ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
בנימין בן מסעודה
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב ב).
שנת השמש העברית מתחילה בחודש תשרי שא' בו נחשב כראש השנה, לשנים.
ננסה בדברינו השבוע להבין יותר לעומק את ההבדלים הרוחניים ששני החודשים הללו מייצגים. פסח-חג המצות הוא הרגל של חודש ניסן והרגל של חודש תשרי הוא חג הסוכות.
מים הם צורך חיים קריטי וגם סימן של חיים. ניתן לומר בוודאות כי ללא מים מציאות של חיים אנושיים, היא כמעט בלתי אפשרית.
באמצעות היחס למים ננסה להבין את ההבדל בין החגים.
ביום הראשון של חג הפסח אנו מפסיקים להתפלל "ותן טל ומטר לברכה" ואפילו גבורות גשמים אנו חדלים מלהזכיר. איסור חמץ שהוא איסור כרת (באכילת כזית ומעלה) הינו תוצאה של מפגש הקמח עם המים לזמן ארוך מח"י רגעים. המהדרין מקפידים לאפות מצות מחיטים שנשמרו ממגע עם מים כבר משעת קצירה ורבים משלומי אמוני ישראל נוהגים להקפיד כי מצותיהם לא יבואו במגע עם מים גם אחרי האפייה ("שרויה").
הנס הגדול של יציאת מצרים מסתיים גם הוא ב"חרבה" - במעבר יבש בתוך ים סוף.
לעומת פסח, חג הסוכות הינו כל כולו ערגה ובקשה לקראת תפילת "חן חשרת מים":
- משמעות הנענועים של ארבעת המינים, הינם תפילה לשפע מים.
- הערבה גדלה על המים ועליו של ההדס כטיפות מים.
- חביטת הערבה ותפילות הושענא רבה גם הם קשורות לתפילה על המים.
- ניסוך המים על גבי המזבח, מצטרף לזמן החג, אל ניסוך היין של כל ימות השנה.
- שמחת בית השואבה היא המאורע המרכזי, מידי ערב, של שמחת החג.
אם כך, נוכל לסכם כי בחג הפסח אנו מתרחקים מהסימן האוניברסאלי של החיים - המים, ואילו בחג הסוכות אנו מדגישים אותו כמה שיותר. לכן אין זה פלא כי בפסח- חג המצות, אנו מתכנסים פנימה אל תוך הבית. אוכלים את הפסח בחבורה שהתכנסה פנימה אל עצמה ואין אפשרות לאכול את הפסח בשדה ולא ברחוב. אורחים שאינם מבני ברית לא ירגישו בנח סביב שלחן הסדר לא רק בגלל "שפך חמתך", אלא משום שגישתם תחסם אל שני המרכיבים המרכזיים של הערב, היין וקרבן הפסח.
בחג הסוכות אנו יוצאים אל הטבע, עוזבים את הבית הקבוע ואת הגנת מחיצותיו האיתנות ויושבים בסוכת ארעי, שכל כולה שתי דפנות והשלישית אפילו טפח. גם הגויים מוזמנים לחג עמנו חג זה והנביא זכריה אף מאיים בנבואתו על הגויים שלא יבואו לחוג עמנו חג זה בירושלים (זכריה יד).
עזרא הסופר, שחלק גדול ממפעלו הרוחני הוקדש להפרדת העם מבני נכר שהצטרפו אליו בתהליך הגאולה, בחר להתחיל את מסעו לארץ ישראל ולכינון המקדש מחדש בירושלים דווקא בר"ח ניסן. וז"ל הכתוב:
"כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל" (ז' ט).
בבחירת תאריך זה מדגיש עזרא הסופר את הכיוון הרוחני של ההתבדלות.
לעומתו שלמה המלך הקפיד לחגוג את חנכת המקדש, דווקא בחג הסוכות (מלכים א ח' ב), כדי להדגיש את האוניברסאליות של המקום. גם בני הניכר הוזמנו להתפלל בבית אשר בנה שלמה, כמשכן לשכינה.
הבה נאחל לעם ישראל כי יזכה לחוג את היציאה לחירות, אל החופש, בחודש ניסן הבא עלינו לטובה,
כך יבואו לידי איזון נכון, שני הכוחות של ההתכנסות פנימה וההשפעה החוצה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
