"אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב (תהלים קכ"ב, ב'): 'עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים'? [כך כוונת הפסוק:] מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה [כלומר, מה נתן לנו הכוח לעמוד במלחמה ולנצחה?] - שערי ירושלים [דהיינו, בגלל שעריך ירושלים (רש"י)] שהיו עוסקים [שם] בתורה [ובזכות לימוד התורה שלמדו שם, נצחנו במלחמה]" (מכות י.)

" על חומותיך - דרך הדרש בזה ידוע (מנחות פז.) כי השומרים הם מלאכים מתפללים לאל על ירושלים, שישיב אותה האל ליישובה.

ופירש האלשיך הקדוש (שם) וזו לשונו : "'על חומותיך ירושלים' וכו' והנה על מקרא שכתוב (איכה ב', ח'): 'חשב ה' להשחית חומת בת ציון נטה קו', כתבנו: כי לא רצה יתברך להשליט גויים בחומות ירושלים עד שנטה קו לשער בנין העתיד, ולא עוד אלא שחומות רוחניות הם תמיד לפניו יתברך שהם העתידות ועליהם אמר הכתוב (ישעיה מ"ט, ט"ז): 'הן על כפים חקותיך חומותיך נגדי תמיד' והוא מאמרינו בנוסח תפלת יום מר: 'כי אתה ה' באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה'. ונבוא אל הענין, אמר הוא יתברך: הנה על חומותיך ירושלים - אשר היו לפני למעלה, הפקדתי שומרים - בל יגרומו העוונות שהם האוייבים לבטלם חלילה. ומי הם השומרים? הלא המה אשר כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו - הם תלמידי חכמים דלא פסיק גירסא מפומייהו [שלא פוסק לימוד מפיהם] בעולם הזה, כי הן הם שומרי החומות ההם להעמידם והתמידם על תילם , והנה מזכירים את ה"ק וכו' - הם המתפללים תמיד לפניו יתברך, משכימים ומעריבים, וקראם מזכירים כד"א (שמות כ', כ"א): 'בכל [ה]מקום אשר אזכיר את שמי'". עכל"ק.