ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שער לדין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
המפקיד הגיע לבי"ד ותבע את הנפקד על ההפסדים שהוא גרם לו. מה דינו?
בירושלמי (ב"מ פ"ט הל' ג') נאמר "המבטל כיסו של חבירו פטור" -
ושם למדו דין זה מהתוספתא (בבא מציעא פרק ד') "הנותן מעות לחבירו לוקח בהן חיטין ולא לקח - אין לו עליו אלא תרעומת" כלומר אע"פ שהנותן הפסיד את העסקא בגלל פשיעתו של המקבל - אי אפשר לחייב את המקבל.
אלא שלכאורה מקרה זה שונה מהנדון דידן - שהרי השליח רק נמנע מלעשות שליחותו, אבל לא עיכב בזדון את ממון חבירו אצלו.
אע"פ כן, למדו בירושלמי מדין התוספתא שבכל ענין פטור - וקבעו כלל "המבטל כיסו של חבירו - פטור".
דהיינו שמי שמחזיק אצלו ממון חבירו ומעכבו ממנו אף על פי שנגרמו לבעל הכיס הפסדים - אין כאן מזיק אלא גרמא בעלמא.
וטעם הדבר שהרי לא נחסר הכסף והוא מחזירו לו בשלמותו, אלא שמחזירו בזמן שכבר הפסיד המפקיד את אותו הרווח שיכל להרוויח - וזה אינו מזיק בידיים אלא גורם בלבד.
כירושלמי זה פסקו הנמוקי יוסף (ב"מ דף סא: בדפי הרי"ף) ומהרש"ל (ים של שלמה ב"ק פרק ט' סי' ל') והוא מוסכם בפוסקים כולם.
אמנם הרמ"א (חו"מ סי' רצ"ב סעיף ז') הביא בשם המרדכי שפסק שמי שקיבל כסף מחבירו והרוויח בהן - בין שהיתה לו רשות להשתמש בהן בין שלא היתה לו רשות - אין צריך לשלם הריווח לבעלים.
אבל אם בא המפקיד ותבע כספו ואמר תן לי ואני ארוויח בהן ולא נתן לו - כל הריווח למפקיד.
הקשה המהרש"ל (שם) מהירושלמי, וכתב לתרץ דברי המרדכי והרמ"א שאם הנפקד לא הרוויח מהכסף הינו פטור כירושלמי.
אבל אם הרוויח חייב להביא הרווחים למפקיד שהרי אלו רווחי כספו של המפקיד.
אבל המהרש"ל עצמו חלק על הרמ"א - שהרי מששלח ידו בממון חבירו נחשב גזלן - וגזלן אינו משלם אלא כשעת הגזילה.
לסיכום, נמצינו למדים שהמבטל כיסו של חבירו - פטור מדין מזיק לכולי עלמא.
ואם בזמן גזילתו הרוויח הוא בכסף - לרמ"א - חייב, למהרש"ל - פטור.
ובש"ך (חו"מ סי' רצ"ב ס"ק ט"ו) פסק כמהרש"ל.
ויש לסייג דין זה - שהרי שם בירושלמי נאמר שהמבטל שדהו של חבירו חייב. דהיינו שמי שקיבל שדה על מנת לעבדה והתרשל בתפקידו ועל ידי כך הפסיד בעליה - חייב הוא לשלם מה שהפסידו. וטעם הדבר שכל המקבל שדה ודאי על דעת שאם לא יעבדה יצטרך לשלם שכך הוא המנהג - ולפי זה כל מקום שהמנהג שהמקבל פיקדון ומונעו מבעליו משלם הפסדיו - הרי כל נפקד על דעת המנהג קיבל - ויהיה חייב לשלם.
עוד נוסיף כי כל הדיון כאן היה רק בשאלה אם ניתן לחייב את הנפקד בדיני אדם, כמובן שהתנהגות מסוג זה פסולה לחלוטין ואסורה על פי ההלכה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
