ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"תנו רבנן עשרה אין חולקין להן תרומה בבית הגרנות. ואלו הן חרש, שוטה וקטן וכו', וכולן משגרין להם לבתיהם" (יבמות צט:) מבואר שאין חולקים לקטן תרומה בגורן משום זילותא דתרומה אבל אפשר לתת לו לביתו ויוצא בעל השדה ידי חובת הפרשת תרומה.
נחלקו הראשונים האם במתנות כהונה פועל דין "דעת אחרת מקנה" או לא.
ר' שמשון משפיירא סובר שיש גם כאן "דעת אחרת מקנה", שהרי "טובת ההנאה לבעלים", דהיינו שהבעלים קובע למי תחולק התרומה, לכן נחשב הדבר שהוא הנותן.
הוא הביא הוכחה מהסוגיא בב"מ יא: בהא דרבן גמליאל והזקנים, שם הקנה את המעשרות לר' יהושע ומתנות עניים לר"ע - ואע"פ שלא עמד בצד חצירו ואינה משתמרת להם, הועילה מתנתו משום דחשוב "דעת אחרת מקנה", וכתירוץ רב פפא שם.
לעומתו ר"ת סובר ש"אין טובת הנאה ממון" ולא נחשב הבעלים דעת אחרת מקנה, ומבאר את הגמ' בב"מ בשהקנה להם גם את החצר ובכה"ג כיוון שאיכא "דעת אחת מקנה" לעניין החצר מהני גם לענין מעשרות.
עפ"ז דנו האחרונים בנתינת כסף פדיון הבן משאר מתנות כהונה לקטן.
בעל הפר"ח (בקונטרס מים חיים) סובר שבכל מתנות כהונה אפשר לתת לקטן משום דדעת אחרת קטנה מהני ליה מדאו' ויש בהם דעא"מ. וא"כ פסק כר"ש משפיירא.
ובקצוה"ח (סי' רמ"ג סק"ד) פסק כר"ת וצ"ל שאין במתנות כהונה דעת אחרת מקנה. לכן לכאורה א"א לתתם לקטן. אלא שמהגמ' ביבמות הנ"ל מוכח שודאי אפשר. וצריך להבין מדוע.
ועוד הקשה קצוה"ח מהא דמהני התם אף נתינה לשוטה,והרי נפסק להלכה שבשוטה אפילו דעא"מ לא מהני, (סמ"ע סי' רמ"ג ס"ק כ"ט ודלא כלבוש שסובר דמהני אף בשוטה).
וביאר קצוה"ח שאכן מהני נתינת מתנות כהונה ופדיון הבן לקטן אבל לא מטעמו של הפר"ח.
הוא הסביר זאת בשתי דרכים:
א. מתנות כהונה הינם חוב של ישראל, ושיעבודא דאורייתא, ולכן חשיב כבר כממון הכהנים, ששבט הכהונה זכה בהם. א"כ אין כאן אלא פרעון חוב ודי בהסתלקות הנותן וא"צ זכיית המקבל, כשם דקיי"ל שנתינה בע"כ שמה נתינה.
ב. מכיון שא"צ לדעת המקבל מהני נתינה אף לשוטה וקטן. אע"פ שאין כאן דעא"מ ובשוטה אף לא מהני דעא"מ. לפ"ז לכאורה אע"פ שהנותן יצא י"ח אין המתנות של הקטן ואם יקחם כהן אחר ממנו, זכה.
ג. ע"פ דברי התוס' (סנהדרין סח:) שביאר שקטן שיש לו ממון מדאוריתא כשעשה מלאכה - הניתן לו בשכרו ה"ז שלו מדאוריתא.
ה"ה במתנות כהונה דכתיב בהם "חלף עבודתכם" ה"ז כשכר מעשה ידיו של הכהן ואף קטן ושוטה זוכה בהם.
בנתיבות המשפט (שם סק"ח) כתב דמהני מטעם שא"צ נתינה וזיכוי במתנות כהונה, ואפילו אם יפקירם בעל השדה יוצא ידי חובה.
אמנם בשנת הביעור חייב לזכותם לכהן ולא יצא י"ח ביעור עד שיזכה בהם הכהן. ולכן בשנה זו א"א לתת לקטן.
אע"פ שקטן א"י לזכות בקנין, מחדש נתיבות המשפט, שאם אכל הקטן את המתנות זכה בהן ויצא הישראל ידי חובתו.
לכן אם יאכיל פדיון בנו לקטן או את שאר המעשרות יצא י"ח אבל כל שלא אכלם הקטן, יכול כהן אחר לקחתם מהקטן, ואף הישראל לא יצא ידי חובת פדיון הבן ולא י"ח מעשרות בשנת הביעור.
א"כ מצאנו שלוש דרכים בהסבר האפשרות של קטן לקנות מדאוריתא:
א. שכר עבודתו (תוס' וקצוה"ח).
ב. מה שאכל ( נתה"מ).
ג. פירעון חובו לקטן (קצוה"ח).
אי אפשר לבד!
איך לקשור את הסכך?
אנחנו קודש למענך
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
