ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
דעת ר' עקיבא שאדם יכול להקנות דבר שלא בא לעולם.
אבל דעת חכמים שבכל ענין אי אפשר להקנות דבר שלא בא לעולם.
הטור והשו"ע בחו"מ (סי' רט ס"ד) פסקו כחכמים: "אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם בין במכר בין במתנת בריא בין במתנת שכיב מרע וכו'".
על פי הלכה זו שאל הריב"ש (ס' שכח) שאלה מעניינת - כיצד מכר עשו את חלק בכורתו ליעקב והרי עדיין לא זכה בחלקו והוא דבר שלא בא לעולם?
והוסיף לשאול בקצוה"ח (סי' שלב סק"ו) כיצד התחייב לבן ליעקב לתת בשכר עבודתו עיזים וכבשים ממין מסויים והרי עדיין לא נולדו ולא באו לעולם?
כמה תשובות נתנו ונבאר את מקצתן.
הריב"ש (שם) תירץ שקודם מתן תורה אפשר היה לקנות דבר שלא בא לעולם.
אולי טעם הדבר הינו, מפני שקודם מתן תורה לא היה הקנין אלא מדין סיטומתא דהיינו הסכמת הסוחרים שסימן מסויים יחייב אותם. א"כ חייבים היו להתנהג על פי הסכמתם אע"פ שבאמת לא עברה הבעלות מזה לזה. (אמנם רבים הפוסקים דסברי שההסכמה והמנהג מצליחים להחיל בעלות ממש ואין כאן מקומו להאריך).
לפ"ז מובן כיצד הוקנתה הבכורה ליעקב וכיצדהוקנו לו וולדות צאנו של לבן.
בקצוה"ח (סי' רעח ס"ק י"ג) תירץ בהא דמכירת הבכורה ליעקב - שאין כאן מכירה אלא הסתלקות ומחילה - וסילוק מדבר שלא בא לעולם, מועיל (ונתיבות המשפט חולק עליו עיין שם).
ביחס לזכייתו של יעקב בוולדות צאנו של לבן הביא קצוה"ח (סי' שלב סק"ו) עוד שני תירוצים, האחד בשם תרומת הדשן (סי' קל) שלבן הקנה ליעקב את העיזים והכבשים הנמצאים בעולם לוולדותיהן והרי זה כמקנה קרקע לפירותיה (י"מ שהקנה את כח ההולדה וי"מ שהקנה את מקום צימוח הפירות - ובבהמות היינו שהקנה את הרחם שלהן).
והשני - שבשכרו של פועל אין את המגבלות הרגילות של דיני קניינים ולכן קטן קונה שכר פעולתו מדאורייתא (תוס' סנה' סח.) וכן שכירות פועלים נקנית בדיבור בלא מעשה והוא הדין שיכולה לקנות דבר שלא בא לעולם. ולכן יכול להקנות את הוולדות בשכרו והוא הדין להתחייב למזונות אע"פ שאינם קצובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
