ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
איכשהו כל המיתות האלה פסקו בל"ג בעומר, והאבל על ההרוגים הושעה לאותו היום. במהלך ההיסטוריה החל היום הזה לסמל גם את יום מותו של התנא הגדול והקדוש מהמאה השנייה, רבי שמעון בר יוחאי, שקבור בהר מרון בגליל העליון. גם עלייה של מאות אלפי יהודים לקברו בל"ג בעומר הפכה למסורת בישראל. בגלל המדורות הרבות שמדליקים בהתלהבות ילדים ובני נוער בישראל בל"ג בעומר, הארץ כולה מכוסה בענן עשן לא נעים. זה בעייתי מבחינת הסביבה, אבל גם מרגיע באופן מעורפל. המנהג והמסורת מציינים, כהרגלם, אירוע היסטורי שנעוץ עמוק בזיכרון היהודי הקיבוצי.
השבוע האפיפיור של רומא בא לבקר במדינת ישראל המודרנית. כל הביקורים של האפיפיורים בישראל, ודומני שבנדיקטוס הוא הרביעי שעושה זאת, עוררו עניין רב וגם מחלוקת מסוימת. הוותיקן, בהיסטוריה הארוכה שלו, לא תמיד היה ידיד לעם היהודי, בלשון המעטה. עם זאת, העובדה שהוותיקן מכיר במדינת ישראל כאומה לגיטימית - דבר שהעולם המוסלמי טרם עשה - והעובדה שהוא טורח לנסות לתקן את הוראותיו, תפילותיו ואת התיאולוגיה שלו ביחס לעם היהודי הן אירוע חשוב. הגילויים אחרי השואה, שיתוף הפעולה שבשתיקה של הוותיקן ושל האפיפיור פיוס ה-12, צמיחתו של זרם ליברלי יותר בתוך הקתוליות בסוגיות רבות - כל אלה תרמו ליחסי גומלין חדשים בין היהודים לוותיקן. הכנסייה העלתה אותנו למעמד של "אח בכור", חדלה באופן רשמי מפעילותה המיסיונריות נגד יהודים, והשתדלה לנקוט במה שנראה בעיניה כמדיניות מאוזנת כלפי מדינת ישראל.
אין ספק שהכנסייה צריכה לעשות עוד דרך ארוכה כדי לכפר על התנהגותה האכזרית והאלימה כלפי היהודים במשך אלפים שנה, אבל ברי לכל מי שמתבונן במצב בלי דעות קדומות שהגישה של הכנסייה כלפי היהודים היום טובה יותר ממה שהיתה בכל ההיסטוריה הארוכה שלה. עצם הנוכחות של האפיפיור בישראל השבוע הוא אירוע שראוי להערכה בשל משמעותו ההיסטורית.
האפיפיור בוודאי יבחין בענן העשן מעל ירושלים בל"ג בעומר. וייתכן שפמליית היועצים והמומחים שלו כבר הסבירה לו מדוע אירוע המדורות המסוים הזה מתרחש, אך אני רואה סמליות בכך שביקור האפיפיור מתקיים בל"ג בעומר. הכנסייה הטמיעה בתוכה את האימפריה הרומית על תרבותה ופולחניה. היהודים הוסיפו להילחם בתרבות הרומית ובמנהגיה גם זמן רב אחרי שאדריאנוס ולגיונותיו הביסו אותם, לכאורה. מה ששרד ונשאר חיוני בתורת הכנסייה הוא מה שהכנסייה אימצה מהיהדות. ביקור האפיפיור בישראל השבוע מאשר את האמת הזאת.
אבותינו שחיו בחשכת הגלות אלפי שנים, שחיו תחת שלטון הכנסייה, היו נדהמים מהעובדה שהאפיפיור ברומא מגיע לביקור רשמי בירושלים היהודית, במדינת ישראל. אך כפי שאנחנו מתייחסים לכל מאורע היסטורי פלאי בסיפור שיבת העם היהודי לארץ מולדתו, גם לביקור האפיפיור אנחנו מתייחסים באדישות-מה: כמטרד במקרה הגרוע, שהרי התחבורה בירושלים תהיה בלתי נסבלת במהלך ביקורו, ובמקרה הטוב, כמחווה אמיתית והיסטורית של רצון טוב ופיוס. דברי נביאי ישראל על כך שעמים רבים יבואו לירושלים לבקש את הא-ל ולחפש כאן קיום רוחני מוסיפים להדהד גם היום, חרף כל הסכנות והבעיות שבחיינו.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך ללמוד אמונה?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות שטיפת כלים בשבת

אנחנו קודש למענך

מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















