ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
אין אומרים תחנון בניסן ואסור גם לומר תפילת צידוק הדין או לשאת הספדים. זה חודש של התחדשות וגאולה, של שמחה ותקווה לטוב. אסור להרהר באירועים רעים מן העבר, וכל יהודי צריך לשאת עיניים קדימה בתקווה.
התורה אומרת "היום אתם יוצאים בחודש האביב". לוח השנה היהודי עצמו מותאם כך (שבעה חודשים מעוברים בכל מחזור של 19 שנים) שחג הפסח יחול תמיד בעונת האביב בארץ-ישראל. לולא הציווי הזה, לוח השנה יכול היה להיות לוח ירחי טהור, שבו החגים כל הזמן נודדים לאורך השנה, כפי שקורה בלוח השנה הירחי של המוסלמים.
האביב וחג הפסח מביאים איתם מסר של התחדשות, של אנרגיה חדשה, של צמיחה לתוך תקופה חדשה שמביאה איתה הזדמנויות ליצירתיות ולהשגת הישגים. התורה והטבע יוצרים זוג הרמוני שכל פרט בו אמור להאיר, להסביר ולחזק את הערכים והלקחים שמלמד האחר. הרעיון הזה בולט בתכונות הייחודיות של חודש ניסן.
השנה, שנת התשס"ט, יש בחודש ניסן מאפיין טבעי מיוחד - ברכת החמה. הטקס והברכה מתקיימים פעם ב-28 שנים, ותמיד ביום רביעי בשבוע. הפעם זה יוצא בערב פסח. כל 28 שנים, השמש, כוכבי הלכת הסמוכים לה והירחים במערכת השמש שלנו חוזרים פחות או יותר לאותו מיקום יחסי שהיה להם בשעת בריאת העולם.
בברכה הפשוטה שאנחנו אומרים בבוקר, "עושה מעשה בראשית", בברכה על כך שהקב"ה ממשיך לברוא את היקום בכל יום ויום, אנחנו מכירים בעובדת הבריאה ובקיומו של בורא. זה אישור לאחד מעיקרי האמונה של היהדות - האמונה במציאות בורא עולם.
השנה תהיה זו הקדמה הולמת לסדר פסח שמתקיים באותו הערב, מפני שבסדר יש ביטוי לתכונה נוספת של הקב"ה, כביכול, שהיהדות מדגישה, ההשגחה המיוחדת שלו על עם ישראל והתפקיד המיוחד שהטיל עליו הקב"ה בהיסטוריה האנושית. בדרך זו חודש ניסן מייצג שתי תפיסות ביהדות: האוניברסלי והכללי מול הפרטי והלאומי. הייצוג הזה, של שתי השקפות שונות, לכאורה, של תפקיד האל בענייני בני האדם הוא מה שמפריד את היהדות משאר הדתות.
אלקי ישראל הוא האלקים של כולם, של הטבע ושל היקום כולו. זה הוא עיקרון חשוב שאנחנו למדים מחודש ניסן.
חודש ניסן פותח לנו שער לראות גדולה רוחנית. הוא מאפשר לנו לראות את יד האלקים, כביכול, שמתערבת בענייני האדם ובהיסטוריה האנושית. הוא גם נותן לנו מושג איך הקב"ה עושה צדק בעולם הזה, עם אומות ועם יחידים. לפעמים, כמו במקרה של פרעה ושל המצרים, הדין הוא פומבי, מפורסם ולא ניתן להכחשה או לפרשנות. במקרים אחרים, הוא בולט פחות ולא תמיד מובן או מיידי. אך התורה מלמדת אותנו שהצדק תמיד נעשה. במסכת אבות מסופר ששליח מבית דין של מעלה מופיע בכל יום בעולמנו כדי לגבות מבני האדם את מה שאנחנו חייבים לבית דין של מעלה בשכר ובעונש.
אבל בחודש ניסן אנחנו שמחים, מפני שהחודש הזה מגלה לנו בפירוט ברור את עד כמה מדויק וצודק משפט האלקים. משום כך, בחודש ניסן אנחנו מוצאים אישור לאמונתנו באלקים צודק, גם אם בלתי מובן. אולי זאת הסיבה שהתורה קבעה את חודש ניסן לראשון לכל חודשי השנה, ולא רק מבחינה כרונולוגית אלא גם מבחינה סמלית וחינוכית. החודש הזה ניתן לנו על ידי הקב"ה כמתנה, ככתוב, "החודש הזה לכם". הוא שלנו כדי ללמד אותנו לזהות את מושגי היסוד של היהדות שהזכרתי קודם.
מי ייתן ונזכה בו השנה לגאולה ברוח וגם בגוף.

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

"בזאת התורה" - איזו תורה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

רמב"ם וכוזרי

לאן שבים ולמה מתוודים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

אוי ויי!

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

חידוש כוחות העולם

מה המשמעות הנחת תפילין?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















