ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
שיעורי הרב אליעזר מלמד לימי בין המצרים
א. מותר לאכול בערב תשעה באב עד סמוך לשקיעה, אבל בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות. (עיין שו"ע תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק ט).
ב. לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר חצי היום כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב. אמנם אם ערב תשעה באב חל להיות בשבת, מקילין ללמוד תורה גם אחר חצות (עיין רמ"א תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק חי. בא"ח דברים יח).
ג. חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון מותר לנהוג בו כבכל שבת רגילה, לאכול בשר ויין כסעודת שלמה בשעתו אפילו בסעודה שלישית (שו"ע תקנב סע' י).
ד. ברית מילה ופדיון הבן שזמנם בערב תשעה באב יעשו סעודה קודם חצות היום. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קסח). ויש מתירין לאכול בסעודה זאת גם בשר ויין (שם תקנ"א ס"ע י' ומשנ"ב ס"ע עח) ולדעת בא"ח נהגו להחמיר בבשר ויין גם בשבוע שחל בו (דברים טו) ומשמע מדבריו שאפילו מר"ח מחמירים בכך.
ה. אין אומרים תחנון במנחה של ערב תשעה באב מפני שתשעה באב נקרא "מועד". דכתיב "קרא עלי מועד" (איכה א טו). ולכן אם חל ערב תשעה באב בשבת - לא אומרים "צדקתך" במנחה. (שו"ע ורמ"א תקנב סע' יב.).
ו. מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי וחל תשעה באב להיות ביום שלישי, יבקש שיתירו לו את נדרו. אמנם אם אין לו מי שיתיר נדרו, יש אומרים שיאכל ביום זה ויקבל על עצמו לצום יום אחר כנגדו. ויש אומרים שיצום עד לפני השקיעה כיוון שזה כאילו התנה מראש בעת שקיבל עליו לצום שלא לצום בערב צום אחר. (עיין שו"ע ורמ"א תקנב סע' יא. תקסב סע' א, ג. כה"ח תקנב ס"ק הן-חן).
ז. מי שיש לו "יארצייט" בערב תשעה באב, יתנה בפעם הראשונה שלא להתענות רק עד סמוך לשקיעה ואז יאכל סעודה מפסקת. ואם חושש שתזיק לו התענית יעשה התרת נדרים. (עיין שו"ע תקנב סע' יא. כה"ח שם ס"ק ון, זן, חן).
ח. סעודה מפסקת - אין אוכלים בה שני תבשילים, ואפילו לא ביצה רכה וביצה קשה שנחשבים לשני מינים. (עיין משנ"ב שם ס"ק י' יג יד) ומותר לאכול רק סוג אחד של תבשיל בלבד, ואף על פי שיש בו כמה מינים ובלבד שכך מבשלים אותו תמיד. ומעיקר הדין מותר לאכול סוגים שונים של ירקות או פירות או מוצרי חלב לא מבושלים, אך טוב להתרחק מהם כדי למעט הנאותיו (עיין שו"ע שם סע' א, ג, ד. בא"ח דברים יט).
ט. משקה ה"קולה" נחשב דבר מבושל. גם חלק מהגבינות הן מבושלות. רסק עגבניות נחשב מבושל. סתם לבן או חלב מפוסטר - לא נחשב מבושל. גלידה ושוקולד נחשבים מבושלים. ואף על פי שתבשיל אחד מותר בסעודה זו - אין לאכול מעדנים בסעודה מפסקת אפילו לא תבשיל אחד (עיין בא"ח ט).
י. נהגו לא לאכול סעודה מפסקת בישיבה על כסא ושולחן, אלא בישיבה על הקרקע. ולא ישב בסעודה זו על הארץ ממש, אלא על שמיכה או שטיח וכדו'. ולא ישב על דבר שגבוה טפח או יותר (שמונה ס"מ). ולא ישבו לאכל שלושה ביחד, ואם ישבו שלושה - לא יזמנו. (עיין שו"ע שם סע' ז, ח. כה"ח שם ס"ק טל, מג. בא"ח דברים כ. משנ"ב ס"ק ז יט).
יא. אין אנו מפסיקים לאכול, אלא זמן מועט קודם השקיעה ואם הפסיק מוקדם יותר יוכל לחזור ולאכול, אלא אם כן אמר בפירוש שלא יאכל עוד. ויש מחמירים גם אם חשב בליבו שלא לאכול. אם קיבל עליו תענית קודם השקיעה - אסור בכל הדברים האסורים בתשעה באב. (עיין שו"ע תקנג סע' א. כה"ח שם ס"ק א, ד).
יב. כל הדינים המוזכרים לעיל לאיסור בסעודה מפסקת - הם רק לסעודה שאחרי חצות היום ושלא אוכל אחריה סעודת קבע אפילו שהאוכל ארעי. וכששני התנאים האלו לא מתקיימים - לא יחמיר באותה סעודה (עיין שו"ע תקנב סע' ט. בא"ח דברים כ).
יג. כתב הרמ"א שנהגו בכל גלילות אשכנז לאכל בערב תשעה באב סעודה קבועה קודם מנחה. (תקנב סע' ט). וכתב המג"א שסעודה זו היא זכר לשמחה שהיתה נהוגה בתשעה באב בימי בית שני (שם ס"ק יא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

















