ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בירושלמי מסכת סוטה (פ"ד הי"ד): "העיד ר' יהושע, מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ומי מבטלה, רבי אבין גשם רבי אחא, ברכת כהנים מבטלה", [לעומת הבבלי בדף מ"ט ע"א, האומר, שהעולם קיים אחר החורבן אקידושא דסידרא ואמן יהא שמיה רבה], הרי שמלבד מה שמועילה ברכת כהנים בכל זמן להשפעת הברכה, הנה לאחר החורבן יש צורך בברכת כהנים לבטל את הקללה שבאה לעולם, ובמשנה בסוטה שם נאמר, כי הקללה היא שלא ירד הטל לברכה, וניטל הטעם מן הפירות, וברכת הכהנים מבטלת אותה. ונראה לומר שעל כך הכהנים מבקשים לאחר ברכת כהנים את התפילה של "השקיפה ממעון קדשך", שהרי מבואר בסוף מסכת מעשר שני על הפסוק: "השקיפה ממעון ק'דשך... ואת האדמה אשר נתת לנו... ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה שתיתן האדמה טעם בפירות, הרי שתפילת השקיפה היא הבקשה להשלמה של מה שנחסר אחרי החורבן. לכן לאחר ברכת כהנים באה תפילה זו, לברכת הארץ מפני שהעולם קיים על ברכת הכהנים.
ומסופר על הגרי"ז זצ"ל שאמר, כי צאו וראו שחסידים הם נוסעים במשך שבועות בכדי לקבל ברכת הרבי, ואילו לברכת כהנים אין לנו סבלנות להמתין, והיא הרי ברכה מהתורה, "ואני אברכם"!
וידוע כי המנהג בארץ ישראל לעלות לדוכן בכל יום, ובחו"ל אין עולין אלא במוסף של יום טוב, ובשו"ת משיב-דבר של הנצי"ב כותב, כי היו שרצו להנהיג לעלות לדוכן גם בחו"ל בכל יום, ומן השמים עיכבו בעצם, בדרכים שונות מלשנות המנהג.
וכאן המקום להזכיר כי בפרשתנו נאמר מצוות שילוח טמאים מן הקודש, והוא אחד הנימוקים שבזמנינו שאנו טמאי מתים אסור לנו לעלות למקום המקדש, ובנוסף לכך שיש חיוב של מורא מקדש, כפי שמבואר בשו"ת משפט כהן, וכך נהגו בכל הדורות שלא להיכנס למקום המקדש וההר כולו, ואין לשנות, וכפי שפסקו גדולי ישראל והרבנות הראשית לישראל במשך כל השנים.
וה' יזכנו לראות מהרה בבנין בית מקדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם, וישראל במעמדם. אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
