ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
כשם שמצווה על הצבור להתענות ולהתפלל על כל צרה שלא תבוא, כך מצווה על כל יחיד הנמצא בצרה להתענות ולהתפלל, כגון אדם שיש לו חולה בתוך ביתו, או שהוא תועה בדרך, או חבוש בבית האסורים שלא כדין. ויתפלל אל ה' ויבקש רחמים מאתו יתברך שמו שיושיע אותו. ודבר זה מדרכי תשובה הוא, שלא יאמר האדם ח"ו שהצרה באה עליו במקרה, שנאמר: "והלכתם עמי בקרי \תאמרו שהצרה באה במקרה\ והלכתי עמכם בחמת קרי" \ויקרא כו כז, כח\. אבל צריך האדם לדעת כי בחטאיו הביא עליו האלהים את כל הרעה הזאת, ויפשפש במעשיו, וישוב אל ה' וירחמהו \שו"ע תקעח וכה"ח שם ס"ק א ומשנ"ב ס"ק א\.
אסור
ב.
ואע"פ שכך יאמר אדם לעצמו לא יאמר כן לחבירו, וכך נפסק בשו"ע וכשם שאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים, וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון זה בגופו וזה בממונו, והצועק על אונאת דברים נענה מיד. וכיצד הוא אונאת דברים? אם היו יסורין באים על חברו לא יאמר לו כדרך שאמרו חביריו לאיוב \איוב ד, ו-ז\ "זכר נא מי הוא נקי אבד". וכן כל כיוצא בדברים אלו. \עיין שו"ע חושן משפט סימן רכח א-ד\
ג.
קבלת תענית - יחיד שרוצה להתענות צריך לקבל עליו תענית ביום שלפניו בתפילת המנחה. ואף על פי שאוכל ושותה אחר כך עד שיעלה עמוד השחר - אין בכך כלום. \שו"ע תקסב סע' ו. רמ"א שם סע' ח\.
ד.
כיצד מקבל תענית? ב"שומע תפילה" או קודם עושה שלום אומר: "הריני בתענית יחיד למחר. יה"ר שתהא תפילתי ביום תעניתי מקובלת". ולדעת הרמ"א עדיף לאומרו קודם "עושה שלום". ויש אומרים נוסח אחר כמובא בסידורים.
ה.
בתענית שני חמישי ושני יכול אדם לקבל על עצמו את שלושת התעניות בעניית "אמן" על ה"מי שברך" אף על פי שאין התעניות רצופות. אך מהיות טוב לקבל כל תענית במנחה שלפניה, כיוון שעניית אמן בלבד אינה כנדר \כה"ח תקסב ס"ק ס, סא ומשנ"ב ס"ק לט יג\.
ו.
מי שהוא רגיל להתענות בעשרת ימי תשובה או בערב ראש חודש וערב ראש השנה, אין צריך לקבלם במיוחד, כיוון שהם מקובלים מכוח המנהג \כה"ח שם ס"ק כא\.
ז.
החולם חלום רע - יתענה בו ביום, ואין צריך לקבלו במנחה שלפניו \עיין דיני תענית חלום בכה"ח רפח\.
ח.
מי שהחליט בליבו להתענות ולא קיבל עליו תענית בפה, ראוי לו להחמיר ולהתענות למחרת אף על פי שזה לא היה בשעת תפילת מנחה. אמנם אם החליט בליבו רק אחרי השקיעה - אין לו להחמיר \כה"ח שם\.
ט.
אם קיבל תענית בלילה, אע"פ שאין זו קבלה לענין האמור לקמן, יש אומרים שעכ"פ חייב לצום באותו יום.
י.
הלואת תענית - מי שנדר להתענות יום אחד או עשרה ימים, ולא פרט איזה יום או ימים, אלא אמר סתם, אף על פי שקבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר, אם אירע לו צורך גדול לאכול, כגון שקורין אותו לסעודת מצווה, אף על פי שאינו שייך לסעודה, או שאדם גדול מפציר בו לאכול וקשה לו לסרב כנגדו או שהוא מצטער, הרי זה "לווה תעניתו" ויכול לאכול היום אף על פי שכבר התחיל להתענות, ומתענה תחת יום זה יום אחר. ודווקא באופן כזה שלא קיבל עליו יום מיוחד לתענית. אבל אם קיבל עליו בשעת מנחה להתענות למחר, חייב להתענות ואינו רשאי "ללוות תעניתו" ולדחות את התענית ליום אחר. אפילו אם הוא מצטער אחר כך הרבה \עיין לשו"ע תקסח ס"ע ב\.
יא.
כל תענית שצריך לקבלו מבעוד יום ולא קיבלו אע"פ שהתענה אין היא נחשבת "תענית" לענין פריעת נדר אם נדר להתענות.
יב.
פדיון תענית - מי ש"קבל" עליו להתענות ומצטער הרבה בתעניתו, יכול לפדות את התענית בממון כפי עושרו, ונותן את הדמים לעניים. אבל מי ש"נדר" להיות בתענית, אינו יכול לפדות את התענית \שו"ע שם ב\.
יג.
מהו שיעור הכסף שיתן אדם לפדות תעניתו? יש אומרים מחיר האוכל שאוכל באותו יום, ויש אומרים שהשיעור הזה הוא לעני בלבד, אבל עשיר יתן לפי עושרו. \עיין כה"ח שם ס"ק נב ומשנ"ב כד\.
יד.
אי אפשר ללות תענית או לפדות בממון אחת מחמש תעניות או תענית שנגזרה על הציבור. אמנם אם ראשי הציבור גוזרים תענית, יכולים הם להודיע במפורש, כי מי שקשה לו יכול לפדות את תעניתו בממון \עיין כה"ח שם ס"ק נג ומשנ"ב ס"ק כב\.
טו.
תענית בה"ב - מי שנדר להתענות שני, חמישי ושני ולא קבע איזה ימים יתענה, מותר לו להחליף ולהתענות "חמישי שני וחמישי" אבל לא ימים אחרים, כי מסתמא היתה כוונתו להם מפני שהם "יומי דדינא" \שם ואחרונים\.
טז.
מי שמתענה תענית בה"ב \חמישי שני וחמישי\ שלאחר פסח ושלאחר סוכות, וכן בעשרת ימי תשובה, או ערב ראש חדש, ולא קבלו בשעת מנחה אלא שהוא מתענה מכוח המנהג, ואפילו כיוון בשעת עניית אמן על "מי שברך" - אם אירע ברית מילה או פדיון הבן או שאר סעודת מצווה - מצווה לאכול ואין צריך התרה, כי כל המתענה בימים אלו ולא קיבל עליו תענית במפורש על דעת המנהג הוא מתענה, והמנהג לא נתייסד להתענות במקום סעודת מצווה \רמ"א תקסח סע' ב\.
יז.
במקום שמותרין לאכול בסעודת מצווה, נפסק התענית לגמרי ומותר לאכול אחר כך גם בביתו, אבל קודם הסעודה אסור לאכול, רק אבי הבן ביום המילה והסנדק יכולים לאכול גם לפני הסעודה, כיוון שהוא כמו יום טוב להם \עיין משנ"ב תקסח ס"ק יח וכה"ח ס"ק מג\.
יח.
המתענה ביארצייט - של אביו או אמו ל"ע - יעשה תנאי בפעם הראשונה שמתענה, שאם יחול היארצייט בערב שבת יתענה רק עד אחרי ערבית של ערב שבת, ויתפלל מוקדם ויאכל כדי לא להכנס לשבת בתענית.
יט.
אם לא עשה תנאי כנ"ל והתענה אפילו פעם אחת בערב שבת עד צאת הכוכבים, גילה שכך היתה כונתו לקבל על עצמו, ואפילו אם אחר כמה שנים יפול יום היארצייט בערב שבת - יהיה חייב להתענות עד הלילה ולא יעזור לו תנאי. \שם\
כ.
אם לא עשה תנאי כנ"ל ועדיין לא חל היארצייט בערב שבת אלא רק ביום חול, יש אומרים \רש"ל בתשובה סי' ט'\ שצריך להתענות עד צאת הכוכבים אפילו בערב שבת. ויש אומרים \ט"ז ס"ק ג'\ שכל עוד לא התענה בערב שבת עד צאת הכוכבים לא קיבל כך על עצמו ויכול לעשות תנאי על כך \עיין מ"ב שם ס"ק כ"ב, וכה"ח ס"ק כ"ט ולדבריהם אפשר לסמוך על דעה זו בשעת הצורך\.
כא.
מי שרגיל להתענות בכל יארצייט - יכול להתענות אף אם לא קיבל עליו במפורש להתענות.
כב.
מדיני תענית יחיד - כל השרוי בתענית, לא ינהג עידונין בעצמו, ולא יקל ראש, ולא יהא שמח וטוב לב, כמו שכתוב "מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו" \שו"ע תקסח ס"ע יב ולחונים עליו\.
כג.
בתענית יחיד מותר לאדם לרחוץ את פיו במים בשחרית \עיין שו"ע תקסז ס"ע ב\.
כד.
צניעות בתענית - המתענה ומפרסם את עצמו להתפאר - הוא נענש על כך. אבל אם מפצירין בו לאכול - מותר לגלות שהוא מתענה \תקסה וכה"ח ס"ק לו ומשנ"ב ס"ק יד\.
כה.
כתב המשנה ברורה מצוה לפרסם תעניתו בתענית ציבור כשרואה שצריך לחזק ענין הצום שילמדו ממנו לצום, ולא ח"ו לשם התפארות. ואם נצרך ח"ו לאכול מחמת חולי - לא יפרסם שאכל \כה"ח ס"ק לד\.
כו.
עננו בתענית יחיד - גם מי שמתענה תענית יחיד בין תענית נדבה בין תענית חלום, אומר בתפילת המנחה "עננו" ב"שמע קולנו" כמו בתענית ציבור. ואף על פי שהוא יחיד - אומרו בלשון רבים ולא ישנה ממטבע שטבעו חכמים \רמ"א תקסב סע' ב ועיין לרמ"א תקס"ה ומג"א וט"ז שם ס"ק א'\.
כז.
כל תענית שצריך לקבלו מבעוד יום ולא קיבלו - לדעת השו"ע לא יוכל לומר "עננו" בשומע תפילה אע"פ שהתענה. ולדעת הרמ"א יכול. \תקסב ס"ע ה\.
כח.
אכל בטעות - מי שאכל שלא בהיתר בתענית בין בשוגג בין במזיד, חייב להשלים ולהתענות עד סוף התענית גם לאחר האכילה \שו"ע תקסח סע' א\, וישאל שאלת חכם כמה תעניות עליו לצום על מנת לתקן את אשר עיות. ומכל שכן אם היה יום התענית מחמת נדר שצריך להשלים נדרו אחר כך.
כט.
אם אכל כזית אוכל או שתה רביעית משקה - לא יאמר "עננו" בתפילה בתענית יחיד.
ל.
עברה הצרה - יחיד שקיבל על עצמו להתענות על צרתו ועברה, או שמתענה בשביל חולה ונתרפא או ח"ו מת - צריך להשלים כל התעניות שקבל עליו \תקס"ט א\. וכן אם קבל עליו תעניות או שאר מצווה עד שיעשה בנו בר מצווה ומת הבן קודם לכן - צריך לקיים את נדרו עד השעה שהיה ראוי להיות בנו בר מצווה \עיין רמ"א יו"ד רכ סע' טו\.
לא.
אם נודע לו כי קודם שקיבל עליו להתענות כבר עברה הסבה הרי זו "קבלה בטעות" ואינו צריך להתענות \תקסט ס"ע א ב\.
לב.
אם קבלתו היתה בלשון תנאי כגון: "אם חולה זה יבריא אצום עשרה ימים" וכד' ומת החולה בר מינן - אינו חייב להתענות \עיין שו"ע סימן תקס"ט סעי' א', כה"ח שם א. יו"ד סי' ר"כ סעי' טו'\.
לג.
תענית חלום - יפה תענית עם תשובה לבטל חלום רע כאש לנעורת, ודווקא בו ביום. ומכל מקום אינו מחויב להתענות, דאמר שמואל "החלומות שוא ידברו", אבל מחוייב לעשות תשובה ולעסוק כל היום בתורה ותפילה. ואין מתענים תענית חלום, אלא רק על מקרים מיוחדים וראוי לאדם שלא ירגיל עצמו בתענית חלום ויתפלל אל ה' וירחמהו. ואם רוצה לצום ובפרט ביום שבת ישאל שאלת חכם. \עיין שו"ע רפח סע' ד, ה והחונים עליו\.
לד.
תענית שעות - אדם שלא קיבל עליו תענית ובאמצע היום שם ליבו לכך שלא אכל כלום באותו היום ורוצה להשלים את היום בתענית עד הערב ומקבל על עצמו לצום את שארית היום, הרי זה נקרא "תענית שעות".
לה.
לדעת הרמב"ן בתענית שעות מעין זו אומר בתפילת המנחה "עננו", שהרי קבל את התענית קודם שעות התענית, אך אם אכל ושתה בבוקר ואחר כך נמלך להתענות את שארית היום הרי זו "תענית שעות" שאין אומרים בו "עננו".
לו.
מי שקיבל עליו להתענות ולא פירט כמה שעות - חייב להתענות יום שלם עד צאת הכוכבים אפילו בערב שבת \שו"ע תקסב סע' ג\.
לז.
מי שקיבל עליו "תענית יחיד" ובשעה שקיבל עשה תנאי שמקבל תענית רק עד אחרי תפלת ערבית - יכול לאכול אחרי התפילה אפילו התפלל בפלג המנחה וסיים לפני השקיעה. ולדעת הרמ"א אפילו לא התנה יכול לאכול אחרי ערבית ורק טוב שיתנה שו"ע רמ"ט סעי' ד', ועיין מ"ב שם ס"ק כ"א, ועיין בה"ל שם ד"ה: "ויש אומרים\.

רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת

איך מותר להכין קפה בשבת?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

תהיו חמים!

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

האם מותר לפנות למקובלים?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

דיני פלסטר בשבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.

















