ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אין אומרים תחנון בניסן ואסור גם לומר תפילת צידוק הדין או לשאת הספדים. זה חודש של התחדשות וגאולה, של שמחה ותקווה לטוב. אסור להרהר באירועים רעים מן העבר, וכל יהודי צריך לשאת עיניים קדימה בתקווה.
התורה אומרת "היום אתם יוצאים בחודש האביב". לוח השנה היהודי עצמו מותאם כך (שבעה חודשים מעוברים בכל מחזור של 19 שנים) שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב בארץ-ישראל. לולא הציווי הזה, לוח השנה יכול היה להיות לוח ירחי טהור, שבו החגים כל הזמן נודדים לאורך השנה, כפי שקורה בלוח השנה הירחי של המוסלמים.
האביב וחג הפסח מביאים איתם מסר של התחדשות, של אנרגיה חדשה, של צמיחה לתוך תקופה חדשה שמביאה איתה הזדמנויות ליצירתיות ולהשגת הישגים. התורה והטבע יוצרים זוג הרמוני שכל פרט בו אמור להאיר, להסביר ולחזק את הערכים והלקחים שמלמד האחר. הרעיון הזה בולט בתכונות הייחודיות של חודש ניסן.
השנה, שנת התשס"ט, יש בחודש ניסן מאפיין טבעי מיוחד - ברכת החמה. הטקס והברכה מתקיימים פעם ב-28 שנים, ותמיד ביום רביעי בשבוע. הפעם זה יוצא בערב פסח. כל 28 שנים, השמש, כוכבי הלכת הסמוכים לה והירחים במערכת השמש שלנו חוזרים פחות או יותר לאותו מיקום יחסי שהיה להם בשעת בריאת העולם.
בברכה הפשוטה שאנחנו אומרים בבוקר, "עושה מעשה בראשית", בברכה על כך שהקב"ה ממשיך לברוא את היקום בכל יום ויום, אנחנו מכירים בעובדת הבריאה ובקיומו של בורא. זה אישור לאחד מעיקרי האמונה של היהדות - האמונה במציאות בורא עולם.
השנה תהיה זו הקדמה הולמת לסדר פסח שמתקיים באותו הערב, מפני שבסדר יש ביטוי לתכונה נוספת של הקב"ה, כביכול, שהיהדות מדגישה, ההשגחה המיוחדת שלו על עם ישראל והתפקיד המיוחד שהטיל עליו הקב"ה בהיסטוריה האנושית. בדרך זו חודש ניסן מייצג שתי תפיסות ביהדות: האוניברסלי והכללי מול הפרטי והלאומי. הייצוג הזה, של שתי השקפות שונות, לכאורה, של תפקיד האל בענייני בני האדם הוא מה שמפריד את היהדות משאר הדתות.
אלקי ישראל הוא האלקים של כולם, של הטבע ושל היקום כולו. זה הוא עיקרון חשוב שאנחנו למדים מחודש ניסן.
חודש ניסן פותח לנו שער לראות גדולה רוחנית. הוא מאפשר לנו לראות את יד האלקים, כביכול, שמתערבת בענייני האדם ובהיסטוריה האנושית. הוא גם נותן לנו מושג איך הקב"ה עושה צדק בעולם הזה, עם אומות ועם יחידים. לפעמים, כמו במקרה של פרעה ושל המצרים, הדין הוא פומבי, מפורסם ולא ניתן להכחשה או לפרשנות. במקרים אחרים, הוא בולט פחות ולא תמיד מובן או מיידי. אך התורה מלמדת אותנו שהצדק תמיד נעשה. במסכת אבות מסופר ששליח מבית דין של מעלה מופיע בכל יום בעולמנו כדי לגבות מבני האדם את מה שאנחנו חייבים לבית דין של מעלה בשכר ובעונש.
אבל בחודש ניסן אנחנו שמחים, מפני שהחודש הזה מגלה לנו בפירוט ברור את עד כמה מדויק וצודק משפט האלקים. משום כך, בחודש ניסן אנחנו מוצאים אישור לאמונתנו באלקים צודק, גם אם בלתי מובן. אולי זאת הסיבה שהתורה קבעה את חודש ניסן לראשון לכל חודשי השנה, ולא רק מבחינה כרונולוגית אלא גם מבחינה סמלית וחינוכית. החודש הזה ניתן לנו על ידי הקב"ה כמתנה, ככתוב, "החודש הזה לכם". הוא שלנו כדי ללמד אותנו לזהות את מושגי היסוד של היהדות שהזכרתי קודם.
מי ייתן ונזכה בו השנה לגאולה ברוח וגם בגוף.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
