרכים שעמו. הם השתתקו והביטו בתמיהה ביהודי המחבק את הגמרא ומקונן בבכי מר. ניגש המלמד אל התיבה ושאל את רבי מרדכי:
"מדוע כבודו מקונן על המסכת ששמה 'חגיגה' ולא 'קינה'?"...
"איך לא אבכה עליה?!", ענה רבי מרדכי בצער, "האם יש פה מישהו הפותח בכלל את הגמרא המונחת בקרן זווית?!"
"לפעמים יש מי שפותח אותה", השיב המלמד.
"אולי היא נפתחת מדי פעם", אמר רבי מרדכי במרירות, "כדי לנער ממנה את האבק שהצטבר עליה"...
"כאשר פותחים אותה - לומדים בה!", קבע הצעיר.
"לומדים בה?!", התקשה רבי מרדכי להאמין, "אולי בגירסא".
"גם בהבנה ועיון", נענה.
ראה רבי מרדכי את נחרצותו של הצעיר, פתח את הגמרא באמצעה, ושאל את המלמד אם יוכל להסביר לו את מהלך הסוגיה באותו עמוד.
הבחור הצעיר העיף מבט בעמוד הגמרא והחל לסכם את כל יסודות הסוגיה. הוא שיחזר את מהלך השקלא וטריא, לאחר מכן השמיע באוזניו של רבי מרדכי קושיות עמוקות על פשט הכתוב, ובעזרת תירוץ נפלא הוביל את הסוגיה לנתיב אחר. הגאון האלג'ירי ניצב מול מלמד התינוקות הצעיר ולא ידע את נפשו מרוב התלהבות. חידושים כאלה לא שמע אפילו מגדולי חכמי אלג'יר! הוא שאל את הצעיר לשמו.
"שמי יעקב אביחצירא, ואני בנו של רבי מסעוד זכר צדיק לברכה, רבה של תאפיללת שהלך לבית עולמו לא מכבר. והוא שהנחילני את דרכי הלימוד".
רבי מרדכי החליט בו ברגע להשתקע בתאפיללת כדי ללמוד עם הבחור המופלא הזה. הוא פנה לחכמי העיר וחשף בפניהם את גדולתו העצומה של המלמד הצעיר, שראוי לדעתו כבר כעת לרשת את מקומו של אביו זצ"ל, למרות היותו בן תשחורת, שאין לו אפילו חתימת זקן. חכמי העיר ופרנסיה שוכנעו מדבריו של הגאון האלג'ירי וקבעו מועד להכתרת רבי יעקב אביחצירא. לא ארכו הימים ו"אביר יעקב" הוכר לא רק כרב המחוז, אלא כמנהיג יהדות מרוקו כולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













