ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
אחרי האסון הנורא של השואה, חיפשו העם היהודי ומדינת ישראל את היום הראוי ואת הדרך הראויה לתת ביטוי לצער ולזכור את הקורבנות החפים מפשע של אותו טבח ענקי חסר תקדים. מדינת ישראל בחרה תאריך בסוף חודש ניסן כיום השואה. היום הזה כולל השמעת צפירה, דקת דומייה, תוכניות זיכרון מיוחדות ברדיו ובטלוויזיה ומוזיקה שקטה. השואה הונצחה בסרטים, במוזיאונים, בספרים, בהרצאות וכמעט בכל דרך אפשרית אחרת. אך הרבנות הראשית לישראל ביקשה לציין את השואה בדרך אחרת, מסורתית יותר, וקבעה את יום עשרה בטבת כיום זיכרון וכיום הקדיש הכללי לזכר ששת המיליונים שנספו בשואה.
בהיסטוריה היהודית כל האסונות צוינו על ידי תעניות. מאחר שעשרה בטבת הוא יום צום בכל מקרה, חיברה הרבנות אליו את יום הקדיש הכללי לזכר הנספים בשואה. חוץ מארבע התעניות הקבועות, עשרה בטבת, צום גדליה, י"ז בתמוז ותשעה באב, נהגה יהדות מזרח אירופה לקיים ימי תענית נוספים, כמו כ' בסיוון, בו מציינים את הפוגרומים והגירושים שחוותה יהדות אשכנז במשך השנים ממסעות הצלב ועד חמלניצקי ואחריו. בכל פעם שיש אפשרות הצמידו ימי זיכרון לימי תענית קיימים, כפי שהצמידו את יום הזיכרון לגירוש יהודי ספרד לתשעה באב. זה תמיד היה הנוהג בעולם היהודי.
אחד הקשיים הגדולים של היהדות המודרנית הוא לציין את האירועים העצומים שקרו לנו במאה האחרונה. איך לציין את הקמת מדינת ישראל? איך לקדש את זיכרון קורבנות השואה? במסורת היהודית כל האירועים הגדולים הונצחו בתוך הקשר דתי. אך בימינו, כשהחלק גדול מהעם היהודי ומנהיגותו כבר לא רואים את עצמם כמחוברים לנורמות הדתיות המסורתיות, שאלות ההנצחה האלה הולידו תוצאות שנויות מאוד במחלוקת.
היהדות הדתית ניסתה להעניק נופך דתי לימי הזיכרון החילוניים האלה. ההצלחה של המאמץ הזה היתה חלקית בלבד, ולכן עדיין יש הרבה רגשות מעורבים בעניין ימי הזיכרון האלה. הקדיש הכללי שנאמר בעשרה בטבת הוא ניסיון דתי לערוך טקס זיכרון מכובד ומסורתי, טקס מאחד שמקובל על כל היהודים. הרושם האישי שלי הוא שדרך הציון הזאת תפסה תנופה מסוימת בשנים האחרונות. אם היא תצליח אי-פעם להיות מקובלת על כולם, כפי שקיוותה הרבנות הראשית, רק ימים יגידו.
כשדור השואה הולך ונעלם, הקושי בהנצחת השואה בדרך משמעותית לדורות הבאים רק גובר. יום קדיש כללי, כמו עשרה בטבת, תלוי בקיומו של רגש יהודי מסוים. קשה מאוד לעורר רגש כזה בלי לפנות למסורת היהודית, לאמונה או למצוות. עשרה בטבת כיום הקדיש הכללי חושף את הבעיה העמוקה של הזהות היהודית והמקום שתופסים המסורת וחלק מהפולחנים הדתיים בחיינו ובחברה שלנו.
לעם היהודי זיכרון היסטורי שאינו שוכח כמעט דבר. הנצחה של אירועים, אסונות וגם ניצחונות, היא עודנה חלק מהחיים היהודיים. צורת ההנצחה שבוחר עם ישראל לאירועים שונים יכולה להשתנות מזמן לזמן ומדור לדור, אך אפשר לומר בוודאות שהזיכרון היהודי וההנצחה ינצחו בסופו של דבר.
לפיכך יום הקדיש הכללי בעשרה בטבת מקבל חשיבות גדולה יותר מסתם יום תענית וזיכרון. זה יום שבו אנחנו מקדשים מחדש את הערכים, את ההיסטוריה ואת השליחות של העם היהודי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
