ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
יש לי חבר עם עיניים מיוחדות. הם נדלקות באור מיוחד כל פעם שחידוש מרענן מופיע בבית מדרשו. הייתם צריכים לראות את עיניו ביום שהוא לבש בפעם הראשונה 'ארבע כנפות' עם פתיל תכלת. וכשפרסמו בעיתון שבשוודיה נולדה פרה אדומה תמימה לא היה גבול לאושרו.
יום אחד הוא בא אלי עם עיניים שואלות. שמע, הוא אמר לי, אני חייב לברר שאלה שמישהו שאל אותי - האם ועד כמה עלינו לפעול לחידוש מצוות נשכחות?
יום אחד הוא בא אלי עם עיניים שואלות. שמע, הוא אמר לי, אני חייב לברר שאלה שמישהו שאל אותי - האם ועד כמה עלינו לפעול לחידוש מצוות נשכחות?
פיזיותרפיה רוחנית
הרב שמואל אליהו שליט"א - רב העיר צפת
המצוות הללו שאנו מקיימים, בין אם אנו עושים אותם כתקנם ובין אם רק בבחינת זכר למצוה, הם חשובות לעיתים כדי לעורר את הרצון ולעיתים כפיזיותרפיה השבה ומפעילה את הגוף
השאיפה לקיום מצוות נשכחות נובעת מבריאות נפשית. בעל השערי קדושה כותב שתרי"ג מצוות הם כנגד תרי"ג אברי הגוף, נמצא שהשאיפה לקיום כל המצוות היא שאיפה לחיים מחודשים של כל הגוף, כולל חצי הגוף שהיה משותק לאורך כל הגלות.
שאיפה זו היא התנאי הראשון לבריאות. התנאי השני הוא להאמין שאכן כל הגוף יכול לשוב לחיים מחדש. התנאי השלישי הוא פיזיותרפיה. על האדם להתחיל להזיז את עצמו בעל כורחו ואחר כך הוא כבר ירוץ ויפעל בעצמו. ובמקרה דנן השיבה לקיום מצוות אלו הם פיזיותרפיה רוחנית של חצי הגוף המשותק בגלות.
המצוות הללו שאנו מקיימים, בין אם אנו עושים אותם כתקנם ובין אם רק בבחינת זכר למצוה, הם חשובות לעיתים כדי לעורר את הרצון ולעיתים כפיזיותרפיה השבה ומפעילה את הגוף.
כמובן, תמיד עלינו לזכור, שלעיתים מצוות אלו הם רק זכר למצוה האמיתית. לדוגמא - התרומה שאנו נותנים בערב פורים היא רק זכר למחצית השקל ולא מחצית השקל בעצמו, וכן - אנו מתפללים כיום לצערנו בכותל ולא בבית המקדש עצמו. חשוב שנזכור זאת כדי שלא נתרגל לקביים שמטרתם רק להוביל אותנו ממצב הנכות למציאות השלימה, וכדי שלא נוותר על הדבר בעצמו ותמיד נמשיך לשאוף לשלמות.
אנשים שמתאמצים כיום לקיים מצוות פטר חמור לא צריכים להרגיש אי נוחות ממבטי האנשים שמביעים תמיהה על 'מוזרות' כביכול. כך הסתכלו לפני חמישים שנה על אלו שעישרו פירות וירקות עד שהתרגלנו שזה חלק מהחיים.
עוד יבוא יום שנתרגל לכך שתכלת, קטורת וטהרה מטומאת מת הם חלק בסיסי מהחיים, כמו נבואה שאמורה להיות חלק בלתי נפרד מחיינו. העובדה שבעיננו היום עניינים אלו נראים רחוקים, היא ספיח רוחני של הגלות אשר יצאנו ממנה אך היא עדיין לא יצאה לגמרי מאיתנו.
הקומה הבאה עלינו לטובה
הרב שלמה שושן שליט"א - ראש ישיבת ההסדר בבית שאן
השאיפה לחידוש מצוות אלו בערה בעצמותיהם של גדולי ישראל כבר בתחילת תהליך שיבת ציון: הרב קלישר דיבר על בניין בית המקדש וחידוש הקורבנות, החפץ חיים דחף ללמוד סדר קודשים ולהתכונן לעבודת המקדש. אנו שנוגעים כבר בכך, וודאי שצריכים להשתדל ביתר שאת.
המצוות ה'נשכחות' ששבות ומתחדשות בדורנו, הם חלק מהתהליכים הכלליים שעם ישראל מצוי בהם זה למעלה ממאה שנה. עם ישראל חוזר לדברים שחלם עליהם, אך לא פגש אותם במשך שנות גלותו כגון: החזרה לארץ ישראל, חידוש ההתיישבות וקיבוץ הגלויות. תהליכים אלו הם הכנה ותשתית לשלב גבוה יותר, בו עם ישראל ישוב לקומתו השלימה, כפי שחזו לנו הנביאים וחז"ל בדבריהם על הבית השלישי.
המצוות הללו ששבות ומתחדשות הם חלק מסימני הגאולה, שהרי הגאולה היא חיי תורה שלמים. "כיוון שגלו ישראל ממקומן, אין לך ביטול תורה גדול מזה" (חגיגה ה'), כלומר, הגלות היא סוג של ביטול תורה, ואין הכוונה רק לביטול תורה במובן הצר של חוסר זמן ללימוד תורה, אלא ביטול של מציאות התורה בחיים. לכן, שיבתן של מצוות נוספות לחיינו היא קיום התורה מחדש וחלק מגאולת ישראל.
כך גם מפרש הרצי"ה קוק זצ"ל בפירושו לפרק 'קניין תורה' את הביטוי 'תורה לשמה', תורה שממלאת את הייעוד שלה, את המטרה שבשבילה התורה באה לעולם, שזה תיקון העולם ודבקות בה'. עיקרון זה מתיישם בחידוש מצוות אלו.
דרך מצוות אלו אנו יכולים גם לעמוד על משמעותם הפנימית של המצוות. למשל - התכלת. המטיל תכלת בציציותיו לא רק מקיים את המצוה יותר בשלמות, אלא גם מכוון לדברי המדרש -"תכלת דומה לים, וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד". יש כאן אמירה של קיום המצוה ברמה התכליתית שלה, אנו לא רק מאמינים שדרך הציצית נדבקים בה' אלא גם רואים זאת.
השאיפה לחידוש מצוות אלו בערה בעצמותיהם של גדולי ישראל כבר בתחילת תהליך שיבת ציון. הרב קלישר דיבר על בניין בית המקדש וחידוש הקורבנות, החפץ חיים דחף ללמוד סדר קודשים ולהתכונן לעבודת המקדש, עוד בימים שכל השיבה לארץ הייתה רק בגדר חזון. אנו שנוגעים כבר בכך, וודאי שצריכים להשתדל ביתר שאת.
וכאן יש להדגיש שני עניינים:
א. אסור שהעיסוק בנושאים 'חדשים' אלו יביא להזנחת העיסוק בחלקי התורה אותם למדו בכל הדורות. להיפך - עלינו לבנות קומה נוספת של לימוד בנושאים מתחדשים על גבי הקומה היסודית של הלימוד של כל הדורות.
ב. עלינו לשאוף לכך, שגם הלימוד בנושאים ה'וותיקים' יתחדש מתוך המפגש המחודש עם הארץ ועם העם השב לארצו. לדוגמא - גם חלקי חושן משפט צריכים לקבל נופך מחודש. בכל עניין הלכתי עלינו למצוא את הנופך הרוחני הפנימי. כך אנו נוהגים בישיבה בבית שאן, כשאנו מחפשים תובנות רוחניות בכל עניין בגמרא. זוהי תורת ארץ ישראל.
סדר עדיפויות
הרב יצחק הלוי שליט"א - רב המועצה המקומית קרני שומרון
צריך לדעת את המינון הנכון, למצוא את האיזון שבין לימוד אותן הלכות הנוגעות לחיי היומיום, לבין אותם הלכות "רדומות" כמו: תכלת, פרה אדומה, שילוח הקן וכדו'
מעשה באדם אחד, שבקש מרבו דרך לתשובה, על כי נכשל בכך שלא נטל ידיו למים אחרונים... הרגיעו הרב ועודדו: להבא, תקפיד על כך! אבל איך קרה לך כדבר הזה? - פשוט, לא ברכתי ברכת המזון באותה סעודה, השיב האיש. - ומדוע לא ברכת ברכת המזון? חקר הרב. - איך אוכל לברך? - האוכל לא היה כשר. - לא היה כשר?! איך ארע הדבר? המשיך הרב לחקור. - אכלתי במסעדה של גויים! התנצל הלה. - מסעדה של גויים?! - כן! לא הייתה שום מסעדה יהודית כשרה פתוחה באותו היום - ??? - היה זה ביום הכיפורים!...
אדם אוכל ביוה"כ, ואתה שואל אותו: תגיד, נטלת ידים?!
כלפי מה הדברים אמורים? קודם כל יש לשים דגש חזק על אותן הלכות חמורות הנהוגות בזמן הזה. לך נא ראה, מה שכתב הגאון בעל ה"חוות דעת" בסידורו "דרך החיים": "ועל זה ידוו כל הדווים, שכמה תלמידי חכמים מופלגים בתורה, עוסקים בפלפול ובחריפות, ואילו בהלכות שבת אינם בקיאים ובאים לידי ספק חילול שבת. אוי לנו מיום הדין, אוי לנו מיום התוכחה"!
ועיין בדברי רבנו בחיי בהקדמתו לספרו "חובות הלבבות", שמספר על חכם קדמון אחד ששאלוהו בנושא רחוק ולא כל כך מעשי, ואותו חכם הגיב כלפי השואל: "ואתה, האיש השואל על מה שלא יזיקנו אם לא ידענו. הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מן המצוות, אשר אינך רשאי להתעלם מהן, ואין לך לפשוע בהן, עד שנפנית לחשוב בשאלות נכריות (=זרות, רחוקות), אשר לא תקנה בהם מעלה יתירה בתורתך ואמונתך ולא תתקן בהן מעוות במידות נפשך".
המסקנה המתבקשת היא, כי ישנו "סדר עדיפות לאומי" של העיסוק במצוות ובלימוד הלכותיהן. ראשית עלינו ללמוד את ההלכות המצויות.
אמנם ישנו גם צד שני למטבע. ידוע, כי ה"חפץ חיים" כתב את "ליקוטי הלכות" שלו על סדר קדשים משום, שלדעתו, מהרה יבנה הבית וישנו הצורך להתכונן באופן מיוחד ויסודי לשעת בניין בית המקדש במהרה בימינו. לא יתכן שנעמוד מול בית המקדש בפה פעור ולא נדע את אשר עלינו לעשות. ובמיוחד כשכביכול ה' מתבונן מחלוני רקיע ובודק: האם החבר'ה מוכנים כבר? ואם לאו, אזי בניית המקדש מתעכבת.
דרישה דומה נדרשת מאתנו בלימוד ובידיעת המצוות התלויות בארץ, שהיו במשך אלפיים שנות, בבחינת מת מצווה, שאין לו... מספרים על "רב מטעם", שעלה ארצה ונשאל כאן בארץ, שאלה כלשהי בעניין מצווה התלויה בארץ, שכמובן, לא ידע להשיב עליה. הגיב ואמר: מעניין, ארבעים שנה (!) ישבתי על כס הרבנות אי שם בחו"ל, ומעולם לא הגיעה אל שולחני שאלה כזאת... גם כאן המסקנה המתבקשת היא, כי יש לעסוק ולהתמחות בהלכות אלו בארץ. ומי יודע, אם אחיזתנו בארץ הזאת רופפת עדיין, מפאת העובדה שלא אכשור דרי בידיעת המצוות הללו על בוריין. והקב"ה מתבונן ממעל ורואה, כי החבר'ה אינם מוכנים עדיין.
צריך, אפוא, לדעת את המינון הנכון. למצוא את האיזון שבין לימוד אותן הלכות הנוגעות לחיי היומיום, לבין אותם הלכות "רדומות" כמו: תכלת, פרה אדומה, שילוח הקן וכדו' בכדי שלא נתמה על עצמנו, כמו שתמהו חכמים על עצמם: ברכת המזון לא למדנו, ותנויי מתנינן?! (ברכות מ"ט). אל לנו להחמיץ את חלון ההזדמנויות ללימוד פורה ומרענן של לימוד ההלכה למקורותיה על בורייה באותן שנים יפות, שבהן אנחנו מסתופפים בין כותלי בית המדרש, לבל נצטער, חלילה, לאחר מכן על "חלב שנשפך" ונתהה: נח נפשיה דרב (=נפטר רב), וברכת מזונא, לא גמרינן (למדנו)! (ברכות מ"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
