ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרציה
" 'וכמסמרות נטועים' בשעה שד"ת יוצאין מפי בעליהן כתקנן הם ערבים לשומעיהם 'כמסמרות נטועים', בשעה שהם יוצאים ממוסמסים הם מרות לשומעיהן כמסמרות כמס מרות, 'בעלי אסופות' אימתי הם נטועים ד"ת באדם הזה? בזמן שבעליהן נאספים מהן, כל זמן שרבו קיים הוא היה מפליג לומר: כל זמן שנצרך הרי רבי לפני ואני שואלו! מת רבו הרי יגע ביום ובלילה לקיים תלמודו, יודע הוא שאין לו למי לשאול, הוי אימתי הן נטועין באדם הזה? בזמן שבעליהן נאספים מהן".(במדבר רבה (וילנא) פרשה יד ד"ה ד)
זכינו שהיה בקרבנו תלמיד חכם מבני עליה, דמות מופת, בעל מחשבה מקורי, שהעמיד תלמידים הרבה, ואף אנו זכינו לשמוע תורה מפיהו כאן בלילות שבת, הרב שג"ר זצ"ל שהשבוע נסתלק לבית עולמו.
דברי תורתו חדרו ללב שומעיהם מפני שהיו יוצאים מפי בעליהן כתקנן והיו ערבים לשומעיהם, עתה שנאסף אל עמיו תחסר לנו דמותו הייחודית, וחידושי תורתו הנובעים, נצטרך להתייגע בספריו ובכתביו הרבים כדי לעמוד על יחודו בתורה, וללמוד ממידותיו הטובות, שלדעתי הבולטת שבהם היתה מידת האמת שבו, "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן" (מלאכי פרק ב ו).
מספרים שפעם אחת כשקראו בתורה בפרשת שלח בבית מדרשו של הרבי צבי הירש מזידיטשויב (המכונה "שר בית הזוהר"), העולה האחרון הזדעק וקרא שספר התורה פסול מפני שחסרה בו המילה אמת בסוף פרשת ציצית. הציבור גיחך על בורותו של העולה ... אמר הרבי שבאמת הוא צדק וחסרה המילה אמת, שכן הגמ' אומרת
"אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה דאמר, בין אלהיכם לאמת ויציב לא יפסיק. אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה - דכתיב: (ירמיהו פרק י פסוק י) 'וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת' ",(ברכות דף יד ע"א)
ואם בנביא נאמר אמת מדוע התורה השמיטה זאת? אלא הטעם לכך הוא מפני שהמרגלים זיפו את המילה אמת, והשתמשו בה כדי לדבר דיבת הארץ, ולכן לא נזכרה כאן בתורה המילה אמת 1 .
נראה היה לי להסביר בדרך אחרת את חסרונה של המילה "אמת" בתורה, מפני שאין אומר "אמת" אלא מי שמסופק בדברים, וכדי לחזק אותם הוא מוסיף ואומר אמת. ולכן העונה "אמן" אחר ברכותיו הרי זה מגונה 2 , כי זה מראה שהוא צריך להוסיף חיזוקים לדברי עצמו. לא כן משה רבנו איש האמת, שדבר עם הקב"ה פנים בפנים, היו הדברים מאומתים אצלו בלא ספק ולא היה צריך להוסיף בתורה "אמת". אבל לאחר שקרח ערער על משה ונוצר ספק בעולם צריך לאמת הדברים. ומצאנו שקרח ועדתו שירדו לתהום היו צועקים משם (בבא בתרא דף עד ע"א) "משה ותורתו אמת והן בדאין" 3 . ולכן עתה גם אנו כבר צריכים לאמת את הדברים, ולהוסיף בתפילה את המילה אמת.
נאמר בפרשה (במדבר פרק יח ח) "וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה וּלְבָנֶיךָ לְחָק עוֹלָם". מפרש רש"י
"ואני הנה נתתי לך - בשמחה. לשון שמחה הוא זה, כמו (שמות ד, יד) הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו, משל למלך שנתן שדה לאוהבו ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכאין. בא אחד וערער על השדה. א"ל המלך כל מי שירצה יבא ויערער לנגדך, הריני כותב וחותם לך ומעלה בערכאין, אף כאן לפי שבא קרח וערער כנגד אהרן על הכהונה, בא הכתוב ונתן לו כ"ד מתנות כהונה בברית מלח עולם, ולכך נסמכה פרשה זו לכאן".
וצריך להבין שמחה זו מה היא עושה כאן, האם יש לשמוח על כך שקרח ערער על הכהונה והוצרך הקב"ה לתת לכהנים כ"ד מתנות כהונה כדי לאמת את כהונתם?
נראה לומר, שאימות הדברים לאחר ערערו עליהם הוא חזק יותר וגדול יותר מלפני הערעור, שכל זמן שלא בא אדם וערער עדין יש חשש שמחר יבא מי שהוא ויערער ויעורר ספק, האם יצליחו לצאת מכלל הספק!? עתה לאחר שכבר ערער קרח על הכהונה והקב"ה חיזק את אמיתותה, חתם והעלה בערכאין נתבררה האמת הזאת בחותמו של הקב"ה שחותמו אמת, ואי אפשר לערער עליה יותר, ולכן נאמר "ואני הנה נתתי" לשון שמחה על כך שנתאמתה הכהונה בישראל באופן מוחלט.
"אני ה' א-להיכם" המילים שבסוף פרשת ציצית באים לאמת את פתיל התכלת שבציצית, שלא יזייפו אותו, וכך אומר רש"י
"דבר אחר למה נאמר יציאת מצרים, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא".
הואיל והתכלת הבאה מן החילזון היא יקרה מאד, היו זייפנים שלקחו את התכלת משרף האילן שנקרא "קלא אילן" שהוא זול יותר, ויצרו ממנו פתיל תכלת שהיה דומה בתכלית לצבע התכלת המופק מן החילזון, ולכן התורה מזהירה שהקב"ה עתיד להיפרע מהרמאים הללו.
והנה התכלת רומזת ליראת שמים כדברי חז"ל
"דתניא, היה ר"מ אומר: מה נשתנה תכלת מכל מיני צבעונין? מפני שהתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לכסא הכבוד, שנאמר: (שמות כד) ויראו את א-להי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר, וכתיב: (יחזקאל א) 'כמראה אבן ספיר דמות כסא' ".(סוטה דף יז ע"א)
נמצא שעל ידי ראית התכלת הוא זוכר את השמים, שמזכירים את כסא הכבוד, שמזכירים את הקב"ה, וכך ראיה זו מביאה ליראת שמים (ראיה אותיות יראה). נראה ללמוד מכאן שיראת שמים אמיתית אינה ניתנת לחיקוי, ועתיד הקב"ה להיפרע ממי שמראה עצמו כירא שמים ואינו כן.
בפטירתו של הרב שג"ר נחסרה מידת האמת מן הספר, תורת אמת היתה בפיהו של הרב שג"ר, ועולה לא נמצא בשפתיו, יראת שמים שלו היתה בבחינת תכלת שאין בה שום זיוף, דברים שדרש נאה קיים, ומי ששמע אותו הרגיש את הדברים מאומתים אצלו ויוצאים מהלב, וממילא נכנסו אל הלב.
מידת האמת מחברת קצוות, "תתן אמת ליעקב" הוא היה הבריח התיכון בין האבות, המבריח מקצה לקצה, בין חסד לאברהם וגבורה של יצחק. ומידתו "תפארת", חיבור של "תפארת לו מעושיה ותפארת לו מן האדם". הרב שג"ר חיבר בין עולמות שונים של הגות ומחשבה חסידות ומוסר, שמענו אותו בדרשותיו בליל שבת איך חיבר תורת רבי צדוק לתורת הסבא מקלם מבעלי המוסר.
הפילוסופיה שפיתח, לא היתה לשם שעשוע אינטלקטואלי, אלא עבודת ה' אישית שלו, סיפר לי בלוויה שלו אחד מתלמידיו שלמד אצלו תורת הרב קוק והרגיש בכל שעור איך הדברים רלוונטיים כלפיו, וזה נבע מהיותו איש אמת, שהדברים שלמד מלאו את כל אישיותו.
שמעתי אותו אומר שיש לקחת את הרעיונות המתחדשים, שהם לכאורה ההיפך מן התורה, ולמצוא בהם את הניצוץ הטוב, ולהראות איך התורה כוללת בה גם את המגמה הנראית מתנכרת לתורה. למשל הרב קוק אמר שאם יש תופעה של חופשיות חילונית נמצאת למעשה בתורה, שבן התורה הוא לבדו חופשי. וכך אמר שאם יש תנועה פוסט מודרניסטית יש למצוא את נקודת הקדושה שבה, ולהעלות מדרגה נוספת של הבנה בתורה שכוללת אותה, כך מתוך הערעור על התורה והאתגר הרוחני לישב את התורה להעלותה בערכאות בחותמת של אמת, זוכים להבנה עמוקה יותר של התורה. בגישה חדשנית זו קרב רחוקים ורבים השיב מעון, הצליח לומר דברים היוצאים מן הלב והנכנסים אל הלב כמסמרות נטועים, דבריו נטועים בספריו ותלמידיו, ובודאי יתקיים בהם "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" (משלי פרק יב).
^ 1 יש להוסיף על כך שגם בתפילת משה על חטא המרגלים חסר בי"ג מידות הרחמים המילה אמת. ואפשר שמטעם זה.
2ברכות דף מה עמוד ב "תני חדא: העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותניא אידך: הרי זה מגונה! - לא קשיא: הא - בבונה ירושלים, הא - בשאר ברכות", וביאור הדבר: שבסוף ענין אומרים אמן להורות על כך, כמו בבונה ירושלים שהוא סיום ברכות דאורייתא שלאחריו עוד ברכה מדרבנן, ואמן זה מבדיל ביניהם.
^ 3 השבת הוא גם ראש חודש, ומובא בגמ' שזעקה זו היתה נשמעת בכל ר"ח "אמר לי: כל תלתין יומי מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת, ואמרי הכי: משה ותורתו אמת והן בדאין". מפרש רשב"ם "כל תלתין יומין - כל ראש חדש".
2ברכות דף מה עמוד ב "תני חדא: העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח, ותניא אידך: הרי זה מגונה! - לא קשיא: הא - בבונה ירושלים, הא - בשאר ברכות", וביאור הדבר: שבסוף ענין אומרים אמן להורות על כך, כמו בבונה ירושלים שהוא סיום ברכות דאורייתא שלאחריו עוד ברכה מדרבנן, ואמן זה מבדיל ביניהם.
^ 3 השבת הוא גם ראש חודש, ומובא בגמ' שזעקה זו היתה נשמעת בכל ר"ח "אמר לי: כל תלתין יומי מהדר להו גיהנם להכא כבשר בקלחת, ואמרי הכי: משה ותורתו אמת והן בדאין". מפרש רשב"ם "כל תלתין יומין - כל ראש חדש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
