ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
"וירא פנחס", הוא ראה למה מביאה המשיכה לבנות מואב, לגילוי עריות, עבודה זרה ואולי גם לשפיכות דמים. הרי כבר קרה במעשה העגל שהרגו את חור כשעמד נגדם. מה ימנע מהם כאן להגיע לשפיכות דמים כשלא בושו לגשת אל משה עם המדינית, להתוכח אתו על היתר תאוה.
פנחס "השיב את חמתי מעל בני ישראל" - ברגע שראו ישראל את מסירות נפשו של פנחס, נתגלתה מחדש נשמת ישראל בטהרתה, העם התפכח משכרות התאוה. כולם הרגישו כי אי אפשר לאדם מישראל למסור את נפשו בשביל דברי תאוה ותועבה. מסירות נפש צריכה להיות בשביל דבר ה'. הקדושה שבלב העם התעוררה לשלהבת מאירה והבליטה שבתוך תוכם ישראל קדושים הם ועל כן שב ה' מחרון אפו, כי מסירות הנפש של פנחס - עוררה את העם ולימדה אותו על מה הוא צריך למסור את נפשו. מתוך אהבה לעם, מוכן היה למסור נפשו, כדי לקרבן לתורה. על כן זכה לכהונה שזכה בה אהרון אוהב השלום ורודף השלום.
(התשמ"ו)
"פנחס בן אלעזר"
שניים מבני יעקב התבלטו בקנאתם, שמעון ולוי אחי דינה, הם שיצאו להלחם יחד נגד כל אנשי שכם, מתוך קנאות לכבוד המשפחה שחולל: "הכזונה יעשה את אחותנו!? ושני השבטים נפגשים אחרי מאות בשנים, כשכל אחד הקנאה בוערת בו. שמעון - דרישה לצדק! - "זו אסורה או מותרת... בת יתרו מי התירה לך!? ובן שבט לוי - פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם". שרש הקנאות של האבות עבר לבנים אבל בצורה שונה אצל כל אחד ואחד, ויש מקום לבחון כיצד קרה שהקנאות עברה בצורה שונה, הן שניהם היו בדעה כאילו אחת. ונדמה, כי אותה קריאת תגר: "הכזונה יעשה אחותנו" היתה שונה במחשבתו של כל אחד את לוי ציערה העובדה: "הכזונה יעשה" - קנאה לאורחות חיים שגם בני נח הוזהרו חיים של קדושה וטהרה, לכן גם בר שההלכה אינה מחייבת, רק "קנאים פוגעים בו", מעוררת אצלו קנאת ה' צבאות והוא מוכן להעמיד את עצמו בסכנה, כדי לשמר על קדשת החיים. את שמעון הרגיזה העובדה: "יעשה את אחותנו", הפגיעה בכבוד המשפחה פגעה בו, על כן שבאו בני שבטו של זמרי, על פגיעה בחופש הפרט - יצא להלחם על חפש זה, גם אם זה נגד המוסר האנושי. אכן "סוף מעשה" מברר ומלבן לנו את "המחשבה תחילה" כי היא המחשבה, מהותו של האדם.
(התשס"ב)
"פנחס בן אלעזר"
התורה משבחת את פנחס על מעשיו, כמי שמילא את שליחותו של הקב"ה "קנא את קנאתי", ונדמה שיש כאן בפעולתו של פנחס, הד למעשיו של ראש וראשון לשבט לוי בתגובה על מעשה שכם "הכזונה יעשה את אחותנו".
והעניין - שמעון ולוי הם שניהם הגיבו על מעשה הנבלה של שכם, שניהם אמרו אותו נימוק ליעקב "הכזונה יעשה את אחותנו", ולפנינו מפגש חדש בין נין נינו של שמעון ונין נינו של לוי, האחרון דוקר את הראשון על רקע של "בועל ארמית קנאים פוגעים בו". שניהם הגדיר יעקב: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם", איך זה קרה שהאחד זכה בברכתו של משה: "ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה" והשני - לא זכה ששמו יזכר.
ובדעתנו להעלות רעיון ששנים עשויים לעשות פעולה במשותף כשמחשבתו של האחד חיובית ושל השני שלילית. לוי כשאמר הכזונה יעשה את אחותנו, מחשבתו העיקרית היתה על הפגיעה המוסרית בדרך חשיבה זו הדריך את הבנים ועל כן נינו קנא את קנאת ה' כשראה פגיעה מוסרית. שמעון מחשבתו העיקרית היתה על פגיעה בכבוד המשפחה "יעשה את אחותנו", על כן נינו נהרג כשרצה להגיב על הפגיעה בשבטו.
(התשס"ג)
מה כבד לך?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
איך לא להישאר בין המצרים?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד אמונה?
איך מגדירים כללי מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
