ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
"וירא פנחס", הוא ראה למה מביאה המשיכה לבנות מואב, לגילוי עריות, עבודה זרה ואולי גם לשפיכות דמים. הרי כבר קרה במעשה העגל שהרגו את חור כשעמד נגדם. מה ימנע מהם כאן להגיע לשפיכות דמים כשלא בושו לגשת אל משה עם המדינית, להתוכח אתו על היתר תאוה.
פנחס "השיב את חמתי מעל בני ישראל" - ברגע שראו ישראל את מסירות נפשו של פנחס, נתגלתה מחדש נשמת ישראל בטהרתה, העם התפכח משכרות התאוה. כולם הרגישו כי אי אפשר לאדם מישראל למסור את נפשו בשביל דברי תאוה ותועבה. מסירות נפש צריכה להיות בשביל דבר ה'. הקדושה שבלב העם התעוררה לשלהבת מאירה והבליטה שבתוך תוכם ישראל קדושים הם ועל כן שב ה' מחרון אפו, כי מסירות הנפש של פנחס - עוררה את העם ולימדה אותו על מה הוא צריך למסור את נפשו. מתוך אהבה לעם, מוכן היה למסור נפשו, כדי לקרבן לתורה. על כן זכה לכהונה שזכה בה אהרון אוהב השלום ורודף השלום.
(התשמ"ו)
"פנחס בן אלעזר"
שניים מבני יעקב התבלטו בקנאתם, שמעון ולוי אחי דינה, הם שיצאו להלחם יחד נגד כל אנשי שכם, מתוך קנאות לכבוד המשפחה שחולל: "הכזונה יעשה את אחותנו!? ושני השבטים נפגשים אחרי מאות בשנים, כשכל אחד הקנאה בוערת בו. שמעון - דרישה לצדק! - "זו אסורה או מותרת... בת יתרו מי התירה לך!? ובן שבט לוי - פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם". שרש הקנאות של האבות עבר לבנים אבל בצורה שונה אצל כל אחד ואחד, ויש מקום לבחון כיצד קרה שהקנאות עברה בצורה שונה, הן שניהם היו בדעה כאילו אחת. ונדמה, כי אותה קריאת תגר: "הכזונה יעשה אחותנו" היתה שונה במחשבתו של כל אחד את לוי ציערה העובדה: "הכזונה יעשה" - קנאה לאורחות חיים שגם בני נח הוזהרו חיים של קדושה וטהרה, לכן גם בר שההלכה אינה מחייבת, רק "קנאים פוגעים בו", מעוררת אצלו קנאת ה' צבאות והוא מוכן להעמיד את עצמו בסכנה, כדי לשמר על קדשת החיים. את שמעון הרגיזה העובדה: "יעשה את אחותנו", הפגיעה בכבוד המשפחה פגעה בו, על כן שבאו בני שבטו של זמרי, על פגיעה בחופש הפרט - יצא להלחם על חפש זה, גם אם זה נגד המוסר האנושי. אכן "סוף מעשה" מברר ומלבן לנו את "המחשבה תחילה" כי היא המחשבה, מהותו של האדם.
(התשס"ב)
"פנחס בן אלעזר"
התורה משבחת את פנחס על מעשיו, כמי שמילא את שליחותו של הקב"ה "קנא את קנאתי", ונדמה שיש כאן בפעולתו של פנחס, הד למעשיו של ראש וראשון לשבט לוי בתגובה על מעשה שכם "הכזונה יעשה את אחותנו".
והעניין - שמעון ולוי הם שניהם הגיבו על מעשה הנבלה של שכם, שניהם אמרו אותו נימוק ליעקב "הכזונה יעשה את אחותנו", ולפנינו מפגש חדש בין נין נינו של שמעון ונין נינו של לוי, האחרון דוקר את הראשון על רקע של "בועל ארמית קנאים פוגעים בו". שניהם הגדיר יעקב: "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם", איך זה קרה שהאחד זכה בברכתו של משה: "ברך ה' חילו ופעל ידיו תרצה" והשני - לא זכה ששמו יזכר.
ובדעתנו להעלות רעיון ששנים עשויים לעשות פעולה במשותף כשמחשבתו של האחד חיובית ושל השני שלילית. לוי כשאמר הכזונה יעשה את אחותנו, מחשבתו העיקרית היתה על הפגיעה המוסרית בדרך חשיבה זו הדריך את הבנים ועל כן נינו קנא את קנאת ה' כשראה פגיעה מוסרית. שמעון מחשבתו העיקרית היתה על פגיעה בכבוד המשפחה "יעשה את אחותנו", על כן נינו נהרג כשרצה להגיב על הפגיעה בשבטו.
(התשס"ג)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
