ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בירושלמי מסכת סוטה (פ"ד הי"ד): "העיד ר' יהושע, מיום שחרב בית המקדש אין יום שאין בו קללה, ומי מבטלה, רבי אבין גשם רבי אחא, ברכת כהנים מבטלה", [לעומת הבבלי בדף מ"ט ע"א, האומר, שהעולם קיים אחר החורבן אקידושא דסידרא ואמן יהא שמיה רבה], הרי שמלבד מה שמועילה ברכת כהנים בכל זמן להשפעת הברכה, הנה לאחר החורבן יש צורך בברכת כהנים לבטל את הקללה שבאה לעולם, ובמשנה בסוטה שם נאמר, כי הקללה היא שלא ירד הטל לברכה, וניטל הטעם מן הפירות, וברכת הכהנים מבטלת אותה. ונראה לומר שעל כך הכהנים מבקשים לאחר ברכת כהנים את התפילה של "השקיפה ממעון קדשך", שהרי מבואר בסוף מסכת מעשר שני על הפסוק: "השקיפה ממעון ק'דשך... ואת האדמה אשר נתת לנו... ארץ זבת חלב ודבש" הכוונה שתיתן האדמה טעם בפירות, הרי שתפילת השקיפה היא הבקשה להשלמה של מה שנחסר אחרי החורבן. לכן לאחר ברכת כהנים באה תפילה זו, לברכת הארץ מפני שהעולם קיים על ברכת הכהנים.
ומסופר על הגרי"ז זצ"ל שאמר, כי צאו וראו שחסידים הם נוסעים במשך שבועות בכדי לקבל ברכת הרבי, ואילו לברכת כהנים אין לנו סבלנות להמתין, והיא הרי ברכה מהתורה, "ואני אברכם"!
וידוע כי המנהג בארץ ישראל לעלות לדוכן בכל יום, ובחו"ל אין עולין אלא במוסף של יום טוב, ובשו"ת משיב-דבר של הנצי"ב כותב, כי היו שרצו להנהיג לעלות לדוכן גם בחו"ל בכל יום, ומן השמים עיכבו בעצם, בדרכים שונות מלשנות המנהג.
וכאן המקום להזכיר כי בפרשתנו נאמר מצוות שילוח טמאים מן הקודש, והוא אחד הנימוקים שבזמנינו שאנו טמאי מתים אסור לנו לעלות למקום המקדש, ובנוסף לכך שיש חיוב של מורא מקדש, כפי שמבואר בשו"ת משפט כהן, וכך נהגו בכל הדורות שלא להיכנס למקום המקדש וההר כולו, ואין לשנות, וכפי שפסקו גדולי ישראל והרבנות הראשית לישראל במשך כל השנים.
וה' יזכנו לראות מהרה בבנין בית מקדשנו ותפארתנו, כהנים בעבודתם ולווים בדוכנם, וישראל במעמדם. אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













