ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
"וירא פנחס", הוא ראה למה מביאה המשיכה לבנות מואב, לגילוי עריות, עבודה זרה ואולי גם לשפיכות דמים. הרי כבר קרה במעשה העגל שהרגו את חור כשעמד נגדם. מה ימנע מהם כאן להגיע לשפיכות דמים כשלא בושו לגשת אל משה עם המדינית, להתוכח אתו על היתר תאוה.
פנחס "השיב את חמתי מעל בני ישראל" - ברגע שראו ישראל את מסירות נפשו של פנחס, נתגלתה מחדש נשמת ישראל בטהרתה, העם התפכח משכרות התאוה. כולם הרגישו כי אי אפשר לאדם מישראל למסור את נפשו בשביל דברי תאוה ותועבה. מסירות נפש צריכה להיות בשביל דבר ה'. הקדושה שבלב העם התעוררה לשלהבת מאירה והבליטה שבתוך תוכם ישראל קדושים הם ועל כן שב ה' מחרון אפו, כי מסירות הנפש של פנחס - עוררה את העם ולימדה אותו על מה הוא צריך למסור את נפשו. מתוך אהבה לעם, מוכן היה למסור נפשו, כדי לקרבן לתורה. על כן זכה לכהונה שזכה בה אהרון אוהב השלום ורודף השלום.
(התשמ"ו)
"פנחס בן אלעזר"
שניים מבני יעקב התבלטו בקנאתם, שמעון ולוי אחי דינה, הם שיצאו להלחם יחד נגד כל אנשי שכם, מתוך קנאות לכבוד המשפחה שחולל: "הכזונה יעשה את אחותנו!? ושני השבטים נפגשים אחרי מאות בשנים, כשכל אחד הקנאה בוערת בו. שמעון - דרישה לצדק! - "זו אסורה או מותרת... בת יתרו מי התירה לך!? ובן שבט לוי - פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם". שרש הקנאות של האבות עבר לבנים אבל בצורה שונה אצל כל אחד ואחד, ויש מקום לבחון כיצד קרה שהקנאות עברה בצורה שונה, הן שניהם היו בדעה כאילו אחת. ונדמה, כי אותה קריאת תגר: "הכזונה יעשה אחותנו" היתה שונה במחשבתו של כל אחד את לוי ציערה העובדה: "הכזונה יעשה" - קנאה לאורחות חיים שגם בני נח הוזהרו חיים של קדושה וטהרה, לכן גם בר שההלכה אינה מחייבת, רק "קנאים פוגעים בו", מעוררת אצלו קנאת ה' צבאות והוא מוכן להעמיד את עצמו בסכנה, כדי לשמר על קדשת החיים. את שמעון הרגיזה העובדה: "יעשה את אחותנו", הפגיעה בכבוד המשפחה פגעה בו, על כן שבאו בני שבטו של זמרי, על פגיעה בחופש הפרט - יצא להלחם על חפש זה, גם אם זה נגד המוסר האנושי. אכן "סוף מעשה" מברר ומלבן לנו את "המחשבה תחילה" כי היא המחשבה, מהותו של האדם.
(התשס"ב)
"פנחס בן אלעזר"
התורה משבחת את פנחס על מעשיו, כמי שמילא את שליחותו של הקב"ה "קנא את קנאתי", ונדמה שיש כאן בפעולתו של פנחס, הד למעשיו של ראש וראשון לשבט לוי בתגובה על מעשה שכם "הכזונה יעשה את אחותנו".
והעניין - שמעון ולוי הם שניהם הגיבו על מעשה הנבלה של שכם, שניהם אמרו אותו נימוק ליעקב "הכזונה יעשה את אחותנו", ולפנינו מפגש חדש בין נין נינו של שמעון ונין נינו של לוי, האחרון דוקר את הראשון על רקע של "בועל ארמית קנאים פוגעים בו". שניהם הגדיר יעקב: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם", איך זה קרה שהאחד זכה בברכתו של משה: "ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה" והשני - לא זכה ששמו יזכר.
ובדעתנו להעלות רעיון ששנים עשויים לעשות פעולה במשותף כשמחשבתו של האחד חיובית ושל השני שלילית. לוי כשאמר הכזונה יעשה את אחותנו, מחשבתו העיקרית היתה על הפגיעה המוסרית בדרך חשיבה זו הדריך את הבנים ועל כן נינו קנא את קנאת ה' כשראה פגיעה מוסרית. שמעון מחשבתו העיקרית היתה על פגיעה בכבוד המשפחה "יעשה את אחותנו", על כן נינו נהרג כשרצה להגיב על הפגיעה בשבטו.
(התשס"ג)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













